Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ז בטבת תשפ״א | 31 דצמבר 2020

פסחים מ

הדף היום מוקדש ע"י מונה פישביין לזכר חמותה היקרה, ברניס פישביין (נענע) ז"ל. "נענע הייתה למדנית לאורך כל חייה והיא מקור השראה בשבילי." וע"י חנה ומיכאל פיוטרקובסקי לכבוד אנה שיף. "אנה הכירה לנו את לימוד הדף היומי של הדרן אז מגיע לה זכות בעבור הלמידה שלנו. המון תודה!"

איך אפשר למנוע חימוץ בשעורים? חטים? האם מי פירות מחמיצים? האם אפשר ללתות שעורים (לרחוץ אותם במים כדי להקל על הסרת קליפת הגרעינים)? האם אפשר ללתות חטים? הגמרא מביאה דעות שונות. רבא אמר שאסור אבל חזר בו והתיר ובהמשך אפילו אמר שמצוה ללתות ובכך הצריכו שמירת המצות משלב מוקדם כששמו עליהם מים בשעת לתיתה. הגמרא מספרת על חטים שנרטבו לפני פסח ורבא התיר למכור לנכרים. רבה בר ליואי הקשה על דינו של רבא מדין אחר של שעטנז ששם אסרו למכור לנכרי. בעקבות קושייתו, רבא שינה את דעתו. איך אפשר למנוע חימוץ במקרים מסויימים? המשנה מוסיפה עוד מקרים של דברים שיש חשש משום חימוץ. וגם מדברת על האיסור לבשל קרבן הפסח.

 

תרי חיטי בהדי הדדי דילמא אזלא חדא ויתבה בציריא דחברתה ולא סליק להו דיקולא דמיא מארבע רוחתא ואתי לידי חימוץ

ואמר אביי לא ליחרוך איניש תרי שבולי בהדי הדדי דילמא נפקי מיא מהאי ובלע אידך ואתיא לידי חימוץ אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אינן מחמיצין

והדר ביה אביי מההיא דכל אגב מדלייהו לא מחמצי דאמר אביי האי חצבא דאבישנא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אינן מחמיצין

תנו רבנן אין לותתין שעורין בפסח ואם לתת נתבקעו אסורות לא נתבקעו מותרות

רבי יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא לא נתבקעו ממש אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן נתבקעות מאיליהן ושמואל אמר נתבקעו ממש עבד שמואל עובדא בדורא דבי בר חשו נתבקעו ממש

אמר רבה בעל נפש לא ילתות מאי איריא בעל נפש אפילו כולי עלמא נמי דהא תניא אין לותתין שעורין בפסח הכי קאמר בעל נפש אפילו חיטין דשרירי לא ילתות

אמר ליה רב נחמן מאן דציית ליה לאבא אכיל נהמא דעיפושא דהא בי רב הונא לתתי ובי רבא בר אבין לתתי ורבא אמר אסור ללתות

אלא הא דתניא אין לותתין שעורין בפסח שעורין הוא דלא הא חיטי שרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חיטין כיון דאית ביה ציריא עיילי בהו מיא אבל שערי דשיעי אימא שפיר דמי קא משמע לן

הדר אמר רבא מותר ללתות דתניא יוצאין בפת נקיה והדראה ואי אפשר נקיה בלא לתיתה

איתיביה רב פפא לרבא הקמחין והסלתות של גוים של כפרים טהורים ושל כרכין טמאין

דכפרים מאי טעמא לאו משום דלא לתתי וקא קרי ליה סולת

תרגומא אקמחא בתר דנפיק אמר מאי טעמא לא אימא ליה מהא דאמר רבי זירא אמר רב ירמיה אמר שמואל חיטין של מנחות אין לותתין אותם וקא קרי להו סולת

הדר אמר רבא מצוה ללתות שנאמר ושמרתם את המצות אי לא דבעי לתיתה שימור למאי אי שימור דלישה שימור דלישה לאו שימור הוא

דאמר רב הונא בצקות של גוים אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה באחרונה אין בראשונה לא

מאי טעמא משום דלא עבד בהו שימור ולעביד ליה שימור מאפיה ואילך אלא לאו שמע מינה שימור מעיקרא בעינן

וממאי דילמא שאני התם דבעידנא דנחית לשימור לא עבד לה שימור אבל היכא דבעידנא דנחית לשימור עביד לה שימור הכי נמי דשימור דלישה הוי שימור

ואפילו הכי לא הדר ביה רבא דאמר להו להנהו דמהפכי כיפי כי מהפכיתו הפיכו לשום מצוה אלמא קסבר שימור מעיקרא מתחלתו ועד סופו בעינן

מר בריה דרבינא

מנקטא ליה אימיה בארבי:

ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא שריא רבא לזבוני לגוים

איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לגוי ולא יעשה בו מרדעת לחמור אבל עושין אותו תכריכין למת

לגוי מאי טעמא לא לאו משום דהדר מזבין לישראל

הדר אמר רבא לזבינהו קבא קבא לישראל כי היכי דכליא קמי פיסחא

תנו רבנן אין מוללין את הקדירה בפסח והרוצה שימלול נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ ויש אומרים אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח

מאן יש אומרים

אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר

ונוקמה כרבי יוסי (דתנן) רבי יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן

כי אשמעינן ליה לרבי יוסי הני מילי דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובת לא

עולא אמר אחד זה ואחד זה אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב

רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא לממחה קדירה בחסיסי אמר רבא איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי איכא דאמרי רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי:

מתני׳ אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד ורבי מאיר אוסר

אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן

מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך חרוסת דברי הכל ישרף מיד

ותניא נמי הכי אין נותנין קמח לתוך החרוסת ואם נתן ישרף מיד לתוך החרדל רבי מאיר אומר ישרף מיד וחכמים אומרים יאכל מיד אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי חכמים אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים מ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים מ

תרי חיטי בהדי הדדי דילמא אזלא חדא ויתבה בציריא דחברתה ולא סליק להו דיקולא דמיא מארבע רוחתא ואתי לידי חימוץ

ואמר אביי לא ליחרוך איניש תרי שבולי בהדי הדדי דילמא נפקי מיא מהאי ובלע אידך ואתיא לידי חימוץ אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אינן מחמיצין

והדר ביה אביי מההיא דכל אגב מדלייהו לא מחמצי דאמר אביי האי חצבא דאבישנא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אינן מחמיצין

תנו רבנן אין לותתין שעורין בפסח ואם לתת נתבקעו אסורות לא נתבקעו מותרות

רבי יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא לא נתבקעו ממש אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן נתבקעות מאיליהן ושמואל אמר נתבקעו ממש עבד שמואל עובדא בדורא דבי בר חשו נתבקעו ממש

אמר רבה בעל נפש לא ילתות מאי איריא בעל נפש אפילו כולי עלמא נמי דהא תניא אין לותתין שעורין בפסח הכי קאמר בעל נפש אפילו חיטין דשרירי לא ילתות

אמר ליה רב נחמן מאן דציית ליה לאבא אכיל נהמא דעיפושא דהא בי רב הונא לתתי ובי רבא בר אבין לתתי ורבא אמר אסור ללתות

אלא הא דתניא אין לותתין שעורין בפסח שעורין הוא דלא הא חיטי שרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חיטין כיון דאית ביה ציריא עיילי בהו מיא אבל שערי דשיעי אימא שפיר דמי קא משמע לן

הדר אמר רבא מותר ללתות דתניא יוצאין בפת נקיה והדראה ואי אפשר נקיה בלא לתיתה

איתיביה רב פפא לרבא הקמחין והסלתות של גוים של כפרים טהורים ושל כרכין טמאין

דכפרים מאי טעמא לאו משום דלא לתתי וקא קרי ליה סולת

תרגומא אקמחא בתר דנפיק אמר מאי טעמא לא אימא ליה מהא דאמר רבי זירא אמר רב ירמיה אמר שמואל חיטין של מנחות אין לותתין אותם וקא קרי להו סולת

הדר אמר רבא מצוה ללתות שנאמר ושמרתם את המצות אי לא דבעי לתיתה שימור למאי אי שימור דלישה שימור דלישה לאו שימור הוא

דאמר רב הונא בצקות של גוים אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה באחרונה אין בראשונה לא

מאי טעמא משום דלא עבד בהו שימור ולעביד ליה שימור מאפיה ואילך אלא לאו שמע מינה שימור מעיקרא בעינן

וממאי דילמא שאני התם דבעידנא דנחית לשימור לא עבד לה שימור אבל היכא דבעידנא דנחית לשימור עביד לה שימור הכי נמי דשימור דלישה הוי שימור

ואפילו הכי לא הדר ביה רבא דאמר להו להנהו דמהפכי כיפי כי מהפכיתו הפיכו לשום מצוה אלמא קסבר שימור מעיקרא מתחלתו ועד סופו בעינן

מר בריה דרבינא

מנקטא ליה אימיה בארבי:

ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא שריא רבא לזבוני לגוים

איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לגוי ולא יעשה בו מרדעת לחמור אבל עושין אותו תכריכין למת

לגוי מאי טעמא לא לאו משום דהדר מזבין לישראל

הדר אמר רבא לזבינהו קבא קבא לישראל כי היכי דכליא קמי פיסחא

תנו רבנן אין מוללין את הקדירה בפסח והרוצה שימלול נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ ויש אומרים אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח

מאן יש אומרים

אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר

ונוקמה כרבי יוסי (דתנן) רבי יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן

כי אשמעינן ליה לרבי יוסי הני מילי דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובת לא

עולא אמר אחד זה ואחד זה אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב

רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא לממחה קדירה בחסיסי אמר רבא איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי איכא דאמרי רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי:

מתני׳ אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד ורבי מאיר אוסר

אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן

מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך חרוסת דברי הכל ישרף מיד

ותניא נמי הכי אין נותנין קמח לתוך החרוסת ואם נתן ישרף מיד לתוך החרדל רבי מאיר אומר ישרף מיד וחכמים אומרים יאכל מיד אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי חכמים אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה

Scroll To Top