Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

י״ז בטבת תשפ״א | 1 ינואר 2021

פסחים מא

הדף היום מוקדש ע"י רבקה איסרוף לעילוי נשמת יעקב בן רב יהודה לייב" שעודד את כל בנותיו ללמוד תורה, ובטח היה שמח לראות את בתו ונכדתו, אליסה בניון לומדת את הדף." וגם ע"י רחל ואורן סליגר לזכר אביה של רחל, אבנר יוסף בן יהודה אריה וזלטא פריבה ז"ל, ביארצייט ה31 שלו. "אבנר יהודה היה בעל תשובה בנעוריו. הוא תמיד העריך אנשים שלמדו גמרא. הוא בטח היה גאה ושמח לדעת שילדיו לומדים דף יומי." גם ע"י קרול וארט "מוקירים תודה על השיפור במצב הבריאותי של קרול. אנחנו מודים לה' על רחמיו. וגם מודים לקהילת זום בהדרן על האכפתיות. 

אין נותנים קמח לתוך חרדל או חרוסת (סוג של מטבל עם חומץ – לא חרוסת של ליל הסדר). אבל אם עשה, האם צריך לשרוף או מותר לאכול? האם יש הבדל בין חרדל לחרוסת בדין הזה? הגמרא עוברת לדון בחיוב לצלות את קרבן הפסח והאיסור לבשל את הבשר או לאכול את זה נא. הגמרא דנה באיסורים השונים. האם אסור לבשל את זה במי פירות ובשאר משקים או רק במים? מה אם בישל בחמי טבריא? מה ההגדרה של נא? האם מקבלים מלקות על איסורים אלו? מה זה לאו שבכללות? האם לוקין עליו? האם יש איסור לאכול את הבשר צלוי בערב פסח? או לאכלו נא בערב פסח?

אחרוסת קאמר מר או אחרדל קאמר מר אמר ליה למאי נפקא מינה

לדרב כהנא דאמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך החרוסת דברי הכל ישרף מיד

אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי

אמר רב אשי כוותיה דרב כהנא מסתברא מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי מאי לאו צמותי הוא דלא צמית הא חמועי מחמעא

לא דילמא לא מצמת צמית ולא חמוע מחמע:

אין מבשלין וכו׳: תנו רבנן במים אין לי אלא במים שאר משקין מניין

אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן

רבי אומר במים אין לי אלא מים שאר משקין מניין תלמוד לומר ובשל מבשל מכל מקום

מאי בינייהו איכא בינייהו צלי קדר

ורבנן האי בשל מבשל מאי עבדי להו מבעי ליה לכדתניא בשלו ואחר כך צלאו או שצלאו ואחר כך בשלו חייב

בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב דהא בשליה אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא אמאי

אמר רב כהנא הא מני רבי יוסי היא דתניא יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אף על פי שלא נימוח

עולא אמר אפילו תימא רבי מאיר שאני הכא דאמר קרא ובשל מבשל מכל מקום

תנו רבנן יכול צלאו כל צורכו יהא חייב תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים נא ובשל מבשל אמרתי לך ולא שצלאו כל צורכו

היכי דמי אמר רב אשי דשויא חרוכא

תנו רבנן יכול אכל כזית חי יהא חייב תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל נא ובשל אמרתי לך ולא חי

יכול יהא מותר תלמוד לומר כי אם צלי אש היכי דמי נא אמר רב כדאמרי פרסאי אברנים

אמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור פסח שבשלו בחמי טבריא חייב

מאי שנא בשבת דלא דתולדות אש בעינן וליכא פסח נמי לאו תולדות אש הוא

אמר רבא מאי חייב דקתני דקא עבר משום צלי אש

רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא אמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור ופסח שבשלו בחמי טבריא חייב שעבר משום צלי אש

אמר רבא אכלו נא

לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות

איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי

איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

תנו רבנן אכל כזית נא מבעוד יום פטור כזית נא משחשיכה חייב אכל כזית צלי מבעוד יום לא פסל עצמו מבני חבורה כזית צלי משחשיכה פסל עצמו מבני החבורה

תניא אידך יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא

או לא בשעה שאינו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שישנו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי

תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

רבי אומר אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבשל שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה בשלו מבעוד יום מנין תלמוד לומר בשל מבשל מכל מקום

והאי בשל מבשל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין

אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבשל מבשל מאי בשל מבשל שמעת מינה תרתי

תנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב וכזית נא משחשיכה חייב

קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו

בשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנלן

דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא

האי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה עשה

אמר רב חסדא הא מני

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים מא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים מא

אחרוסת קאמר מר או אחרדל קאמר מר אמר ליה למאי נפקא מינה

לדרב כהנא דאמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך החרוסת דברי הכל ישרף מיד

אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי

אמר רב אשי כוותיה דרב כהנא מסתברא מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי מאי לאו צמותי הוא דלא צמית הא חמועי מחמעא

לא דילמא לא מצמת צמית ולא חמוע מחמע:

אין מבשלין וכו׳: תנו רבנן במים אין לי אלא במים שאר משקין מניין

אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן

רבי אומר במים אין לי אלא מים שאר משקין מניין תלמוד לומר ובשל מבשל מכל מקום

מאי בינייהו איכא בינייהו צלי קדר

ורבנן האי בשל מבשל מאי עבדי להו מבעי ליה לכדתניא בשלו ואחר כך צלאו או שצלאו ואחר כך בשלו חייב

בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב דהא בשליה אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא אמאי

אמר רב כהנא הא מני רבי יוסי היא דתניא יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אף על פי שלא נימוח

עולא אמר אפילו תימא רבי מאיר שאני הכא דאמר קרא ובשל מבשל מכל מקום

תנו רבנן יכול צלאו כל צורכו יהא חייב תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים נא ובשל מבשל אמרתי לך ולא שצלאו כל צורכו

היכי דמי אמר רב אשי דשויא חרוכא

תנו רבנן יכול אכל כזית חי יהא חייב תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל נא ובשל אמרתי לך ולא חי

יכול יהא מותר תלמוד לומר כי אם צלי אש היכי דמי נא אמר רב כדאמרי פרסאי אברנים

אמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור פסח שבשלו בחמי טבריא חייב

מאי שנא בשבת דלא דתולדות אש בעינן וליכא פסח נמי לאו תולדות אש הוא

אמר רבא מאי חייב דקתני דקא עבר משום צלי אש

רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא אמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור ופסח שבשלו בחמי טבריא חייב שעבר משום צלי אש

אמר רבא אכלו נא

לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות

איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי

איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

תנו רבנן אכל כזית נא מבעוד יום פטור כזית נא משחשיכה חייב אכל כזית צלי מבעוד יום לא פסל עצמו מבני חבורה כזית צלי משחשיכה פסל עצמו מבני החבורה

תניא אידך יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא

או לא בשעה שאינו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שישנו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי

תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

רבי אומר אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבשל שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה בשלו מבעוד יום מנין תלמוד לומר בשל מבשל מכל מקום

והאי בשל מבשל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין

אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבשל מבשל מאי בשל מבשל שמעת מינה תרתי

תנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב וכזית נא משחשיכה חייב

קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו

בשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנלן

דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא

האי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה עשה

אמר רב חסדא הא מני

Scroll To Top