פסחים מב

רבי יהודה היא דתניא שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו אותו אתה מתפיס לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית מכאן אמרו כל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה

אין לי אלא בעשה בלא תעשה מנין תלמוד לומר וידבר ה׳ אל משה לאמר לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה דברי רבי יהודה

אמר לו רבי לבר קפרא מאי משמע

אמר לו דכתיב לאמר לא נאמר בדברים

בי רב אמרי לאמר לאו אמור:

מי תשמישו של נחתום וכו׳: תני חדא שופכין במקום מדרון ואין שופכין במקום האישבורן ותניא אידך שופכין במקום האישבורן

לא קשיא הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו

אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו

דרשה רב מתנה בפפוניא למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה ואמרו ליה הב לן מיא אמר להו אנא במיא דביתו אמרי

דרש רבא אשה לא תלוש בחמה ולא בחמי חמה ולא במים הגרופין מן המולייר ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת (וצריך) שני כלים אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת בו את ידיה

איבעיא להו עברה ולשה מהו מר זוטרא אמר מותר רב אשי אמר אסור

אמר מר זוטרא מנא אמינא לה דתניא אין לותתין השעורין בפסח ואם לתת נתבקעו אסורים לא נתבקעו מותרין

ורב אשי אמר אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר:

הדרן עלך כל שעה

מתני׳ ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעים ועמילן של טבחים וקולן של סופרים

רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים

זה הכלל כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת:

גמ׳ תנו רבנן שלשה דברים נאמרים בכותח הבבלי מטמטם את הלב ומסמא את העינים ומכחיש את הגוף

מטמטם את הלב משום נסיובי דחלבא ומסמא את העינים משום מילחא ומכחיש את הגוף משום קומניתא דאומא

תנו רבנן שלשה דברים מרבין הזבל וכופפין את הקומה ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם אלו הן פת קיבר ושכר חדש וירק חי

תנו רבנן שלשה דברים ממעטין את הזבל וזוקפין את הקומה ומאירין את העינים אלו הן פת נקייה בשר שמן ויין ישן פת נקייה

דסמידא בשר שמן דצפירתא דלא אפתח יין ישן עתיק עתיקי

כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי בר מזנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן דמעלי לכולי גופיה:

שכר המדי: דרמו ביה מי שערי:

וחומץ האדומי: דשדו ביה שערי

אמר רב נחמן (בר יצחק) בתחלה כשהיו מביאין נסכים מיהודה לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם

ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו ואם מלאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ

תניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ אינו צריך לעשר מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד ועכשיו הלוקח חומץ מעם הארץ צריך לעשר שחזקתו אינו בא אלא מן היין

וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא והא (תנן) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ורבי יהודה מחייב

הכי קאמר לא נחשדו עמי הארץ על התמד אי בעית אימא נחשדו ולא קשיא הא בדרווקא הא בדפורצני:

וזיתום המצרי וכו׳: מאי זיתום המצרי

תנא רב יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי ותלתא מלחא

רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי וסימניך סיסני

תרו להו וקלו להו וטחני להו ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא דקמיט מרפי ליה ודרפי מקמיט ליה לחולה ולאשה עוברה סכנתא:

וזומן של צבעים וכו׳: הכא תרגימו מיא דחיורי דצבעי בהו לבא:

ועמילן של טבחים וכו׳: פת תבואה שלא הביאה שליש שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא:

וקולן של סופרים וכו׳: הכא תרגומא פרורא דאושכפי

רב שימי מחוזנאה אמר זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים

איני והא תנא רבי חייא ארבעה מיני מדינה ושלשה מיני אומנות ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים מאי מיני אומנות איכא

ואלא מאי פרורא דאושכפי אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים קולן של רצענין מיבעיא ליה אמר רב אושעיא לעולם פרורא דאושכפי ומאי קרי ליה קולן של סופרים דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן:

רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו׳: תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טיפולי נשים דאמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל