Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

כ״א בטבת תשפ״א | 5 ינואר 2021

פסחים מה

הדף היום מוקדש ע״י קרן שרינגטון לכבוד יום הולדתה. "לעילוי נשמת סבא אברהם בן יצחק ברוך ורחל, וסבתא חנה בת שרגא פייבל ושפרינצה. באהבה וגעגוע יום יומי ותפילה שהמשפחה שאני בונה ולימוד התורה מביא נחת ואור לנשמותיכם." וע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה אריה הוכברג. "תודה על התמיכה שלך בכל מעשה ידי ועל שאתה לומד איתי דף יומי." וע"י אמה סטיצ'ר לכבוד "כל מי שמשתתף במסע הנפלא הזה של דף יומי, ולרבנית מישל והצוות של הדרן."  

למה ר' עקיבא שדורש מ"משרת" בנזיר להיתר מצטרף לאיסור לא לומד משם לכל התורה כולה כמו שחכמים דורשים מ"משרת" טעם כעיקר לכל התורה כולה? בצק שממלא סדקים בקערה שלשים בה – האם חייבים לבער לפני פסח? תלוי במיקומו של הסדק. כנ"ל לגבי חציצה בכלי לעניין טבילה במקוה. שמואל מגביל את דברי המשנה אך יש שתי גירסאות שונות לדבריו. האם הוא מגביל את הרישא ומיקל או את הסיפא ומחמיר. הגמרא מביאה ברייתות לחזק כל גירסה. הברייתות עצמן סותרות זו את זו. איך מתייחסים לסתירה ביניהם? אם יש פת שעיפשה והשתמשו בו לשבת עליו, האם זה בטל ולא צריך לבער או לא? יש מחלוקת בין ר' שמעון בן אלעזר לחכמים. כפי מי פוסקים? אם יש שני חצאי כזית – באיזה מקרים מחמירים ומחייבים לבער כי יש חשש שמא יתערבו ביחד? האם אוכל שאינו ראוי לאדם אבל ראוי לכלב נטמא בטומאת אוכלין? מה לגבי קמח שמשתמשים בו לעבד עור?

משום דהוה נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין

נזיר הא דאמרן חטאת מאי היא דתניא כל אשר יגע בבשרה יקדש וגו׳ יכול אפילו לא בלעה תלמוד לומר בבשרה (יקדש) עד שיבלע בבשר

יקדש להיות כמוה שאם פסולה היא תיפסל ואם כשירה היא תאכל כחמור שבה

ורבנן נמי ניהוי נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין

אמרי הנהו מיצריך צריכי

ורבי עקיבא מאי צריכי בשלמא אי כתב רחמנא בחטאת לא גמר נזיר מינה דחולין מקדשים לא גמרינן אלא לכתוב רחמנא בנזיר ותיתי חטאת ותגמור מיניה דהא כל איסורין שבתורה קא גמר מנזיר

ורבנן אמרי לך מיצרך צריכי חטאת להיתר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא גמר ומשרת ליתן טעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל התורה כולה

ורבי עקיבא תרוייהו להיתר מצטרף לאיסור והוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא הא דתניא מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה השתא לרבי עקיבא איסור והיתר מצטרפין איסור ואיסור מיבעיא

אמר ליה איסור והיתר בבת אחת איסור ואיסור בזה אחר זה:

מתני׳ בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם (לא) בטל במיעוטו

וכן לענין הטומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שאין עשויין לחזק אבל במקום שעשויין לחזק אינו חייב לבער

מכלל דפחות מכזית אפילו במקום שאין עשוי לחזק אינו חייב לבער

איכא דמתני לה אסיפא ואם לאו בטל במיעוטו אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לחזק אבל במקום שאין עשוי לחזק חייב לבער מכלל דכזית אפילו במקום העשוי לחזק חייב לבער

תניא כלישנא קמא תניא כלישנא בתרא תניא כלישנא קמא בצק שבסידקי עריבה במקום העשוי לחזק אינו חוצץ ואינו עובר ובמקום שאין עשוי לחזק חוצץ ועובר במה דברים אמורים בכזית אבל בפחות מכזית אפילו במקום שאין עשוי לחזק אינו חוצץ ואינו עובר

ותניא כלישנא בתרא בצק שבסידקי עריבה במקום העשוי לחזק

אינו חוצץ ואינו עובר במקום שאין עשוי לחזק חוצץ ועובר במה דברים אמורים בפחות מכזית אבל בכזית אפילו במקום העשוי לחזק חוצץ ועובר

קשיין אהדדי אמר רב הונא סמי קילתא מקמי חמירתא

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שראוי לשוחקה ולחמע בה כמה עיסות אחרות

רבי שמעון בן אלעזר אומר במה דברים אמורים במקויימת לאכילה אבל כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה מדאמר רבי שמעון בן אלעזר בטלה מכלל דתנא קמא סבר לא בטלה אלמא קסבר כל כזית אף על גב דמבטל לא בטיל

אמר ליה אביי תרצת בכזית פחות מכזית מי תרצת אלא הא והא רבי שמעון בן אלעזר היא ולא קשיא הא במקום לישה הא שלא במקום לישה

אמר רב אשי לא תימא שלא במקום לישה אגבה דאגנא אלא אשיפתא דאגנא

פשיטא מהו דתימא זמנא דאטיף ומטי להתם קא משמע לן

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

איני והאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה טח אין לא טח לא

מאן דמתני הא לא מתני הא

איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רב אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה וכו׳

אמר רב נחמן אמר שמואל שני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהן רואין כל שאילו ינטל החוט וניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו חייב לבער

אמר עולא לא אמרן אלא בעריבה אבל בבית חייב לבער

מאי טעמא דזימנין דכניש להו ונפלי גבי הדדי

אמר עולא בעו במערבא בית ועלייה מהו בית ואכסדרא מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו

תיקו

תנו רבנן הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה מטמאה טומאת אוכלין בכביצה ונשרפת עם הטמאה בפסח משום רבי נתן אמרו אינה מטמאה

כמאן אזלא הא דתנן כלל אמרו בטהרות כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב כמאן דלא כרבי נתן

תנו רבנן עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח תוך שלשה ימים חייב לבער קודם שלשה ימים אינו חייב לבער אמר רבי נתן במה דברים אמורים שלא נתן לתוכה עורות אבל נתן לתוכה עורות אפילו תוך שלשה אין חייב לבער

אמר רבא הלכה כרבי נתן אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת:

וכן לענין טומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:

מי דמי התם בשיעורא תליא מילתא הכא בקפידא תליא מילתא

אמר רב יהודה אימא ולענין הטומאה אינו כן

אמר ליה אביי הא וכן לענין טומאה קתני אלא אמר אביי הכי קאמר וכן

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת 45 – האם מוקצה הוא דאורייתא?‎

אנחנו רגילים לחשוב על איסור מוקצה כעל איסור דרבנן – אולם בסוגיה שלנו רבה פתאום "הזיז לנו את המוקצה" , ואמר שמוקצה הוא דין דאורייתא! האם הוא חזר בו? בואו להכיר את מחלוקת הראשונים בשיטתו של רבה והפעם גם נלמד קצת אחרונים.. הגמרא בדף מו פתחה סוגיה ארוכה ומשתלשלת סביב מחלוקת אמוראים גדולה: האם אומרים…

פסחים מה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים מה

משום דהוה נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין

נזיר הא דאמרן חטאת מאי היא דתניא כל אשר יגע בבשרה יקדש וגו׳ יכול אפילו לא בלעה תלמוד לומר בבשרה (יקדש) עד שיבלע בבשר

יקדש להיות כמוה שאם פסולה היא תיפסל ואם כשירה היא תאכל כחמור שבה

ורבנן נמי ניהוי נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין

אמרי הנהו מיצריך צריכי

ורבי עקיבא מאי צריכי בשלמא אי כתב רחמנא בחטאת לא גמר נזיר מינה דחולין מקדשים לא גמרינן אלא לכתוב רחמנא בנזיר ותיתי חטאת ותגמור מיניה דהא כל איסורין שבתורה קא גמר מנזיר

ורבנן אמרי לך מיצרך צריכי חטאת להיתר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא גמר ומשרת ליתן טעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל התורה כולה

ורבי עקיבא תרוייהו להיתר מצטרף לאיסור והוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא הא דתניא מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה השתא לרבי עקיבא איסור והיתר מצטרפין איסור ואיסור מיבעיא

אמר ליה איסור והיתר בבת אחת איסור ואיסור בזה אחר זה:

מתני׳ בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם (לא) בטל במיעוטו

וכן לענין הטומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שאין עשויין לחזק אבל במקום שעשויין לחזק אינו חייב לבער

מכלל דפחות מכזית אפילו במקום שאין עשוי לחזק אינו חייב לבער

איכא דמתני לה אסיפא ואם לאו בטל במיעוטו אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לחזק אבל במקום שאין עשוי לחזק חייב לבער מכלל דכזית אפילו במקום העשוי לחזק חייב לבער

תניא כלישנא קמא תניא כלישנא בתרא תניא כלישנא קמא בצק שבסידקי עריבה במקום העשוי לחזק אינו חוצץ ואינו עובר ובמקום שאין עשוי לחזק חוצץ ועובר במה דברים אמורים בכזית אבל בפחות מכזית אפילו במקום שאין עשוי לחזק אינו חוצץ ואינו עובר

ותניא כלישנא בתרא בצק שבסידקי עריבה במקום העשוי לחזק

אינו חוצץ ואינו עובר במקום שאין עשוי לחזק חוצץ ועובר במה דברים אמורים בפחות מכזית אבל בכזית אפילו במקום העשוי לחזק חוצץ ועובר

קשיין אהדדי אמר רב הונא סמי קילתא מקמי חמירתא

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שראוי לשוחקה ולחמע בה כמה עיסות אחרות

רבי שמעון בן אלעזר אומר במה דברים אמורים במקויימת לאכילה אבל כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה מדאמר רבי שמעון בן אלעזר בטלה מכלל דתנא קמא סבר לא בטלה אלמא קסבר כל כזית אף על גב דמבטל לא בטיל

אמר ליה אביי תרצת בכזית פחות מכזית מי תרצת אלא הא והא רבי שמעון בן אלעזר היא ולא קשיא הא במקום לישה הא שלא במקום לישה

אמר רב אשי לא תימא שלא במקום לישה אגבה דאגנא אלא אשיפתא דאגנא

פשיטא מהו דתימא זמנא דאטיף ומטי להתם קא משמע לן

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

איני והאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה טח אין לא טח לא

מאן דמתני הא לא מתני הא

איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רב אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה וכו׳

אמר רב נחמן אמר שמואל שני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהן רואין כל שאילו ינטל החוט וניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו חייב לבער

אמר עולא לא אמרן אלא בעריבה אבל בבית חייב לבער

מאי טעמא דזימנין דכניש להו ונפלי גבי הדדי

אמר עולא בעו במערבא בית ועלייה מהו בית ואכסדרא מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו

תיקו

תנו רבנן הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה מטמאה טומאת אוכלין בכביצה ונשרפת עם הטמאה בפסח משום רבי נתן אמרו אינה מטמאה

כמאן אזלא הא דתנן כלל אמרו בטהרות כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב כמאן דלא כרבי נתן

תנו רבנן עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח תוך שלשה ימים חייב לבער קודם שלשה ימים אינו חייב לבער אמר רבי נתן במה דברים אמורים שלא נתן לתוכה עורות אבל נתן לתוכה עורות אפילו תוך שלשה אין חייב לבער

אמר רבא הלכה כרבי נתן אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת:

וכן לענין טומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:

מי דמי התם בשיעורא תליא מילתא הכא בקפידא תליא מילתא

אמר רב יהודה אימא ולענין הטומאה אינו כן

אמר ליה אביי הא וכן לענין טומאה קתני אלא אמר אביי הכי קאמר וכן

Scroll To Top