הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
פסחים מו
שבוע של לימוד מוקדש על ידי רונדה ודוד נוימן לזכר נשמת אביה של רונדה, יוסף אליעזר בן יעקב יצחק ז"ל.
הדף היום מוקדש ע"י אירה ונתניה סלומוביץ "לזכר השלושים של אמו של אירה, ליליאן סלומוביץ, אהובה בת רבקה ואשר צבי ז"ל." וע"י משה מורגנשטרן לכבוד אשתו, ליה מוהדב מורגנשטרן. "ליה, אני מעריך את המסירות שלך ללמוד את הדף בכל יום ויום. אני ממש גאה בך."
המשנה סותרת את עצמה לעניין בצק בעריבה לעניין טומאה – מצד אחד אומרת שזה כמו חמץ שתלוי בגודל, מצד שני אומרת שזה תלוי בהקפדה. הגמרא מביאה דעות שונות לפתור את הסתירה. מה עושים עם עיסה שלא רואים בה שהחמיץ? איך מפרישים חלה מעיסה שנטמאה ביום טוב של פסח? המשנה מביאה שלוש דעות. מהו הבסיס למחלוקת ביניהם? האם זה קשור למחלוקת האם טובת הנאה נחשבת ממון או לא? או למחלוקת האם אומרים "הואיל" – הואיל והוא יכול להישאל על חלתו ולהחזירו לטבל, זה נחשב ממונו עדיין. מי שאופה מיום טוב לחול – האם לוקה או לא? האם אומרים הואיל ואם יבואו אורחים, יתן להם את האוכל, ולכן מותר לבשל? רבא מביא שתי קושיות ממקורות תנאיים על רב חסדא שסובר שלוקים בגלל שלא אומרים הואיל.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
לענין צירוף טומאה בפסח ובשאר ימות השנה איכא פלוגתא
היכי דמי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב מצטרף בשאר ימות השנה דבקפידא תליא מילתא אם מקפיד עליו מצטרף אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
מתקיף לה רבא מי קתני מצטרף והא חוצץ קתני אלא אמר רבא וכן להעלות טהרה לעריבה
היכי דמי כגון דאיטמי הך עריבה ובעי לאטבולי בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא סלקא לה טבילה בשאר ימות השנה בקפידא תליא מילתא אי מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
מתקיף לה רב פפא מי קתני וכן לענין טהרה הא לענין טומאה קתני אלא אמר רב פפא וכן לענין להוריד טומאה לעריבה
היכי דמי כגון דנגע שרץ בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא נחתה לה טומאה בשאר ימות השנה דבקפידא תליא אם מקפיד עליו חוצץ אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:
מתני׳ בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור:
גמ׳ אם אין שם כיוצא בו מהו אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל
ונימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא
אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין
אמר רב נחמן בר יצחק אייבו אמרה וארבעה אמר בה וחדא מינייהו עבוד דתנן וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור האדם וכמה כדי עבודה אמר רבי (אינייא) אמר רבי ינאי כדי הילוך ארבעה מילין
אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר אמר רב אחא ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
מתני׳ כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב
רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל בצונן אמר רבי יהושע
לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרישתה ומניחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה:
גמ׳ לימא בטובת הנאה קמיפלגי דרבי אליעזר סבר טובת הנאה ממון ורבי יהושע סבר טובת הנאה אינה ממון
לא דכולי עלמא סברי טובת הנאה אינה ממון והכא בהואיל קמיפלגי דרבי אליעזר סבר אמרינן הואיל ואי בעי איתשיל עלה ממוניה הוא ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל
איתמר האופה מיום טוב לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר אינו לוקה
רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל
אמר ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל היאך אופין מיום טוב לשבת אמר ליה משום עירובי תבשילין
ומשום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא אמר ליה מדאורייתא צורכי שבת נעשין ביום טוב ורבנן הוא דגזרו ביה גזירה שמא יאמרו אופין מיום טוב אף לחול וכיון דאצרכוה רבנן עירובי תבשילין אית ליה היכירא
איתיביה בהמה המסוכנת לא ישחוט אלא כדי שיכול לאכול הימנה כזית צלי מבעוד יום יכול לאכול אף על גב דלא בעי למיכל בשלמא לדידי דאמרי הואיל הואיל ואי בעי למיכל מצי אכיל משום הכי ישחוט אלא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל אמאי ישחוט
אמר ליה משום הפסד ממונו ומשום הפסד ממונו שרינן איסורא דאורייתא
אמר ליה אין משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית ואי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה
איתיביה לחם הפנים
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
פסחים מו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לענין צירוף טומאה בפסח ובשאר ימות השנה איכא פלוגתא
היכי דמי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב מצטרף בשאר ימות השנה דבקפידא תליא מילתא אם מקפיד עליו מצטרף אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
מתקיף לה רבא מי קתני מצטרף והא חוצץ קתני אלא אמר רבא וכן להעלות טהרה לעריבה
היכי דמי כגון דאיטמי הך עריבה ובעי לאטבולי בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא סלקא לה טבילה בשאר ימות השנה בקפידא תליא מילתא אי מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
מתקיף לה רב פפא מי קתני וכן לענין טהרה הא לענין טומאה קתני אלא אמר רב פפא וכן לענין להוריד טומאה לעריבה
היכי דמי כגון דנגע שרץ בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא נחתה לה טומאה בשאר ימות השנה דבקפידא תליא אם מקפיד עליו חוצץ אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:
מתני׳ בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור:
גמ׳ אם אין שם כיוצא בו מהו אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל
ונימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא
אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין
אמר רב נחמן בר יצחק אייבו אמרה וארבעה אמר בה וחדא מינייהו עבוד דתנן וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור האדם וכמה כדי עבודה אמר רבי (אינייא) אמר רבי ינאי כדי הילוך ארבעה מילין
אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר אמר רב אחא ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
מתני׳ כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב
רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל בצונן אמר רבי יהושע
לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרישתה ומניחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה:
גמ׳ לימא בטובת הנאה קמיפלגי דרבי אליעזר סבר טובת הנאה ממון ורבי יהושע סבר טובת הנאה אינה ממון
לא דכולי עלמא סברי טובת הנאה אינה ממון והכא בהואיל קמיפלגי דרבי אליעזר סבר אמרינן הואיל ואי בעי איתשיל עלה ממוניה הוא ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל
איתמר האופה מיום טוב לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר אינו לוקה
רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל
אמר ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל היאך אופין מיום טוב לשבת אמר ליה משום עירובי תבשילין
ומשום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא אמר ליה מדאורייתא צורכי שבת נעשין ביום טוב ורבנן הוא דגזרו ביה גזירה שמא יאמרו אופין מיום טוב אף לחול וכיון דאצרכוה רבנן עירובי תבשילין אית ליה היכירא
איתיביה בהמה המסוכנת לא ישחוט אלא כדי שיכול לאכול הימנה כזית צלי מבעוד יום יכול לאכול אף על גב דלא בעי למיכל בשלמא לדידי דאמרי הואיל הואיל ואי בעי למיכל מצי אכיל משום הכי ישחוט אלא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל אמאי ישחוט
אמר ליה משום הפסד ממונו ומשום הפסד ממונו שרינן איסורא דאורייתא
אמר ליה אין משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית ואי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה
איתיביה לחם הפנים
