Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ג בטבת תשפ״א | 7 ינואר 2021

פסחים מז

הדף היום מוקדש על ידי דינה לוי "לכבוד הדרן שהפכו לימוד דף יומי למשהו ממש מהנה וניתן להשגה. תודה גם לשולי מישקין "שתמיד כותבת דברים מעניינים שנוגעים להיסטוריית הדף באותו היום." וגם ע"י רוני סישל "לכבוד רחל חייפץ שעודדה אותי להצטרף ללימוד דף היומי עם הדרן. וגם ע"י בט'יה שטראוס לזכר אביה, יוסף סמואל שטראוס, יוסף שמואל בן בנימין ז"ל ביארצייט שלו. "אבי הקדיש את חייו להקמה ותמיכה בארגונים שמוקדשים ללימוד תורה בארץ ישראל וארה"ב. הוא בטח היה שמח לשמוע שאני לומדת את הדף עם כל כך הרבה נשים אחרות." 

הגמרא מביאה קושיות נגד רב חסדא – האם באמת מותר מדאורייתא לאפות מיום טוב לשבת – אם כן, למה לא התירו לאפות לחם הפנים ביום טוב כשחל יום טוב בערב שבת או שתי הלחם ביום טוב (בשבועות)? הגמרא מקשה על רבה ממקורות אחרים שבהם יש מקרים שמישהו יכול לעבור על כמה איסורים במעשה אחת או שתיים – ומקשים שאפשר להוריד דברים מהרשימה בגלל שלא אמורים להיות אסורים משום דין הואיל (כגון חרישה ביום טוב הואיל ואפשר לכסות את הדם או הבערה לבשל משהו שאסור באכילה ביום טוב הואיל ואפשר להשתמש באש לבשל משהו שמותר באכילה. רבה מתרץ.

נאכל לתשעה לעשרה ולאחד עשר לא פחות ולא יותר כיצד כדרכו לתשעה נאפה בערב שבת נאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות בערב שבת נאכל לשבת לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לשבת לאחד עשר לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את היום טוב ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביום טוב אמאי לא דחי יום טוב

אמר ליה שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו

ולרבן שמעון בן גמליאל דאמר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום מאי איכא למימר

בהא פליגי מר סבר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ומר סבר שבות רחוקה נמי התירו

מתיב רב מרי שתי הלחם אינן נאכלות לא פחות משנים ולא יותר על שלשה כיצד נאפות ערב יום טוב נאכלות ליום טוב לשנים חל יום טוב להיות אחר השבת נאכלות ליום טוב לשלשה לפי שאינה דוחה לא את השבת ולא את היום טוב ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביום טוב השתא דשבת ביום טוב שרי דיום טוב ביום טוב מיבעיא

שאני התם דאמר קרא לכם לכם ולא לגבוה

ולרבן שמעון בן גמליאל דאמר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב מאי איכא למימר סבר לה כאבא שאול דאמר לכם לכם ולא לגוים

שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא מי אמרינן הואיל והא תנן יש חורש תלם אחד וחייבין עליה משום שמונה לאוין החורש בשור וחמור והן מוקדשים וכלאים בכרם

ושביעית ביום טוב כהן ונזיר אבית הטומאה ואי אמרינן הואיל אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור

אמר רב פפא בר שמואל באבנים מקורזלות

ראויות לכותשן וכתישה ביום טוב מי שרי ראויות לכותשן כלאחר יד בצונמא

צונמא בר זריעה צונמא מלמעלה ועפר תיחוח מלמטה ותיפוק ליה משום עפר תיחוח

אלא אמר מר בר רב אשי בטינא וטינא בר זריעה הוא במתונתא

איתיביה אביי המבשל גיד הנשה בחלב ביום טוב ואוכלו לוקה חמש לוקה משום מבשל גיד ביום טוב ולוקה משום אוכל גיד ולוקה משום מבשל בשר בחלב ולוקה משום אוכל בשר בחלב ולוקה משום הבערה ואי אמרינן הואיל אהבערה לא ליחייב הואיל דחזי ליה לצרכו

אמר ליה אפיק הבערה ועייל גיד הנשה של נבילה

והתני רבי חייא לוקין שתים על אכילתו ושלש על בישולו ואי איתא שלש על אכילתו מיבעי ליה

אלא אפיק הבערה ועייל עצי מוקצה

ומוקצה דאורייתא הוא אמר ליה אין דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו ואזהרתה מהכא מלא תעשה כל מלאכה

אמר ליה והא את הוא דאמרת בעאי מיניה מרב חסדא ואמרי לה בעאי מיניה מרב הונא הביא שה מאפר ושחטו תמיד ביום טוב מהו

ואת אמרת לן (אמר לי) עלה שה ולא הבכור

אחת ולא מעשר

מן הצאן ולא הפלגס

להעמיק בדף

דף משלהן- נושאים מהדף היומי בישול ביום טוב

בישול ביו״ט – דף משלהן פרק 47 שם שירה וחמוטל

בישול ביו״ט – אוכל טרי או מהמקפיא? שירה וחמוטל יוצאות למנגל

פסחים מז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים מז

נאכל לתשעה לעשרה ולאחד עשר לא פחות ולא יותר כיצד כדרכו לתשעה נאפה בערב שבת נאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות בערב שבת נאכל לשבת לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לשבת לאחד עשר לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את היום טוב ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביום טוב אמאי לא דחי יום טוב

אמר ליה שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו

ולרבן שמעון בן גמליאל דאמר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום מאי איכא למימר

בהא פליגי מר סבר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ומר סבר שבות רחוקה נמי התירו

מתיב רב מרי שתי הלחם אינן נאכלות לא פחות משנים ולא יותר על שלשה כיצד נאפות ערב יום טוב נאכלות ליום טוב לשנים חל יום טוב להיות אחר השבת נאכלות ליום טוב לשלשה לפי שאינה דוחה לא את השבת ולא את היום טוב ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביום טוב השתא דשבת ביום טוב שרי דיום טוב ביום טוב מיבעיא

שאני התם דאמר קרא לכם לכם ולא לגבוה

ולרבן שמעון בן גמליאל דאמר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב מאי איכא למימר סבר לה כאבא שאול דאמר לכם לכם ולא לגוים

שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא מי אמרינן הואיל והא תנן יש חורש תלם אחד וחייבין עליה משום שמונה לאוין החורש בשור וחמור והן מוקדשים וכלאים בכרם

ושביעית ביום טוב כהן ונזיר אבית הטומאה ואי אמרינן הואיל אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור

אמר רב פפא בר שמואל באבנים מקורזלות

ראויות לכותשן וכתישה ביום טוב מי שרי ראויות לכותשן כלאחר יד בצונמא

צונמא בר זריעה צונמא מלמעלה ועפר תיחוח מלמטה ותיפוק ליה משום עפר תיחוח

אלא אמר מר בר רב אשי בטינא וטינא בר זריעה הוא במתונתא

איתיביה אביי המבשל גיד הנשה בחלב ביום טוב ואוכלו לוקה חמש לוקה משום מבשל גיד ביום טוב ולוקה משום אוכל גיד ולוקה משום מבשל בשר בחלב ולוקה משום אוכל בשר בחלב ולוקה משום הבערה ואי אמרינן הואיל אהבערה לא ליחייב הואיל דחזי ליה לצרכו

אמר ליה אפיק הבערה ועייל גיד הנשה של נבילה

והתני רבי חייא לוקין שתים על אכילתו ושלש על בישולו ואי איתא שלש על אכילתו מיבעי ליה

אלא אפיק הבערה ועייל עצי מוקצה

ומוקצה דאורייתא הוא אמר ליה אין דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו ואזהרתה מהכא מלא תעשה כל מלאכה

אמר ליה והא את הוא דאמרת בעאי מיניה מרב חסדא ואמרי לה בעאי מיניה מרב הונא הביא שה מאפר ושחטו תמיד ביום טוב מהו

ואת אמרת לן (אמר לי) עלה שה ולא הבכור

אחת ולא מעשר

מן הצאן ולא הפלגס

Scroll To Top