Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ד בטבת תשפ״א | 8 ינואר 2021

פסחים מח

הדף היום מוקדש וע"י משה מורגנשטרן לכבוד אשתו, ליה מוהדב מורגנשטרן. "ליה, אני מעריך את המסירות שלך ללמוד את הדף בכל יום ויום. אני ממש גאה בך." וע"י דבורה לואיס לכבוד טרייסי לואיס "בגלל כל האהבה ותמיכה. טרייסי תמיד מעודדת אותי להמשיך את הלמידה שלי. היא ברכה."  גם ע"י הארי גרין לכבוד קארינה מ. פרי שלומדת דף יומי כל יום עם התוכנית של הדרן כבר שנה. שהיא תמשיך ללכת מחיל אל חיל.

האם המחלוקת בין רבה ורב חסדא בבישול ביום טוב לחול על בסיס אותה מחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע במשנתינו בעניין הפרשת חלה מעיסה שנטמאה ביום טוב של פסח – האם אומרים הואיל או לא? כמה שיעור עיסה שמותר ללוש בפסח? איך עושים כשכמה נשים מכינות בצק ומשתמשות בתנור אחד ביחד? מה נחשב חמץ נוקשה שחייבים לשרוף אבל אין עליו איסור כרת?

מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטילה במאתים

ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכין מן הטבל

יכול לא יביא מן המוקצה אמרת מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו אף כל שאיסור גופו גרם לו יצא מוקצה שאין איסור גופו גרם לו אלא איסור דבר אחר גרם לו ואי אמרת איסור מוקצה דאורייתא מה לי איסור גופו מה לי איסור דבר אחר

ועוד הא את הוא דאמרת חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליום טוב

אלא אפיק הבערה ועייל עצי אשירה ואזהרה מהכא ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לאביי ונלקי נמי משום ולא תביא תועבה אל ביתך

אלא אפיק הבערה ועייל עצי הקדש ואזהרה מהכא ואשריהם תשרפון באש לא תעשון כן לה׳ אלהיכם

אמר רמי בר חמא הא דרב חסדא ורבה מחלוקת דרבי אליעזר ורבי יהושע היא דרבי אליעזר סבר אמרינן הואיל ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל

אמר רב פפא ודילמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם דאמרינן הואיל אלא דבעידנא דקא עיילי לתנורא כל חדא וחדא חזיא ליה לדידיה אבל הכא דלאורחין הוא דחזי לדידיה לא חזי אימא הכי נמי דלא אמרינן הואיל

אמר רב שישא בריה דרב אידי ודילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דלא אמרינן הואיל אלא דאיכא חדא דלא חזיא לא לדידיה ולא לאורחין אבל הכא דחזי מיהת לאורחין אימא הכי נמי אמרינן הואיל

אמרוה [רבנן] קמיה דרבי ירמיה ורבי זירא רבי ירמיה קיבלה רבי זירא לא קיבלה אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא מילתא דקשיא לן ואתיא כמה שני במאי פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע השתא אמרוה משמיה דגברא רבה ולא ניקבלה

אמר ליה היכי אקבלה דתנינא אמר ליה רבי יהושע לדבריך הרי הוא עובר משום לא תעשה כל מלאכה ושתיק ליה ואי איתא לימא ליה טעמא דידי משום הואיל

אמר ליה וליטעמיך הא דתנינא בברייתא אמר לו רבי אליעזר לדבריך הרי הוא עובר משום בל יראה ובל ימצא ושתיק ליה הכי נמי דלא אהדר ליה הא קא מהדר ליה במתניתין דתנן לא זהו חמץ שמוזהרין עליו משום בל יראה ובל ימצא אלא שתיק ליה בברייתא ומהדר ליה במתניתין הכי נמי אימור שתיק ליה במתניתין ואהדר ליה במכילתא אחריתי

תניא רבי אומר הלכה כרבי אליעזר ורבי יצחק אמר הלכה כבן בתירא

וכמה שיעור עיסה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בחיטין קבין ובשעורין שלשת קבין רבי נתן אומר משום רבי אליעזר חילוף הדברים

והתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בחטין שלשת קבין ובשעורין ארבעה קבין לא קשיא הא בחסיכתא הא במעלייתא

אמר רב פפא שמע מינה גריעין חיטי חסיכתא מחיטי מעלייתא טפי מדגריען שערי חסיכתא משערי מעלייתא דאילו התם תילתא והכא ריבעא

אמר רב קבא מלוגנאה לפיסחא וכן לחלה (והתניא)

חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הכי קאמר קבא מלוגנאי נמי אהאי שיעורא קאי

אמר רב יוסף הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא אמר ליה אביי מאי דעתיך לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מפקע לה מחלה

אמר ליה דעבדן כרבי אליעזר (דתניא) רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר

אמר ליה והא איתמר עלה אמר רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא הא איתמר עלה אמר רבי חנינא אפילו כעכין

בעי רבי ירמיה טבלא שאין לה לבזבזין מהו תוך כלי בעינן והא ליכא או דילמא אויר כלי בעינן והא איכא תיקו:

תניא רבי אליעזר אומר הסל מצרפן רבי יהושע אומר תנור מצרפן רבן שמעון בן גמליאל אומר ככרות של בבל שנושכות זו מזו מצטרפות:

מתני׳ רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו

וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק כאחת אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה

רבי עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונן:

גמ׳ תנו רבנן לשה היא מקטפת וחבירתה לשה תחתיה מקטפת היא אופה וחבירתה מקטפת תחתיה והשלישית לשה אופה היא לשה וחבירתה אופה תחתיה והשלישית מקטפת וחוזרת חלילה כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא לידי חימוץ:

רבי עקיבא אומר לא כל הנשים וכו׳: תניא אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבן גמליאל ילמדינו רבינו בנשים זריזות או בנשים שאין זריזות בעצים לחים או בעצים יבשים בתנור חם או בתנור צונן אמר לי אין לך אלא מה ששנו חכמים זה הכלל תפח תלטוש בצונן:

מתני׳ שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת

איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:

גמ׳ תנו רבנן איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו סידוק כקרני חגבים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה וזה וזה האוכלו חייב כרת

והאנן תנן שיאור ישרף והאוכלו פטור דברי רבי יהודה אימא לרבי מאיר זה וזה האוכלו חייב כרת

אמר רבא מאי טעמא דרבי מאיר אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה:

להעמיק בדף

דף משלהן- נושאים מהדף היומי בישול ביום טוב

בישול ביו״ט – דף משלהן פרק 47 שם שירה וחמוטל

בישול ביו״ט – אוכל טרי או מהמקפיא? שירה וחמוטל יוצאות למנגל

פסחים מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים מח

מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטילה במאתים

ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכין מן הטבל

יכול לא יביא מן המוקצה אמרת מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו אף כל שאיסור גופו גרם לו יצא מוקצה שאין איסור גופו גרם לו אלא איסור דבר אחר גרם לו ואי אמרת איסור מוקצה דאורייתא מה לי איסור גופו מה לי איסור דבר אחר

ועוד הא את הוא דאמרת חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליום טוב

אלא אפיק הבערה ועייל עצי אשירה ואזהרה מהכא ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לאביי ונלקי נמי משום ולא תביא תועבה אל ביתך

אלא אפיק הבערה ועייל עצי הקדש ואזהרה מהכא ואשריהם תשרפון באש לא תעשון כן לה׳ אלהיכם

אמר רמי בר חמא הא דרב חסדא ורבה מחלוקת דרבי אליעזר ורבי יהושע היא דרבי אליעזר סבר אמרינן הואיל ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל

אמר רב פפא ודילמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם דאמרינן הואיל אלא דבעידנא דקא עיילי לתנורא כל חדא וחדא חזיא ליה לדידיה אבל הכא דלאורחין הוא דחזי לדידיה לא חזי אימא הכי נמי דלא אמרינן הואיל

אמר רב שישא בריה דרב אידי ודילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דלא אמרינן הואיל אלא דאיכא חדא דלא חזיא לא לדידיה ולא לאורחין אבל הכא דחזי מיהת לאורחין אימא הכי נמי אמרינן הואיל

אמרוה [רבנן] קמיה דרבי ירמיה ורבי זירא רבי ירמיה קיבלה רבי זירא לא קיבלה אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא מילתא דקשיא לן ואתיא כמה שני במאי פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע השתא אמרוה משמיה דגברא רבה ולא ניקבלה

אמר ליה היכי אקבלה דתנינא אמר ליה רבי יהושע לדבריך הרי הוא עובר משום לא תעשה כל מלאכה ושתיק ליה ואי איתא לימא ליה טעמא דידי משום הואיל

אמר ליה וליטעמיך הא דתנינא בברייתא אמר לו רבי אליעזר לדבריך הרי הוא עובר משום בל יראה ובל ימצא ושתיק ליה הכי נמי דלא אהדר ליה הא קא מהדר ליה במתניתין דתנן לא זהו חמץ שמוזהרין עליו משום בל יראה ובל ימצא אלא שתיק ליה בברייתא ומהדר ליה במתניתין הכי נמי אימור שתיק ליה במתניתין ואהדר ליה במכילתא אחריתי

תניא רבי אומר הלכה כרבי אליעזר ורבי יצחק אמר הלכה כבן בתירא

וכמה שיעור עיסה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בחיטין קבין ובשעורין שלשת קבין רבי נתן אומר משום רבי אליעזר חילוף הדברים

והתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בחטין שלשת קבין ובשעורין ארבעה קבין לא קשיא הא בחסיכתא הא במעלייתא

אמר רב פפא שמע מינה גריעין חיטי חסיכתא מחיטי מעלייתא טפי מדגריען שערי חסיכתא משערי מעלייתא דאילו התם תילתא והכא ריבעא

אמר רב קבא מלוגנאה לפיסחא וכן לחלה (והתניא)

חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הכי קאמר קבא מלוגנאי נמי אהאי שיעורא קאי

אמר רב יוסף הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא אמר ליה אביי מאי דעתיך לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מפקע לה מחלה

אמר ליה דעבדן כרבי אליעזר (דתניא) רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר

אמר ליה והא איתמר עלה אמר רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא הא איתמר עלה אמר רבי חנינא אפילו כעכין

בעי רבי ירמיה טבלא שאין לה לבזבזין מהו תוך כלי בעינן והא ליכא או דילמא אויר כלי בעינן והא איכא תיקו:

תניא רבי אליעזר אומר הסל מצרפן רבי יהושע אומר תנור מצרפן רבן שמעון בן גמליאל אומר ככרות של בבל שנושכות זו מזו מצטרפות:

מתני׳ רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו

וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק כאחת אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה

רבי עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונן:

גמ׳ תנו רבנן לשה היא מקטפת וחבירתה לשה תחתיה מקטפת היא אופה וחבירתה מקטפת תחתיה והשלישית לשה אופה היא לשה וחבירתה אופה תחתיה והשלישית מקטפת וחוזרת חלילה כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא לידי חימוץ:

רבי עקיבא אומר לא כל הנשים וכו׳: תניא אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבן גמליאל ילמדינו רבינו בנשים זריזות או בנשים שאין זריזות בעצים לחים או בעצים יבשים בתנור חם או בתנור צונן אמר לי אין לך אלא מה ששנו חכמים זה הכלל תפח תלטוש בצונן:

מתני׳ שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת

איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:

גמ׳ תנו רבנן איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו סידוק כקרני חגבים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה וזה וזה האוכלו חייב כרת

והאנן תנן שיאור ישרף והאוכלו פטור דברי רבי יהודה אימא לרבי מאיר זה וזה האוכלו חייב כרת

אמר רבא מאי טעמא דרבי מאיר אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה:

Scroll To Top