Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י׳ בכסלו תשפ״א | 26 נובמבר 2020

פסחים ה – עם הרבנית מישל פרבר

השיעורים בשבוע הקרוב מוקדשים לזכר נשמת רב"ט ליהוא בן-בסה ורס"ן במילואים איתי זיידן שנספו בצורה טראגית בהתרסקות מטוס ביום שלישי. תנחומינו למשפחות. 
הדף היום מוקדש לכבוד טינה ושלום לם ודודי לם אשר סיימו את מסכת עירובין ע"י ילדי הלם מרחוב אלם. וגם ע"י סילקא גולדברג לזכר אמה, לאוני קימל ז"ל אשר הייתה מורה מדהימה. וע"י ויקטור וקרוליין אופשטיין ואבי וג'וני בלקמן לכבוד אמם, לין פישר ביום הולדתה ולזכר נשמת הוריה, עדנה והרי אייזיקס. וע"י שולמית ויואל כהן לרפואה שלימה לטובה מטל בת חנה אטל.  
הגמרא מביאה דעות שונות מניין לנו שיש איסור אכילת פסח בי"ד ומחצות היום? איך דורשים את הפסוקים "לא יראה לך שאור בכל גבולך" ו"שאור לא ימצא בביתכם" – מה כלול בתוך האיסורים האלו ומה לא כלול?

 

דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה

השבתת שאור לאכילת חמץ דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה

ואכילת חמץ לאכילת מצה דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו׳) וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצות

ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור ביום כתיב

ואימא מצפרא אך חלק

דבי רבי ישמעאל תנא מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון שנאמר בראשון בארבעה עשר יום לחדש רב נחמן בר יצחק אמר ראשון דמעיקרא משמע דאמר קרא הראשון אדם תולד

אלא מעתה ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע

שאני התם דכתיב ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים מה שביעי שביעי לחג אף ראשון ראשון לחג

הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו שבעת ימים מצות תאכלו אם כן נכתוב קרא ראשון הראשון למה לי שמע מינה לכדאמרן

אי הכי התם נמי הראשון למה לי ותו התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע שאני התם דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני שמיני דחג אף ראשון ראשון דחג

הראשון למה לי למעוטי חולו של מועד חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני ויו מוסיף על ענין ראשון דאפילו בחולו של מועד קא משמע לן

ולא לכתוב רחמנא לא ויו ולא הא ותו התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע

אלא הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו לבנין בית המקדש ולשמו של משיח

להכרית זרעו של עשו דכתיב ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ולבנין בית המקדש דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ולשמו של משיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם

רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדין חמץ קיים

ואימא כל חד וחד כי שחיט זמן שחיטה אמר רחמנא

תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא ביום טוב עצמו תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה

רבי יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא ביום טוב תלמוד לומר אך חלק ואי ביום טוב עצמו מי שרי הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה אמר רבא

שמע מינה מדרבי עקיבא תלת שמע מינה אין ביעור חמץ אלא שריפה ושמע מינה הבערה לחלק יצאת ושמע מינה לא אמרינן הואיל והותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך:

תנו רבנן שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר לא יראה לך שאר [ולא יראה לך חמץ] בכל גבלך

לפי שנאמר לא יראה לך שאר שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הגוי תלמוד לומר לא ימצא

אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא בבתיכם

אין לי אלא שבבתיכם בבורות בשיחין ובמערות מנין תלמוד לומר בכל גבלך

ועדיין אני אומר בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוי בגבולין שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה מניין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה

תלמוד לומר שאור שאור לגזירה שוה נאמר שאור בבתים שאר לא ימצא בבתיכם ונאמר שאר בגבולין לא יראה לך שאר מה שאור האמור בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים אף שאור האמור בגבולין עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים

ומה שאור האמור בגבולין שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור האמור בבתים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה:

אמר מר אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא

כלפי לייא אמר אביי איפוך

רבא אמר לעולם לא תיפוך וארישא קאי שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא

והאי תנא מיהדר אהיתירא ונסיב לה קרא לאיסורא משום שנאמר לך לך תרי זימני:

אמר מר יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הגוים תלמוד לומר לא ימצא הא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה

לא קשיא הא דקביל עליה אחריות הא דלא קביל עליה אחריות

כי הא דאמר להו רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא מבתייכו כיון דאילו מיגנב ואילו מיתביד ברשותייכו קאי ובעיתו לשלומי כדילכון דמי ואסור

הניחא למאן דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי אלא למאן דאמר לאו כממון דמי מאי איכא למימר

שאני הכא דאמר לא ימצא

איכא דאמרי הניחא למאן דאמר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים ה – עם הרבנית מישל פרבר

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים ה – עם הרבנית מישל פרבר

דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה

השבתת שאור לאכילת חמץ דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה

ואכילת חמץ לאכילת מצה דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו׳) וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצות

ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור ביום כתיב

ואימא מצפרא אך חלק

דבי רבי ישמעאל תנא מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון שנאמר בראשון בארבעה עשר יום לחדש רב נחמן בר יצחק אמר ראשון דמעיקרא משמע דאמר קרא הראשון אדם תולד

אלא מעתה ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע

שאני התם דכתיב ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים מה שביעי שביעי לחג אף ראשון ראשון לחג

הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו שבעת ימים מצות תאכלו אם כן נכתוב קרא ראשון הראשון למה לי שמע מינה לכדאמרן

אי הכי התם נמי הראשון למה לי ותו התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע שאני התם דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני שמיני דחג אף ראשון ראשון דחג

הראשון למה לי למעוטי חולו של מועד חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני ויו מוסיף על ענין ראשון דאפילו בחולו של מועד קא משמע לן

ולא לכתוב רחמנא לא ויו ולא הא ותו התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע

אלא הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו לבנין בית המקדש ולשמו של משיח

להכרית זרעו של עשו דכתיב ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ולבנין בית המקדש דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ולשמו של משיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם

רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדין חמץ קיים

ואימא כל חד וחד כי שחיט זמן שחיטה אמר רחמנא

תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא ביום טוב עצמו תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה

רבי יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא ביום טוב תלמוד לומר אך חלק ואי ביום טוב עצמו מי שרי הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה אמר רבא

שמע מינה מדרבי עקיבא תלת שמע מינה אין ביעור חמץ אלא שריפה ושמע מינה הבערה לחלק יצאת ושמע מינה לא אמרינן הואיל והותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך:

תנו רבנן שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר לא יראה לך שאר [ולא יראה לך חמץ] בכל גבלך

לפי שנאמר לא יראה לך שאר שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הגוי תלמוד לומר לא ימצא

אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא בבתיכם

אין לי אלא שבבתיכם בבורות בשיחין ובמערות מנין תלמוד לומר בכל גבלך

ועדיין אני אומר בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוי בגבולין שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה מניין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה

תלמוד לומר שאור שאור לגזירה שוה נאמר שאור בבתים שאר לא ימצא בבתיכם ונאמר שאר בגבולין לא יראה לך שאר מה שאור האמור בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים אף שאור האמור בגבולין עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים

ומה שאור האמור בגבולין שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור האמור בבתים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה:

אמר מר אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא

כלפי לייא אמר אביי איפוך

רבא אמר לעולם לא תיפוך וארישא קאי שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו ואין שרוי עמך בחצר גוי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא

והאי תנא מיהדר אהיתירא ונסיב לה קרא לאיסורא משום שנאמר לך לך תרי זימני:

אמר מר יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הגוים תלמוד לומר לא ימצא הא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה

לא קשיא הא דקביל עליה אחריות הא דלא קביל עליה אחריות

כי הא דאמר להו רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא מבתייכו כיון דאילו מיגנב ואילו מיתביד ברשותייכו קאי ובעיתו לשלומי כדילכון דמי ואסור

הניחא למאן דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי אלא למאן דאמר לאו כממון דמי מאי איכא למימר

שאני הכא דאמר לא ימצא

איכא דאמרי הניחא למאן דאמר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי

Scroll To Top