Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ו בטבת תשפ״א | 10 ינואר 2021

פסחים נ

הדף היום מוקדש ע"י אוליבר מיצ'ל לכבוד אשתו רביה מיצ'ל. "את מקור להשראה! מאוליבר, אלין, ג'רמי, רייצ'ל, ארי, אהרון, וג'ושוע.

הגמרא דורשת שני פסוקים מזכריה פרק יד בדרכים שונות. לפי פירוש אחד, דורשים שבעתיד הקב"ה ירחיב את גבולות ירושלים (בהקשר של משנתינו שמישהו הוציא בשר קודש מגבולות ירושלים). הגמרא גם מציעה פירושים שונים למילה כנעני שמופיע באותו פרק (זכריה יד:כא), ולמילה "אחד" באותו פסוק ב-"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." פרק רביעי מתחיל עם כלל במנהג המקום – מה עושה כשמישהו הולך למקום שמנהגם שונה ממנהגו. המשנה מביאה שני מקרים – איסור מלאכה בערב פסח ומי שמביא פירות בשנת שמיטה למקום אחר וכלו הפירות בשדה באחד מהמקומות ולא מהשני. לפי המשנה הולכים כפי המנהג המחמיר ולא לשנות בכדי שלא לגרום למחלוקת.הגמרא משווה בין איסור מלאכה בערב פסח לאיסור מלאכה בשאר ערבי שבת וימים טובים. הגמרא מזכירה סוגים של אנשים שונים או מלאכות/מקצועות שונים הנחשבים כדבר טוב או כדבר לא מומלץ.

כאיסורו מה איסורו בכזית אף חזרתו בכזית

תניא רבי נתן אומר זה וזה כשתי ביצים ולא הודו לו חכמים

והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון מאי יקרות וקפאון

אמר רבי אלעזר זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא

רבי יוחנן אמר אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא

ורבי יהושע בן לוי אמר אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד כי הדר אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו בני עולם ברור ראית ואנן היכי התם כי היכי דאיתו אנן הכא הכי איתינן התם

ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן

(ומאן) נינהו אילימא רבי עקיבא וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא אלא הרוגי לוד

ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה׳ מאי מצלות הסוס

אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל

רבי אלעזר אמר כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה׳

ורבי יוחנן אמר כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה קדש לה׳

בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל היינו דכתיב והיה הסירות בבית ה׳ כמזרקים לפני המזבח אלא למאן דאמר בהנך תרתי מאי והיה הסירות בבית ה׳ מילתא אחריתי קאמר דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי

בשלמא למאן דאמר ביזה היינו דכתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה׳ צבאות אלא למאן דאמר הנך תרתי מאי ולא יהיה כנעני אמר רבי ירמיה אין כאן עני

וכנעני מנלן דאיקרי תגר דכתיב וירא שם יהודה בת איש כנעני מאי כנעני אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב אלא אמר רבי שמעון בן לקיש בת גברא תגרא דכתיב כנען בידו מאזני מרמה ואיבעית אימא מהכא אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ:

והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא

אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב

ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא

אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביוד הי ונקרא באלף דלת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביוד הי ונכתב ביוד הי

סבר רבא למדרשה בפירקא אמר ליה ההוא סבא לעלם כתיב

רבי אבינא רמי כתיב זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור אמר הקדוש ברוך הוא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביוד הא ונקרא אני באלף דלת:

הדרן עלך אלו עוברין

מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם

ואל ישנה אדם מפני המחלוקת כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה:

גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור סמוך למנחה לא הכא מחצות אי נמי התם סימן ברכה הוא דלא חזי אבל שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי נמי משמתינן ליה

גופא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה לאתויי תענית ציבור אינו רואה סימן ברכה לעולם:

תנו רבנן יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני נשי דמחוזא אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר קרינן להו

רבא רמי כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה וכדרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:

תנו רבנן המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו מתקולתא ריחייא אגרתא אבל עבדה ומזבנה אישתבוחי משתבח בה קרא דכתיב סדין עשתה ותמכר:

תנו רבנן המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא: תנו רבנן תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא דתהו ביה אינשי:

תנו רבנן ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר כותבין ושכר מתורגמנין ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים

בשלמא שכר מתורגמנין משום דמיחזי כשכר שבת ומעות יתומים נמי לאו בני מחילה נינהו מעות הבאות ממדינת הים משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא

אלא שכר כותבין מאי טעמא אמר רבי יהושע בן לוי עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו שאילמלי מתעשרין אין כותבין: תנו רבנן כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת אינן רואין סימן ברכה לעולם ואם עוסקין לשמה רואין:

בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך:

בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא אתו ואמרו ליה לרב יוסף אמר להו ניכלה זר באפייהו איתיביה אביי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור

להעמיק בדף

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

ביום ההוא: הייחוד והמסר בשמותיו של הקב"ה

וכי היום השם אינו אחד ושמו אחד? שואלת הגמרא על הפסוק בזכריה, ויוצאת למסע בעקבות כינוייו של הבורא שמבהיר הבדל בין העולם הזה לעולם הבא פסחים דף נ ע"א הפרק השלישי של מסכת פסחים מסתיים בסוגיה העוסקת בשמו של הקב"ה, תוך ניתוח פסוקים מספר זכריה: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם…

פסחים נ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים נ

כאיסורו מה איסורו בכזית אף חזרתו בכזית

תניא רבי נתן אומר זה וזה כשתי ביצים ולא הודו לו חכמים

והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון מאי יקרות וקפאון

אמר רבי אלעזר זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא

רבי יוחנן אמר אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא

ורבי יהושע בן לוי אמר אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד כי הדר אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו בני עולם ברור ראית ואנן היכי התם כי היכי דאיתו אנן הכא הכי איתינן התם

ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן

(ומאן) נינהו אילימא רבי עקיבא וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא אלא הרוגי לוד

ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה׳ מאי מצלות הסוס

אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל

רבי אלעזר אמר כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה׳

ורבי יוחנן אמר כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה קדש לה׳

בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל היינו דכתיב והיה הסירות בבית ה׳ כמזרקים לפני המזבח אלא למאן דאמר בהנך תרתי מאי והיה הסירות בבית ה׳ מילתא אחריתי קאמר דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי

בשלמא למאן דאמר ביזה היינו דכתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה׳ צבאות אלא למאן דאמר הנך תרתי מאי ולא יהיה כנעני אמר רבי ירמיה אין כאן עני

וכנעני מנלן דאיקרי תגר דכתיב וירא שם יהודה בת איש כנעני מאי כנעני אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב אלא אמר רבי שמעון בן לקיש בת גברא תגרא דכתיב כנען בידו מאזני מרמה ואיבעית אימא מהכא אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ:

והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא

אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב

ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא

אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביוד הי ונקרא באלף דלת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביוד הי ונכתב ביוד הי

סבר רבא למדרשה בפירקא אמר ליה ההוא סבא לעלם כתיב

רבי אבינא רמי כתיב זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור אמר הקדוש ברוך הוא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביוד הא ונקרא אני באלף דלת:

הדרן עלך אלו עוברין

מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם

ואל ישנה אדם מפני המחלוקת כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה:

גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור סמוך למנחה לא הכא מחצות אי נמי התם סימן ברכה הוא דלא חזי אבל שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי נמי משמתינן ליה

גופא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה לאתויי תענית ציבור אינו רואה סימן ברכה לעולם:

תנו רבנן יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני נשי דמחוזא אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר קרינן להו

רבא רמי כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה וכדרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:

תנו רבנן המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו מתקולתא ריחייא אגרתא אבל עבדה ומזבנה אישתבוחי משתבח בה קרא דכתיב סדין עשתה ותמכר:

תנו רבנן המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא: תנו רבנן תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא דתהו ביה אינשי:

תנו רבנן ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר כותבין ושכר מתורגמנין ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים

בשלמא שכר מתורגמנין משום דמיחזי כשכר שבת ומעות יתומים נמי לאו בני מחילה נינהו מעות הבאות ממדינת הים משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא

אלא שכר כותבין מאי טעמא אמר רבי יהושע בן לוי עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו שאילמלי מתעשרין אין כותבין: תנו רבנן כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת אינן רואין סימן ברכה לעולם ואם עוסקין לשמה רואין:

בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך:

בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא אתו ואמרו ליה לרב יוסף אמר להו ניכלה זר באפייהו איתיביה אביי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור

Scroll To Top