Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ח בטבת תשפ״א | 12 ינואר 2021

פסחים נב

הדף היום מוקדש ע"י גבריאלה אלטמן לזכר הרב רובי דייויס ז"ל, אביה היקר של דבי ראפס, שהיה בתוך הסבב השביעי של דף יומי, ולזכר נשמת הרב משה ראפס ז"ל, האב היקר של א.ז. ראפס, שנתן השראה לאלפים בזכות אהבתו לתורה ולימוד.

כשמישהו בא ממקום שיודעים מתי ראש חודש ולכן לא צריך לנהוג יום טוב שני של גלויות אבל הולכים למקום שלא יודעים, מה עושים? במה הדין תלוי? היה מקרה שרב נתן בר אסיא יצא מחוץ לתחום ביום טוב שני ורב יוסף שם אותו בנידוי או הלקה אותו (שתי גירסאות שונות של הסיפור). למה חשב רב נתן שזה היה בסדר לעשות? למה רב יוסף לא הסכים? ולפי כל גירסה, למה בחר בעונש הזה ולא העונש האחר? האם אפשר לשים תלמיד חכם בנידוי או האם זה פגיעה בכבוד התורה? הגמרא מביאה הרבה פירושים שונים להבנת מחלוקת ר' יהודה ותנא קמא במי שהולך ממקום למקום בעניין ביעור פירות שביעית. יש שלוש ארצות לביעור – מה הכוונה? מניין לומדים את זה? תנא קמא ור' שמעון בן אלעזר חולקים במקום ביעור פירות שהוצאו מארץ ישראל לחו"ל – האם צריך להחזירם לארץ ישראל לבערם? כפי מה פסק רב ספרא ואיך הגיב רב יוסף לפסיקתו? רבי אילעאי גזם עץ דקל לצורך שימוש בעצים בשנת שמיטה אבל היו שם תמרים קטנים שלא התבשלו –האם זה מותר? הרי הוא מפסיד את הפירות!

ביישוב לא עבידנא מפני שינוי המחלוקת במדבר מאי אמר ליה הכי אמר רב אמי ביישוב אסור במדבר מותר

רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת שמתיה רב יוסף אמר ליה אביי ולנגדיה מר נגידי אמר ליה עדיפא עבדי ליה דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא

איכא דאמרי נגדיה רב יוסף אמר ליה אביי נשמתיה מר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מנדין על שני ימים טובים של גליות אמר ליה הני מילי איניש דעלמא הכא צורבא מדרבנן הוא דטבא ליה עבדי דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא:

כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו׳: ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם

אמר רב שישא בריה דרב אידי מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה והכי קאמר או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו להו

למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר והאמר רבי אלעזר לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא אלא איפוך אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו

אביי אמר לעולם כדקתני והכי קאמר או ממקום שלא כלו למקום שכלו והחזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו

מתקיף לה רב אשי לרבי יהודה אטו אגבא דחמרא קלטינהו אלא אמר רב אשי בפלוגתא דהני תנאי דתנן הכובש שלשה כבשין בחבית אחת רבי אלעזר אומר אוכלין על הראשון

רבי יהושע אומר אף על האחרון רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית והלכה כדבריו

רבינא אמר בפלוגתא דהני תנאי דתנן אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער רבן שמעון בן גמליאל אומר

אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על שבין השיצין

תנן התם שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וגליל ושלש ארצות בכל אחת ואחת ולמה אמרו שלש ארצות לביעור שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה

מנא הני מילי אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא אמר קרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמה שבבית כלה לחיה אשר בשדה כלה לבהמתך מן הבית

וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה

תנו רבנן פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ מתבערין בכל מקום שהן רבי שמעון בן אלעזר אומר יחזרו למקומן ויתבערו משום שנאמר בארצך הא אפיקתיה

קרי ביה בארץ בארצך אי נמי מאשר בארצך

רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא אמר להו איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר או לא אמר ליה רב כהנא הכי אמר רבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא הכי אמר רבי אבהו אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

אמר רב ספרא נקוט הא כללא דרב הונא בידך דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא דאמר רחבה אמר רב יהודה הר הבית סטיו כפול היה סטיו לפנים מסטיו קרי עליה רב יוסף עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כל המיקל לו מגיד לו

רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית היכי עביד הכי לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד וכי תימא הני מילי היכא דנחית לפירא אבל היכא דלא נחית לפירא לא והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי

ושומר לפירי אימת הוה בכופרי וקא קרי להו פירי רב נחמן דאמר כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פירי ופליגי רבנן עליה

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות והא תנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית בית שמאי אומרים כל האילנות משיוציאו ובית הלל אומרים החרובין משישרשרו והגפנים

להעמיק בדף

על אנשים ומנהגים דף משלהן 48

על אנשים ומנהגים – דף משלהן 48

חמוטל ושירה יוצאות לבדוק ,איזה מנהגים שונים יש אצלם בבית ואיזה במסכת פסחים?

פסחים נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים נב

ביישוב לא עבידנא מפני שינוי המחלוקת במדבר מאי אמר ליה הכי אמר רב אמי ביישוב אסור במדבר מותר

רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת שמתיה רב יוסף אמר ליה אביי ולנגדיה מר נגידי אמר ליה עדיפא עבדי ליה דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא

איכא דאמרי נגדיה רב יוסף אמר ליה אביי נשמתיה מר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מנדין על שני ימים טובים של גליות אמר ליה הני מילי איניש דעלמא הכא צורבא מדרבנן הוא דטבא ליה עבדי דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא:

כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו׳: ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם

אמר רב שישא בריה דרב אידי מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה והכי קאמר או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו להו

למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר והאמר רבי אלעזר לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא אלא איפוך אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו

אביי אמר לעולם כדקתני והכי קאמר או ממקום שלא כלו למקום שכלו והחזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו

מתקיף לה רב אשי לרבי יהודה אטו אגבא דחמרא קלטינהו אלא אמר רב אשי בפלוגתא דהני תנאי דתנן הכובש שלשה כבשין בחבית אחת רבי אלעזר אומר אוכלין על הראשון

רבי יהושע אומר אף על האחרון רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית והלכה כדבריו

רבינא אמר בפלוגתא דהני תנאי דתנן אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער רבן שמעון בן גמליאל אומר

אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על שבין השיצין

תנן התם שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וגליל ושלש ארצות בכל אחת ואחת ולמה אמרו שלש ארצות לביעור שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה

מנא הני מילי אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא אמר קרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמה שבבית כלה לחיה אשר בשדה כלה לבהמתך מן הבית

וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה

תנו רבנן פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ מתבערין בכל מקום שהן רבי שמעון בן אלעזר אומר יחזרו למקומן ויתבערו משום שנאמר בארצך הא אפיקתיה

קרי ביה בארץ בארצך אי נמי מאשר בארצך

רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא אמר להו איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר או לא אמר ליה רב כהנא הכי אמר רבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא הכי אמר רבי אבהו אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

אמר רב ספרא נקוט הא כללא דרב הונא בידך דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא דאמר רחבה אמר רב יהודה הר הבית סטיו כפול היה סטיו לפנים מסטיו קרי עליה רב יוסף עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כל המיקל לו מגיד לו

רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית היכי עביד הכי לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד וכי תימא הני מילי היכא דנחית לפירא אבל היכא דלא נחית לפירא לא והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי

ושומר לפירי אימת הוה בכופרי וקא קרי להו פירי רב נחמן דאמר כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פירי ופליגי רבנן עליה

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות והא תנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית בית שמאי אומרים כל האילנות משיוציאו ובית הלל אומרים החרובין משישרשרו והגפנים

Scroll To Top