Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

כ״ט בטבת תשפ״א | 13 ינואר 2021

פסחים נג

הדף היום מוקדש ע"י מרשה באום לזכר אמה הלנה באום ביארצייט החמישי שלה. "אמא אהבה לימוד תורה לאורך כל חייה, דבר ממש חריג לנשים בדור שלה. היא חסרה לאנשים הרבים שהיא השפיעה עליהם."

איך באמת קצץ ר' אילעאי עצים בשנת שמיטה עם פירות שטרם הבשילו? האם באמת יש מי שסובר שפגים אינם נחשבים פירות? מתי שעת ביעור לפירות מסוגים שונים? האם יש סתירה בין שתי ברייתות בנושא זה? רבן שמעון בן גמליאל מדבר על דברים שצומחים טוב בהרים, בעמקים, בנחלים, ובשפלה. מה הנפקא מינה להלכה? המשנה מזכירה עוד מנהג במקומות מסויימים – לא למכור בהמה דקה לנכרים. אבל בהמה גסה, עגלים וסייחים לא מוכרים בכלל משום חשש שמא ישכירו לנכרי ואז בהמת היהודי יעבוד בשבת וזה אסור משום שביתת בהמה. יש מחלוקת אם הם שבורים. ובן בתירה מתיר בסוס כי לא מיועד לעבודה. עוד מנהג שתלוי במקום – לאכול או לא לאכול צלי בלילי פסחים. מה החשש? רב יהודה אומר שאסור לאדם לומר שבשר זה לפסח משום שנראה שמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ. מקשים עליו ממקרה עם תודוס שהנהיג את כולם לאכול גדי מקולס – משמע שהיה אסור רק בגלל שזה היה גדי מקולס, אבל לא מקולס לא. מתרצים את הקושי. האם הברייתא עם תודוס נאמרה לפי ר' שמעון או לפי ר' יוסי? האם תודוס היה איש מחשב כי היה תלמיד חכם או כי היה בעל אגרוף? המשנה מזכירה מנהג להדליק נרות בלילי יום הכיפורים ומנהג לא להדליק – שני המנהגים מבוססים על אותו רעיון – כדי שלא יקיימו תשמיש המיטה בליל יום הכיפורים. אמרו בשם ר' יוחנן שרק מבדילים על הנר במוצאי שבת. אבל מסתבר שהוא לא דיבר על מקרה זה אלא שלא מדליקים נר בכניסת שבת אם יום הכיפורים חל בשבת.

משיגריעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן

ומאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ

תנו רבנן אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע רבי אליעזר אומר עד שיכלה אחרון של גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני

אמר רבי יהודה לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר (דתנן) פגי בית היני ואהיני דטובינא חייבין במעשר:

אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רבן שמעון בן גמליאל אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין

ורמינהי אוכלין בענבים עד הפסח בזיתים עד העצרת בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים ואמר רב ביבי רבי יוחנן תרתי בתרייתא מחליף אידי ואידי חד שיעורא הוא ואי בעית אימא הא קתני בהדיא אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים סימן לנחלים קנים סימן לשפלה שקמה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב

סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים נפקא מינה לבכורים דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים

סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן סימן לשפלה שקמה נפקא מינה למקח וממכר השתא דאתית להכי כולהו נמי למקח וממכר:

מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס

מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ אמר רב פפא דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא קאמר

ובשר לא מיתיבי אמר רבי יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ קדשים סלקא דעתך אלא אימא

קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ מקולס אין שאין מקולס לא אמרי מקולס לא שנא אמר לא שנא לא אמר שאינו מקולס פירש אין לא פירש לא

רב אחא מתני לה להא מתניתין כרבי שמעון מתקיף לה רב ששת בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי ניחא אלא למאן דמתני כרבי שמעון מי ניחא

והתנן רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים

אמר ליה רבינא לרב אשי ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא והאמר רבא רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס

מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון לא רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון

איבעיא להו תודוס איש רומי גברא רבה הוה או בעל אגרופין הוה

תא שמע עוד זו דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש

נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו׳] ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה

רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה דאמר רבי יוחנן כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף:

מתני׳ מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים:

גמ׳ תנא בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהן לדבר אחד נתכוונו אמר רב יהושע דרש רבא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו׳ בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא אמר ליה ההוא סבא ואיתימא רבה בר בר חנה ישר וכן אמר רבי יוחנן עולא הוה רכיב חמרא ואזיל והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה אמר ליה רבי אבא לעולא ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא

הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות אמר ליה אנא לאו אהא אמרי אלא אהא אמרי דתני תנא קמיה דרבי יוחנן רבי שמעון בן אלעזר אומר יום הכפורים שחל להיות בשבת אף במקום שאמרו שלא להדליק מדליקין מפני כבוד השבת ועני רבי יוחנן בתריה וחכמים אוסרים אמר ליה עדא תהא

קרי עליה רב יוסף מים עמוקים עצה בלב איש

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפ"ת 47 – צפרדעים מקדשי שמיים

השבוע בגפת בדף היומי: מה אפשר ללמוד ממכת צפרדעים לחיים הרוחניים שלנו? חיבור מעניין בין פרשת השבוע לדף היומי. מוזמנות . להצטרף מקובל בעולם לומר שיש לדף היומי סגולה שהוא מתאים את עצמו לתקופה בה נלמד: עונות השנה, החגים, מאורעות הזמן או פרשת השבוע.. השבוע זכינו והגפ"ת שנבקש לעיין בה קשורה לפרשת השבוע שלנו: פרשת…

על אנשים ומנהגים דף משלהן 48

על אנשים ומנהגים – דף משלהן 48

חמוטל ושירה יוצאות לבדוק ,איזה מנהגים שונים יש אצלם בבית ואיזה במסכת פסחים?

פסחים נג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים נג

משיגריעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן

ומאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ

תנו רבנן אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע רבי אליעזר אומר עד שיכלה אחרון של גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני

אמר רבי יהודה לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר (דתנן) פגי בית היני ואהיני דטובינא חייבין במעשר:

אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רבן שמעון בן גמליאל אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין

ורמינהי אוכלין בענבים עד הפסח בזיתים עד העצרת בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים ואמר רב ביבי רבי יוחנן תרתי בתרייתא מחליף אידי ואידי חד שיעורא הוא ואי בעית אימא הא קתני בהדיא אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים סימן לנחלים קנים סימן לשפלה שקמה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב

סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים נפקא מינה לבכורים דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים

סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן סימן לשפלה שקמה נפקא מינה למקח וממכר השתא דאתית להכי כולהו נמי למקח וממכר:

מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס

מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ אמר רב פפא דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא קאמר

ובשר לא מיתיבי אמר רבי יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ קדשים סלקא דעתך אלא אימא

קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ מקולס אין שאין מקולס לא אמרי מקולס לא שנא אמר לא שנא לא אמר שאינו מקולס פירש אין לא פירש לא

רב אחא מתני לה להא מתניתין כרבי שמעון מתקיף לה רב ששת בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי ניחא אלא למאן דמתני כרבי שמעון מי ניחא

והתנן רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים

אמר ליה רבינא לרב אשי ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא והאמר רבא רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס

מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון לא רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון

איבעיא להו תודוס איש רומי גברא רבה הוה או בעל אגרופין הוה

תא שמע עוד זו דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש

נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו׳] ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה

רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה דאמר רבי יוחנן כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף:

מתני׳ מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים:

גמ׳ תנא בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהן לדבר אחד נתכוונו אמר רב יהושע דרש רבא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו׳ בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא אמר ליה ההוא סבא ואיתימא רבה בר בר חנה ישר וכן אמר רבי יוחנן עולא הוה רכיב חמרא ואזיל והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה אמר ליה רבי אבא לעולא ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא

הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות אמר ליה אנא לאו אהא אמרי אלא אהא אמרי דתני תנא קמיה דרבי יוחנן רבי שמעון בן אלעזר אומר יום הכפורים שחל להיות בשבת אף במקום שאמרו שלא להדליק מדליקין מפני כבוד השבת ועני רבי יוחנן בתריה וחכמים אוסרים אמר ליה עדא תהא

קרי עליה רב יוסף מים עמוקים עצה בלב איש

Scroll To Top