Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

ו׳ בשבט תשפ״א | 19 ינואר 2021

פסחים נט

הדף היום מוקדש ע"י בלימה שטורחיין סלוצקי לזכר אמה, מזל (טינה) בת רינה ודוד ביארצייט שלה.

אסור להביא קרבנו לאחר קרבן תמיד של בין הערביים. אבל יש יוצא מן הכלל של פסח. למה? גם קטורת ונרות עשו אחר כך. איך לומדים את זה מהפסוקים? יש עוד יוצא מן הכלל – מהו? ואיך אפשר להוציא את זה מהכלל?

יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו בערב אלא בין הערבים בלבד

אי הכי קטרת ונרות נמי נקדמו לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד

שאני התם דמיעט רחמנא אתו דתניא מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר

דבר אחר אין לך עבודה שכשירה מערב עד בוקר אלא זו בלבד מאי טעמא אמר קרא יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר אותו מערב עד בוקר ואין דבר אחר מערב עד בוקר

ואיתקש קטרת לנרות

ותניא כי קושיין תמיד קודם לקטרת קטרת קודמת לנרות ונרות קודמות לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד

והא כתיב אותו האי אותו מיבעי ליה למעוטי עבודה שבפנים ומאי ניהו קטרת סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה אימא נדליק נרות ברישא והדר נקטיר קטורת מיעט רחמנא אותו

אלא בין הערבים יקטירנה למה לי הכי קאמר רחמנא בעידן דמדלקת נרות תהא מקטרא קטרת

תנו רבנן אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד שנאמר בה בבקר בבקר ויוקדם קטרת דבר שנאמר בו בבקר בבקר דכתיב והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד

ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ונרות ופסח ומחוסר כפורים בערב הפסח שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב

בשלמא לתנא קמא יבא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת אלא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה

אמר רבינא אמר רב חסדא הכא בחטאת העוף עסקינן שאין למזבח אלא דמה

רב פפא אמר אפילו תימא בחטאת בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח

והאיכא אשם בשלמא לרב פפא היינו דמלין לה אלא לרב חסדא מאי איכא למימר אמרי שקרב אשמו

והאיכא עולה וכי תימא עולה לא מעכבא והתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר כשם שחטאתו ואשמו מעכבין אותו כך עולתו מעכבתו

וכי תימא בשקרבה עולתו ומי קרבה עולתו קודם לחטאתו ראשון והתניא והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה תלמוד לומר אם ללמד שתהא קודמת לעולה הרי כבר נאמר ואת השני יעשה עולה כמשפט

אלא זה בנה אב לכל חטאות שיהו קודמות לכל עולות הבאות עמהן וקיימא לן דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה

אמר רבא שאני עולת מצורע דרחמנא אמר

והעלה הכהן את העולה שהעלה כבר

אמר ליה רב שמן בר אבא לרב פפא לדידך דאמרת מעלה ומלינה בראשו של מזבח קיימין ועבדינן מילתא לכהנים דאתו בה לידי תקלה דסברי דיומיה הוא ואתו לאקטורי אמר ליה כהנים זריזין הן

אמר ליה רב אשי לרב כהנא ואמרי לה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא והא כמה דלא מתקטרי אמורין כהנים לא מצו אכלי בשר דתניא יכול יהו כהנים רשאין בחזה ושוק קודם הקטרת אמורין תלמוד לומר והקטיר הכהן את החלב המזבחה והדר והיה החזה לאהרן ולבניו

וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי דתניא ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין

אמר ליה כיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו דתניא יכול נטמאו אמורין או שאבדו לא יהו כהנים זכאין בחזה ושוק תלמוד לומר והיה החזה לאהרן ולבניו מכל מקום

רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה כולה ילין וכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולן

הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשנתותרו

רמי ליה רב ספרא לרב כתיב לא ילין לבקר זבח חג הפסח לבקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב

אמר ליה כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לרבי אבהו ושני ליה הכא בארבעה עשר שחל להיות בשבת עסקינן דחלבי שבת קריבין ביום טוב

אמר ליה משום דחלבי שבת קריבין ביום טוב אנן ניקו ונימא ליה דהאי קרא בארבעה עשר שחל להיות בשבת הוא דכתיב אמר ליה שבקיה לקרא דהוא דחיק ומוקים אנפשיה:

מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו וקבל והלך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו פסול

כיצד לשמו ושלא לשמו לשם פסח ולשם שלמים שלא לשמו ולשמו לשם שלמים ולשם פסח:

גמ׳ בעי רב פפא בעבודה אחת תנן או בשתי עבודות תנן

בעבודה אחת תנן ורבי יוסי היא דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס

דאי רבי מאיר הא אמר תפוס לשון ראשון

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפ"ת 48 – מצוות עשה לא מה שחשבתן

האם יש מצוות חשובות יותר מאחרות? רבי במסכת אבות אומר שלא! אולם בסוגיתינו רואים שאכילת הפסח היא מצוות עשה עם עוצמה מיוחדת. האם רק קרבן הפסח הוא החריג? הצטרפו אלינו ללימוד שיטת הר"י החושפת בפנינו את עולמת המורכב של מצוות העשה נתחיל מדבריו המפורסמים של רבי במסכת אבות פ"ב משנה א': רבי אומר: והוי זהיר…

קרבן פסח דף משלהן פרק 49

קורבן פסח – דף משלהן 49

״אז עם איזה צד של המשפחה אתם מקריבים השנה קורבן פסח?״ רלוונטי בכלל לשנות ה2000? חמוטל ושירה מבררות

קדמה לקרבנות עם הרבנית מישל פרבר

הקדמה לקרבנות

הקדמה לקרבנות לחצי כאן לPDF להדפסה סוגים שונים של קרבנות שם הקרבן סוג מי אוכל את הבשר? עולה קדשי קדשים נשרף כולה חטאת קדשי קדשים כהנים זכרים אשם קדשי קדשים כהנים זכרים מנחה קדשי קדשים כהנים זכרים שלמי ציבור – שני כבשי עצרת לשבועות קדשי קדשים כהנים זכרים שלמי יחיד קדשים קלים בעלים (חזה ושוק…

פסחים נט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים נט

יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו בערב אלא בין הערבים בלבד

אי הכי קטרת ונרות נמי נקדמו לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד

שאני התם דמיעט רחמנא אתו דתניא מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר

דבר אחר אין לך עבודה שכשירה מערב עד בוקר אלא זו בלבד מאי טעמא אמר קרא יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר אותו מערב עד בוקר ואין דבר אחר מערב עד בוקר

ואיתקש קטרת לנרות

ותניא כי קושיין תמיד קודם לקטרת קטרת קודמת לנרות ונרות קודמות לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד

והא כתיב אותו האי אותו מיבעי ליה למעוטי עבודה שבפנים ומאי ניהו קטרת סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה אימא נדליק נרות ברישא והדר נקטיר קטורת מיעט רחמנא אותו

אלא בין הערבים יקטירנה למה לי הכי קאמר רחמנא בעידן דמדלקת נרות תהא מקטרא קטרת

תנו רבנן אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד שנאמר בה בבקר בבקר ויוקדם קטרת דבר שנאמר בו בבקר בבקר דכתיב והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד

ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ונרות ופסח ומחוסר כפורים בערב הפסח שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב

בשלמא לתנא קמא יבא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת אלא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה

אמר רבינא אמר רב חסדא הכא בחטאת העוף עסקינן שאין למזבח אלא דמה

רב פפא אמר אפילו תימא בחטאת בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח

והאיכא אשם בשלמא לרב פפא היינו דמלין לה אלא לרב חסדא מאי איכא למימר אמרי שקרב אשמו

והאיכא עולה וכי תימא עולה לא מעכבא והתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר כשם שחטאתו ואשמו מעכבין אותו כך עולתו מעכבתו

וכי תימא בשקרבה עולתו ומי קרבה עולתו קודם לחטאתו ראשון והתניא והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה תלמוד לומר אם ללמד שתהא קודמת לעולה הרי כבר נאמר ואת השני יעשה עולה כמשפט

אלא זה בנה אב לכל חטאות שיהו קודמות לכל עולות הבאות עמהן וקיימא לן דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה

אמר רבא שאני עולת מצורע דרחמנא אמר

והעלה הכהן את העולה שהעלה כבר

אמר ליה רב שמן בר אבא לרב פפא לדידך דאמרת מעלה ומלינה בראשו של מזבח קיימין ועבדינן מילתא לכהנים דאתו בה לידי תקלה דסברי דיומיה הוא ואתו לאקטורי אמר ליה כהנים זריזין הן

אמר ליה רב אשי לרב כהנא ואמרי לה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא והא כמה דלא מתקטרי אמורין כהנים לא מצו אכלי בשר דתניא יכול יהו כהנים רשאין בחזה ושוק קודם הקטרת אמורין תלמוד לומר והקטיר הכהן את החלב המזבחה והדר והיה החזה לאהרן ולבניו

וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי דתניא ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין

אמר ליה כיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו דתניא יכול נטמאו אמורין או שאבדו לא יהו כהנים זכאין בחזה ושוק תלמוד לומר והיה החזה לאהרן ולבניו מכל מקום

רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה כולה ילין וכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולן

הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשנתותרו

רמי ליה רב ספרא לרב כתיב לא ילין לבקר זבח חג הפסח לבקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב

אמר ליה כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לרבי אבהו ושני ליה הכא בארבעה עשר שחל להיות בשבת עסקינן דחלבי שבת קריבין ביום טוב

אמר ליה משום דחלבי שבת קריבין ביום טוב אנן ניקו ונימא ליה דהאי קרא בארבעה עשר שחל להיות בשבת הוא דכתיב אמר ליה שבקיה לקרא דהוא דחיק ומוקים אנפשיה:

מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו וקבל והלך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו פסול

כיצד לשמו ושלא לשמו לשם פסח ולשם שלמים שלא לשמו ולשמו לשם שלמים ולשם פסח:

גמ׳ בעי רב פפא בעבודה אחת תנן או בשתי עבודות תנן

בעבודה אחת תנן ורבי יוסי היא דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס

דאי רבי מאיר הא אמר תפוס לשון ראשון

Scroll To Top