הדף היומי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
פסחים סה
הדף היום מוקדש ע"י בלימה שטורחיין סלוצקי לכבוד אביה יצחק צבי בן בלימה וחיים שמעון ז"ל. וע"י בקי גולדשטיין לכבוד אמה, רוז פרום, שושנה רוזה בת שמואל ומינדה לאה ז"ל. "אישה מרשימה, שקיבלה את תעודת הבגרות שלה בגיל 50. למרות הקשיים, היא התמידה בהליכה ברחובות מצופים קרח ושלג להצטרף לכל שיעור שרק התאפשר לה. המידה שהכי ראויה לשבח אצלה הייתה הרצון ויכולת שלה לקום ולהביע את ההערכה שלה כלפי המורה. זהו שיעור חשוב שהיא העבירה לילדיה ונכדיה ובכך הביאה לידי ביטוי ערכים משמעותיים הכתובים בתורה. יהי זכרה ברוך."
הגמרא ממשיכה לדון בכל השלבים של הקרבת קרבן הפסח. למה קראו לכת השלישית עצלנים אם מישהו היה צריך להיות בכת הזה? נגד איזה חכמים הדיחו הכהנים את רצפה העזרה? מהן השיטות השונות בעניין? למה היה רק יהודה ממלא כוס עם כל הדמים? הגמרא מעלה כל מיני בעיות בדעה שלו. איך הלכו הכהנים עד ארכובותיהם בדם, הרי בגדיהם התלכלכו ואי אפשר לעבוד במקדש עם בגדי כהונה מלוכלכים? איזה דברים דוחים שבת במקדש אם חל בערב פסח ואיזה לא? ר' אליעזר חולק על חכמים בעניין הזה והוא ור' יהושע ור' עקיבא מביאים טיעונים זה נגד זה להוכיח שיטתם.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ועולה גופה מנלן אמר קרא אל יסוד מזבח העולה אלמא עולה טעונה יסוד:
יצתה כת ראשונה וכו׳: תנא היא נקראת כת עצלנית והא לא סגי דלאו הכי מאי הוי להו למיעבד
אפילו הכי איבעי להו לזרוזי נפשייהו כדתניא רבי אומר אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנתו בסם אוי לו מי שאומנתו בורסי ואי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות:
כמעשהו בחול וכו׳: שלא ברצון מאן אמר רב חסדא שלא ברצון רבי אליעזר דאי רבנן הא אמרי שבות הוא ואין שבות במקדש
מאי היא דתניא אחד החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרות המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש בשוגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה את הארבעים דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות
רב אשי אמר אפילו תימא שלא ברצון חכמים ורבי נתן היא דתניא רבי נתן אומר שבות צריכה התירו שבות שאינה צריכה לא התירו:
רבי יהודה אומר כוס היה ממלא וכו׳: תניא רבי יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו
אמרו לו לרבי יהודה והלא לא נתקבל בכלי מנא ידעי אלא הכי קאמרי ליה שמא לא נתקבל בכלי אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי
מנא ידע כהנים זריזין הן אי זריזין אמאי משתפיך אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך
והלא דם התמצית מעורב בו רבי יהודה לטעמיה דאמר דם התמצית דם מעליא הוא דתניא דם התמצית באזהרה רבי יהודה אומר בהיכרת
והאמר רבי אלעזר מודה רבי יהודה לענין כפרה שאינו מכפר שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר
דם שהנפש יוצאה בו מכפר דם שאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלא רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם
תניא אמר להן רבי יהודה לחכמים לדבריכם למה פוקקין את העזרה אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם
והא קא חייץ לח הוא ואינו חוצץ כדתניא הדם והדיו והחלב והדבש יבשים חוצצין לחין אין חוצצין
והא קמתווסי מאנייהו (ותנן) היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה וכי תימא דמדלו להו למאנייהו והתניא מדו בד מדו כמדתו שלא יחסר ולא יותיר בהולכת איברין לכבש דלאו עבודה היא
ולא והא מדבעי כהונה עבודה היא דתניא והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש אלא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
בהולכת אברים לכבש ובהולכת דם מיהא היכי אזלי דמסגי אאיצטבי:
כיצד תולין ומפשיטין וכו׳: קרעו והוציאו את אמוריו נתנם במגיס להקטירם אטו הוא גופיה הוה מקטר להו אימא להקטירן על גבי המזבח:
יצתה כת ראשונה וכו׳: תנא כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו ומפשיל לאחוריו אמר רב עיליש טייעות:
הדרן עלך תמיד נשחט
מתני׳ אלו דברים בפסח דוחין את השבת שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטרת חלביו אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת רבי אליעזר אומר דוחין
אמר רבי אליעזר והלא דין הוא מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת אמר ליה רבי יהושע יום טוב יוכיח שהתירו בו משום מלאכה ואסור בו משום שבות
אמר ליה רבי אליעזר מה זה יהושע מה ראיה רשות למצוה השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אף אתה אל תתמה על אלו שאף על פי שהן משום מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת
אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת הזאה שהיא משום שבות אינו דין שדוחה את השבת
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
להעמיק בדף
פסחים סה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ועולה גופה מנלן אמר קרא אל יסוד מזבח העולה אלמא עולה טעונה יסוד:
יצתה כת ראשונה וכו׳: תנא היא נקראת כת עצלנית והא לא סגי דלאו הכי מאי הוי להו למיעבד
אפילו הכי איבעי להו לזרוזי נפשייהו כדתניא רבי אומר אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנתו בסם אוי לו מי שאומנתו בורסי ואי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות:
כמעשהו בחול וכו׳: שלא ברצון מאן אמר רב חסדא שלא ברצון רבי אליעזר דאי רבנן הא אמרי שבות הוא ואין שבות במקדש
מאי היא דתניא אחד החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרות המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש בשוגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה את הארבעים דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות
רב אשי אמר אפילו תימא שלא ברצון חכמים ורבי נתן היא דתניא רבי נתן אומר שבות צריכה התירו שבות שאינה צריכה לא התירו:
רבי יהודה אומר כוס היה ממלא וכו׳: תניא רבי יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו
אמרו לו לרבי יהודה והלא לא נתקבל בכלי מנא ידעי אלא הכי קאמרי ליה שמא לא נתקבל בכלי אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי
מנא ידע כהנים זריזין הן אי זריזין אמאי משתפיך אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך
והלא דם התמצית מעורב בו רבי יהודה לטעמיה דאמר דם התמצית דם מעליא הוא דתניא דם התמצית באזהרה רבי יהודה אומר בהיכרת
והאמר רבי אלעזר מודה רבי יהודה לענין כפרה שאינו מכפר שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר
דם שהנפש יוצאה בו מכפר דם שאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלא רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם
תניא אמר להן רבי יהודה לחכמים לדבריכם למה פוקקין את העזרה אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם
והא קא חייץ לח הוא ואינו חוצץ כדתניא הדם והדיו והחלב והדבש יבשים חוצצין לחין אין חוצצין
והא קמתווסי מאנייהו (ותנן) היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה וכי תימא דמדלו להו למאנייהו והתניא מדו בד מדו כמדתו שלא יחסר ולא יותיר בהולכת איברין לכבש דלאו עבודה היא
ולא והא מדבעי כהונה עבודה היא דתניא והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש אלא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
בהולכת אברים לכבש ובהולכת דם מיהא היכי אזלי דמסגי אאיצטבי:
כיצד תולין ומפשיטין וכו׳: קרעו והוציאו את אמוריו נתנם במגיס להקטירם אטו הוא גופיה הוה מקטר להו אימא להקטירן על גבי המזבח:
יצתה כת ראשונה וכו׳: תנא כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו ומפשיל לאחוריו אמר רב עיליש טייעות:
הדרן עלך תמיד נשחט
מתני׳ אלו דברים בפסח דוחין את השבת שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטרת חלביו אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת רבי אליעזר אומר דוחין
אמר רבי אליעזר והלא דין הוא מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת אמר ליה רבי יהושע יום טוב יוכיח שהתירו בו משום מלאכה ואסור בו משום שבות
אמר ליה רבי אליעזר מה זה יהושע מה ראיה רשות למצוה השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אף אתה אל תתמה על אלו שאף על פי שהן משום מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת
אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת הזאה שהיא משום שבות אינו דין שדוחה את השבת