Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ז בשבט תשפ״א | 29 ינואר 2021

פסחים סט

שבוע של לימוד מוקדש ע"י פאול ודניאל נכמולי לכבוד בת המצווה של איילת ינסי. "אנחנו כל כך גאים בך ומתרגשים לראות את המשך המסע היהודי הנפלא שלך! באהבה, אמא ופאול."

הדף היום מוקדש ע"י גבריאל אלטמן לעילוי נשמתן של מרים אלטמן, נעמי רוזן ולשלושים של אביבה רולניק, אתגעגע אליהם ותמיד יהיו נצורים בליבי. וע"י רייצ'ל גיבל לכבוד אחותה אלן וורלין. "אני ממש אוהבת ללמוד דף יומי איתך ועם בתך אביגיל. אתם צמד שמעורר השראה! אני מתרגשת לדפים של עוד שנה נפלאה של לימוד. יום הולדת שמח!" ועל ידי משפחת הייט לרפואה שלמה לרב יואל הכהן בן דינה. 

הגמרא דנה בדברי ר' אליעזר ור' עקיבא במשנה ומביאה ברייתא עם הרחבת הדיון ביניהם. הגמרא מסבירה את הדיון ביניהם במשנתינו בעניין הזאה – האם הזאה דוחה שבת או לא? וכשר' אליעזר טען שהזאה דוחה שבת, למה ר' עקיבא הגיב לו מנקודת הנחה שזה לא דוחה שבת? ר' עקיבא טען שהוא שמע ר' אליעזר בעצמו מלמד שהזאה אינו דוחה שבת. עולא ורבה מסבירים כל אחד בדרך קצת אחרת איך התחולל הדיון ביניהם לאור טענת ר' עקיבא שר' אליעזר עצמו לימד כך. למה הזאה לא דוחה שבת – מה המלאכה שיש בו? רבה אומר שזה חשש שמא יטלנה ארבע אמות ברשות הרבים. אם לר' אליעזר מכשירי מצוה דוחים את השבת, למה הזאת לא דוחה? כשהאדם לא ראוי לקיים את המצווה אז משכירי מצוה לא דוחים את השבת. אביי מביא קושי על הטיעון הזה מערל שחייב כרת לר' אליעזר – ואם הוא לא ראוי להקריב את הקרבן, למה מקבל כרת? רבה מסביר כמה כללים שסובר ר' אליעזר ומסביר שבגללם ערל בכרת וטמא מת שלא טיהר את עצמו לא יענש בכרת. הגמרא מביאה שתי קושיות על דברי רבה אלו ובסוף דוחה אותם. רבא מביא תירוץ אחר לקושי. פוסקים כר' עקיבא במשנתינו וגם במסכת שבת שעניין משכירי מילה שאינם דוחים את השבת. למה יש צורך להגיד שפוסקים כמותו בשני המקרים? המשנה מדברת על קרבן חגיגה שמביאים בי"ד בניסן יחד עם קרבן הפסח. מתי מביאים ומתי לא?

ורבי אליעזר שבות דמצוה עדיף ליה

תניא אמר רבי אליעזר ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת דאיתעביד ליה מצוה לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת

אמר לו רבי עקיבא דמה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת שהרי דחתה שחיטה את השבת תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת שלא דחתה שחיטה את השבת דבר אחר שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע

אי הכי משחט נמי לא נשחט שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו:

השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו׳: תניא אמר לו רבי אליעזר עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהא מיתתו אמר לו רבי אל תכפירני בשעת הדין כך מקובלני ממך הזאה שבות היא ואינה דוחה את השבת

וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה אמר עולא רבי אליעזר כי אגמריה הזאה דתרומה אגמריה דתרומה גופה לא דחיא שבת

רבי עקיבא נמי כי אותביה הזאה דתרומה אותביה שהיא מצוה והיא משום שבות והוא סבר הזאה דפסח קא מותיב ליה

מתיב רבה השיב רבי עקיבא ואמר הזאת טמא מת תוכיח שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת

אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכורי גמריה ונימא ליה בהדיה סבר לאו אורח ארעא

והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת מכדי טלטולי בעלמא הוא תדחי שבת משום פסח אמר רבה גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים

ולרבי אליעזר ניעבריה דהא אמר רבי אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת אמרי הני מילי היכא דגברא גופיה חזי ורמי חיובא עליה אבל הכא דגברא גופיה לא חזי לא רמי חיובא עליה

אמר רבה לדברי רבי אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא חזי ליה קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי ליה

אמר רבא ואי בריא הוא למה ליה חמין להברותו אלא אמר רבא הכל חולין הן אצל מילה אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא לא חזי

איתיביה אביי ערל שלא מל ענוש כרת דברי רבי אליעזר והא הכא דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת אלמא רמי חיובא עליה

אמר רבה קסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ

וכל שאילו ביחיד נדחה בציבור עבדי בטומאה וכל מילתא דאיתא בציבור איתא ביחיד וכל מילתא דליתא בציבור ליתא ביחיד

ערילות דאי כוליה ציבור ערלים נינהו אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא יחיד נמי אמרינן ליה קום מהול ועביד פסחא ואי לא מהיל ועביד ענוש כרת

טומאה דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו אלא עבדי בטומאה יחיד נמי פטור

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא והרי פסח שני דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד אמר ליה שאני התם דהא עבד ליה ציבורא בראשון

מיתיבי יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור ושלא היה בדרך רחוקה ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין תלמוד לומר והאיש

מדקא מהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ למה ליה לאהדוריה עליה היינו טהור אלמא אף על גב דלא חזי חיובא עליה ואף על גב דליתיה בציבור איתיה ביחיד

אלא אמר רבא קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו הזאה למאי לאכילה אכילת פסחים לא מעכבא

אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו אמר ליה שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי אבל האי מיחזא חזי תקוני הוא דלא מתקן:

כלל אמר רבי עקיבא וכו׳: אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת מילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא

וצריכא דאי אשמעינן גבי פסח התם (דהוא מכשירי) מצוה לא דחו שבת משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות אימא לידחי

ואי אשמעינן מילה התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת אבל פסח דאיכא כרת אימא לידחי צריכא:

מתני׳ אימתי מביא חגיגה עמו בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט ובזמן שהוא בא בשבת במרובה ובטומאה אין מביאין עמו חגיגה

חגיגה היתה באה מן הצאן מן הבקר מן הכבשים ומן העזים מן הזכרים ומן הנקבות ונאכלת לשני ימים ולילה אחד:

גמ׳ מאי תנא דקתני חגיגה תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת והכי קאמר אימתי מביאין עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט

אמר רב אשי שמע מינה חגיגת ארבעה עשר

להעמיק בדף

DM50

למה כולנו כועסים? – דף משלהן 50

שירה וחמוטל בהדרכת הורים בהשראת מסכת פסחים: למה כולנו כועסים? ומה עושים עם זה?

פסחים סט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים סט

ורבי אליעזר שבות דמצוה עדיף ליה

תניא אמר רבי אליעזר ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת דאיתעביד ליה מצוה לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת

אמר לו רבי עקיבא דמה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת שהרי דחתה שחיטה את השבת תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת שלא דחתה שחיטה את השבת דבר אחר שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע

אי הכי משחט נמי לא נשחט שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו:

השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו׳: תניא אמר לו רבי אליעזר עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהא מיתתו אמר לו רבי אל תכפירני בשעת הדין כך מקובלני ממך הזאה שבות היא ואינה דוחה את השבת

וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה אמר עולא רבי אליעזר כי אגמריה הזאה דתרומה אגמריה דתרומה גופה לא דחיא שבת

רבי עקיבא נמי כי אותביה הזאה דתרומה אותביה שהיא מצוה והיא משום שבות והוא סבר הזאה דפסח קא מותיב ליה

מתיב רבה השיב רבי עקיבא ואמר הזאת טמא מת תוכיח שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת

אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכורי גמריה ונימא ליה בהדיה סבר לאו אורח ארעא

והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת מכדי טלטולי בעלמא הוא תדחי שבת משום פסח אמר רבה גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים

ולרבי אליעזר ניעבריה דהא אמר רבי אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת אמרי הני מילי היכא דגברא גופיה חזי ורמי חיובא עליה אבל הכא דגברא גופיה לא חזי לא רמי חיובא עליה

אמר רבה לדברי רבי אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא חזי ליה קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי ליה

אמר רבא ואי בריא הוא למה ליה חמין להברותו אלא אמר רבא הכל חולין הן אצל מילה אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא לא חזי

איתיביה אביי ערל שלא מל ענוש כרת דברי רבי אליעזר והא הכא דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת אלמא רמי חיובא עליה

אמר רבה קסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ

וכל שאילו ביחיד נדחה בציבור עבדי בטומאה וכל מילתא דאיתא בציבור איתא ביחיד וכל מילתא דליתא בציבור ליתא ביחיד

ערילות דאי כוליה ציבור ערלים נינהו אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא יחיד נמי אמרינן ליה קום מהול ועביד פסחא ואי לא מהיל ועביד ענוש כרת

טומאה דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו אלא עבדי בטומאה יחיד נמי פטור

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא והרי פסח שני דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד אמר ליה שאני התם דהא עבד ליה ציבורא בראשון

מיתיבי יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור ושלא היה בדרך רחוקה ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין תלמוד לומר והאיש

מדקא מהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ למה ליה לאהדוריה עליה היינו טהור אלמא אף על גב דלא חזי חיובא עליה ואף על גב דליתיה בציבור איתיה ביחיד

אלא אמר רבא קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו הזאה למאי לאכילה אכילת פסחים לא מעכבא

אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו אמר ליה שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי אבל האי מיחזא חזי תקוני הוא דלא מתקן:

כלל אמר רבי עקיבא וכו׳: אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת מילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא

וצריכא דאי אשמעינן גבי פסח התם (דהוא מכשירי) מצוה לא דחו שבת משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות אימא לידחי

ואי אשמעינן מילה התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת אבל פסח דאיכא כרת אימא לידחי צריכא:

מתני׳ אימתי מביא חגיגה עמו בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט ובזמן שהוא בא בשבת במרובה ובטומאה אין מביאין עמו חגיגה

חגיגה היתה באה מן הצאן מן הבקר מן הכבשים ומן העזים מן הזכרים ומן הנקבות ונאכלת לשני ימים ולילה אחד:

גמ׳ מאי תנא דקתני חגיגה תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת והכי קאמר אימתי מביאין עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט

אמר רב אשי שמע מינה חגיגת ארבעה עשר

Scroll To Top