הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
פסחים עב
הדף היום מוקדש ע”י שירה קרבז שמציינת את סיום השלושים לאליעזר בן דב ורחל. “איש שתמיד שמח לקחת חלק במסורת היהודית הרב-צדדית, ותמיד העריך דיון איכותי. וע”י ג’ניפר לנקין לכבוד מרילן קיימן, עם אהבה מנכדותיה שמקבלות השראה מלימוד הגמרא שלה. “בעזרת השם נחגוג ביחד את סיום המחזור הבא של דף יומי.” וע”י גיטה נויפלד לכבוד מורתה וחברתה, הרבנית מישל פרבר. “שתתברכי עם המון שנים של בריאות, חכמה, ונחת, ממשפחתך ותלמידייך. חילך לאורייתא.”
האם תחילת המשנה מתייחסת למקרה שטועה בדבר מצווה או שעקר בכוונה ועשה שלא לשמה? הטיעון של ר’ יהושע במשנה שלקרבן ציבור יש דין שונה מפסח ויהיה חייב אם טועה כי יש לו קצבה – האם הטיעון הזה מדוייק? מה לגבי מקרה של ברית מילה שגם שם יש קצבה ושם ר’ יהושע פוטר? הגמרא מסבירה איך המקרים שונים אבל מתוך זה עולה קושי על שיטת ר’ מאיר. הגמרא פוטרת את זה על ידי הבנה מסויימת בדברי ר’ מאיר. כפי איזה תנא משתייכת משנתינו בזה שחילקו בין בהמה שראוייה לקרבן פסח לבין בהמה שאיננה ראויה לקרבן פסח? ריש לקיש ור’ יוחנן מדברים על מקרים אחרים שבהם טעו בדבר מצוה. האם ר’ יוחנן חולק על ריש לקיש או בא להוסיף לדבריו? הגמרא מנסה לברר כפי איזה דעה תנאית מסתמכת ר’ יוחנן. כל האופציות נדחות.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
גמ׳ במאי עסקינן אילימא בטועה שמעת מינה עקירה בטעות הויא עקירה אלא בעוקר
אימא סיפא ושאר כל הזבחים ששחטן לשום הפסח אם אינן ראויין חייב אם ראויין הן רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ואי בעוקר מה לי ראויין מה לי שאינן ראויין
אלא פשיטא בטועה רישא בעוקר וסיפא בטועה אמר רבי אבין אין רישא בעוקר וסיפא בטועה
אשכחיה רב יצחק בר יוסף לרבי אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאינשי אמר ליה מתניתין מאי אמר ליה רישא בעוקר וסיפא בטועה תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנחא בכיסיה
תנן אמר רבי אליעזר מה אם פסח שמותר לשמו כששינה את שמו חייב זבחים שהן אסורין לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב ואם איתא הא לא דמי דרישא בעוקר וסיפא בטועה
לרבי אליעזר לא שני ליה לרבי יהושע דשני ליה לישני ליה הכי
הכי קאמר ליה לדידי לא דמי רישא בעוקר וסיפא בטועה לדידך לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו לדבר האסור תאמר בזבחים ששינה את שמן לדבר המותר
אמר ליה רבי אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת באימורי ציבור שכן יש להן קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה
למימרא דכל היכא דאית ליה קצבה מחייב רבי יהושע והרי תינוקות דיש להן קצבה ותנן מי שהיו לו שני תינוקות אחד למולו אחר השבת ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב
אחד למולו בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
אמר רבי אמי הכא במאי עסקינן כגון שקדם ומל את של ערב שבת בשבת דאיכא הך דשבת דטריד ביה הכא כגון שקדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא
אי הכי רבי מאיר אומר אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור אף על גב דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא והתניא רבי חייא [מאבל ערב] אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת דחייב
על מה נחלקו על שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
ותסברא מה התם דלא עביד מצוה פטר רבי יהושע היכא דקא עביד מצוה מחייב
אמרי דבי רבי ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת
שלא נתנה שבת לדחות [וסיפא נתנה שבת לדחות אצלו]
הכא הרי נתנה שבת לדחות אצל קרבן ציבור
אמר ליה רב אשי לרב כהנא הכא נמי הרי נתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא אמר ליה לגבי דהאי גברא מיהת לא איתיהיב:
ושאר כל הזבחים ששחטן לשום פסח אם אינן ראויין חייב ואם ראויין רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר: מאן תנא דשני ליה בין ראויין לשאינן ראויין
רבי שמעון היא דתניא אחד הזבחים הראויין ואחד זבחים שאינן ראויין וכן השוחט לשם אימורי ציבור פטור דברי רבי מאיר אמר רבי שמעון לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שאינן ראויין שחייב על מה נחלקו על הראויין שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר פוטר היה רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח אמר ליה רבי זירא לרב ביבי והאמר רבי יוחנן מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין אמר ליה בבעלי מומין לא טריד בהו והאי טריד ביה
בעא מיניה רבא מרב נחמן חולין לשום פסח מאי לי אמר רבי מאיר אמר ליה פוטר היה רבי מאיר אפילו חולין לשום פסח
והאמר רבי יוחנן מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין בעלי מומין לא מיחלפי הני מיחלפי
וטעמא דרבי מאיר משום איחלופי ולא איחלופי והאמר רב ביבי אמר רבי אלעזר פוטר היה רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח אלמא טעמא דרבי מאיר משום דטריד
אמר ליה טריד אף על גב דלא מחלף מחלף אף על גב דלא טריד לאפוקי בעלי מומין דלא איחלופי מחלף ולא מטריד טריד
יתיב רבי זירא ורבי שמואל בר רב יצחק אקילעא דרבי שמואל בר רב יצחק ויתבי וקא אמרי אמר רבי שמעון בן לקיש נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי ואכלו חייב
ורבי יוחנן אמר אשתו נדה בעל חייב יבמתו נדה בעל פטור
איכא דאמרי כל שכן בההיא דמחייב דלא עשה מצוה
אית דאמרי בההיא פטור מאי טעמא התם הוא דהוה ליה לשיולי אבל הכא דלא הוה ליה לשיולי לא
ורבי יוחנן מאי שנא יבמתו דקא עביד מצוה אשתו נמי קא עביד מצוה באשתו מעוברת
והא איכא שמחת עונה שלא בשעת עונתה
והאמר רבא חייב אדם לשמח אשתו בדבר מצוה סמוך לווסתה
אי הכי אפילו יבמתו נמי יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה
ורבי יוחנן כמאן אילימא כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציא ברשות
דילמא שאני התם דזמנו בהול
ואלא רבי יהושע דזבחים דילמא התם נמי זמנו בהול
ואלא כרבי יהושע דתינוקות התם נמי זמנו בהול
ואלא כרבי יהושע דתרומה דתנן היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש רבי יהושע פוטר
דילמא כדרב ביבי בר אביי דאמר רב ביבי בר אביי בתרומה בערב הפסח דזמנה בהול
אי נמי שאני תרומה דאיקרי עבודה ועבודה רחמנא אכשר
דתנן היה עומד ומקריב ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה כל הקרבנות כולן שהקריב על גבי המזבח פסולין ורבי יהושע מכשיר ואמרינן מאי טעמא דרבי יהושע דכתיב ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה
ותרומה היכא איקרי עבודה דתניא מעשה ברבי טרפון שלא בא אמש לבית המדרש לשחרית מצאו רבן גמליאל אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו עבודה עבדתי אמר לו כל דבריך אינן אלא דברי תימה וכי עבודה בזמן הזה מנין אמר לו הרי הוא אומר
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
להעמיק בדף
פסחים עב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
גמ׳ במאי עסקינן אילימא בטועה שמעת מינה עקירה בטעות הויא עקירה אלא בעוקר
אימא סיפא ושאר כל הזבחים ששחטן לשום הפסח אם אינן ראויין חייב אם ראויין הן רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ואי בעוקר מה לי ראויין מה לי שאינן ראויין
אלא פשיטא בטועה רישא בעוקר וסיפא בטועה אמר רבי אבין אין רישא בעוקר וסיפא בטועה
אשכחיה רב יצחק בר יוסף לרבי אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאינשי אמר ליה מתניתין מאי אמר ליה רישא בעוקר וסיפא בטועה תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנחא בכיסיה
תנן אמר רבי אליעזר מה אם פסח שמותר לשמו כששינה את שמו חייב זבחים שהן אסורין לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב ואם איתא הא לא דמי דרישא בעוקר וסיפא בטועה
לרבי אליעזר לא שני ליה לרבי יהושע דשני ליה לישני ליה הכי
הכי קאמר ליה לדידי לא דמי רישא בעוקר וסיפא בטועה לדידך לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו לדבר האסור תאמר בזבחים ששינה את שמן לדבר המותר
אמר ליה רבי אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת באימורי ציבור שכן יש להן קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה
למימרא דכל היכא דאית ליה קצבה מחייב רבי יהושע והרי תינוקות דיש להן קצבה ותנן מי שהיו לו שני תינוקות אחד למולו אחר השבת ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב
אחד למולו בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
אמר רבי אמי הכא במאי עסקינן כגון שקדם ומל את של ערב שבת בשבת דאיכא הך דשבת דטריד ביה הכא כגון שקדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא
אי הכי רבי מאיר אומר אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור אף על גב דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא והתניא רבי חייא [מאבל ערב] אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת דחייב
על מה נחלקו על שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
ותסברא מה התם דלא עביד מצוה פטר רבי יהושע היכא דקא עביד מצוה מחייב
אמרי דבי רבי ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת
שלא נתנה שבת לדחות [וסיפא נתנה שבת לדחות אצלו]
הכא הרי נתנה שבת לדחות אצל קרבן ציבור
אמר ליה רב אשי לרב כהנא הכא נמי הרי נתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא אמר ליה לגבי דהאי גברא מיהת לא איתיהיב:
ושאר כל הזבחים ששחטן לשום פסח אם אינן ראויין חייב ואם ראויין רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר: מאן תנא דשני ליה בין ראויין לשאינן ראויין
רבי שמעון היא דתניא אחד הזבחים הראויין ואחד זבחים שאינן ראויין וכן השוחט לשם אימורי ציבור פטור דברי רבי מאיר אמר רבי שמעון לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שאינן ראויין שחייב על מה נחלקו על הראויין שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר פוטר היה רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח אמר ליה רבי זירא לרב ביבי והאמר רבי יוחנן מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין אמר ליה בבעלי מומין לא טריד בהו והאי טריד ביה
בעא מיניה רבא מרב נחמן חולין לשום פסח מאי לי אמר רבי מאיר אמר ליה פוטר היה רבי מאיר אפילו חולין לשום פסח
והאמר רבי יוחנן מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין בעלי מומין לא מיחלפי הני מיחלפי
וטעמא דרבי מאיר משום איחלופי ולא איחלופי והאמר רב ביבי אמר רבי אלעזר פוטר היה רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח אלמא טעמא דרבי מאיר משום דטריד
אמר ליה טריד אף על גב דלא מחלף מחלף אף על גב דלא טריד לאפוקי בעלי מומין דלא איחלופי מחלף ולא מטריד טריד
יתיב רבי זירא ורבי שמואל בר רב יצחק אקילעא דרבי שמואל בר רב יצחק ויתבי וקא אמרי אמר רבי שמעון בן לקיש נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי ואכלו חייב
ורבי יוחנן אמר אשתו נדה בעל חייב יבמתו נדה בעל פטור
איכא דאמרי כל שכן בההיא דמחייב דלא עשה מצוה
אית דאמרי בההיא פטור מאי טעמא התם הוא דהוה ליה לשיולי אבל הכא דלא הוה ליה לשיולי לא
ורבי יוחנן מאי שנא יבמתו דקא עביד מצוה אשתו נמי קא עביד מצוה באשתו מעוברת
והא איכא שמחת עונה שלא בשעת עונתה
והאמר רבא חייב אדם לשמח אשתו בדבר מצוה סמוך לווסתה
אי הכי אפילו יבמתו נמי יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה
ורבי יוחנן כמאן אילימא כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציא ברשות
דילמא שאני התם דזמנו בהול
ואלא רבי יהושע דזבחים דילמא התם נמי זמנו בהול
ואלא כרבי יהושע דתינוקות התם נמי זמנו בהול
ואלא כרבי יהושע דתרומה דתנן היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש רבי יהושע פוטר
דילמא כדרב ביבי בר אביי דאמר רב ביבי בר אביי בתרומה בערב הפסח דזמנה בהול
אי נמי שאני תרומה דאיקרי עבודה ועבודה רחמנא אכשר
דתנן היה עומד ומקריב ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה כל הקרבנות כולן שהקריב על גבי המזבח פסולין ורבי יהושע מכשיר ואמרינן מאי טעמא דרבי יהושע דכתיב ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה
ותרומה היכא איקרי עבודה דתניא מעשה ברבי טרפון שלא בא אמש לבית המדרש לשחרית מצאו רבן גמליאל אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו עבודה עבדתי אמר לו כל דבריך אינן אלא דברי תימה וכי עבודה בזמן הזה מנין אמר לו הרי הוא אומר