Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ב בשבט תשפ״א | 4 פברואר 2021

פסחים עה

איך רבן גמליאל צלה את הפסח על אסכלא אם כתוב במשנה שאסור? אם מסיקים תנור בקליפי ערלה וגורפים אותם, ואופים פת בתנור, האם זה נחשב שנהנה מהערלה? לא! אבל איך זה מסתדר עם קרבן הפסח שבגלל שכתוב פעמיים צלי אש, לומדים שתנור שהסיקו וגרפו לא נחשב צלי אש. אילו לא היה כתוב פעמיים, לא היינו לומדים כך! הגמרא מביאה שני תירוצים. רבי אומר שאפשר לצלות את קרבן הפסח על גחלים.האם שימה על גחלים נחשב צלי אש? הגמרא מביאה ברייתא סותרת בעניין צרעת. יש שני תירוצים – אחד מבחינה בין גחלת של עץ לגחלת של מתכת ואז מקשים על זה משריפה במיתת בית דין שנעשה על ידי אבר (כמו גחלת של מתכת). והשני "מתקן" את הברייתא בצרעת לכלול את גחלת עם אש – שלפי זה גחלת כן כלול בתוך "אש". רבא מביאה סתירה אחרת לדברי רבי מברייתא שגם משם משמע שגחלת לא נחשב אש והגמרא מביאה שני תירוצים שכל אחד מהם "מתקן" נוסח הברייתא.

לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה:

אין צולין את הפסח וכו׳: מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת

בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו אמר ליה הפת מותרת

אמר ליה והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש שנאמר צלי אש צלי אש שתי פעמים

טעמא דגלי רחמנא צלי אש צלי אש שתי פעמים הא לא גלי רחמנא הוי אמינא צלי אש הוא

אמר ליה גלי רחמנא התם וילפינן מינה

ואי בעית אימא התם טעמא דכתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הא לא כתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הוה אמינא אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו נמי צלי אש הוא אבל הכא אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא והא ליתנהו

תנו רבנן חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש רמי ליה רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא מי אמר רבי גחלים אש נינהו

ורמינהו מכות אש אין לי אלא שנכוה באש נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור לאיתויי חמי האור מניין תלמוד לומר מכוה מכוה ריבה

טעמא דרבי רחמנא מכוה מכוה הא לא רבי רחמנא מכוה מכוה גחלים לאו אש נינהו

אמר ליה גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגחלת של מתכת

וגחלים של מתכת לאו אש הוא והא גבי בת כהן דכתיב באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה

שאני התם דאמר קרא באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש

וכל שכן אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים

ונעביד לה חמי האור משום דרב נחמן דאמר רב נחמן אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

וכי מאחר דאיכא רב נחמן גזירה שוה למה לי אמרי אי לאו גזירה שוה הוה אמינא שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא ואי משום דרב נחמן ניפוש לה חבילי זמורות טובא כי היכי דתמות בעגלא קא משמע לן

ואלא באש למה לי לאפוקי אבר מעיקרו

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וכל היכא דכתיב באש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא והא גבי פרים הנשרפים דכתיב בהו ושרף אתו על עצים באש ותניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח

אמר ליה הכי השתא התם כתיב באש והדר תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש הכא כתיב ושרף אתו על עצים באש לבסוף אש למימרא דאש אין מידי אחרינא לא

התם נמי כתיבא שריפה לבסוף דכתיב

על שפך הדשן ישרף אמרי ההוא ישרף מיבעי ליה לכדתניא ישרף אף על פי שאין שם דשן ישרף אף על פי שהצית האור ברובו

רבינא אמר כרוך ותני מכות אש אין לי אלא שנכוה באש ובגחלת נכוה ברמץ בסיד רותח ובגפסיס רותח ובכל דבר הבא מחמת האור לאיתויי חמי האור מניין תלמוד לומר מכוה מכוה ריבה

רבא רמי מי אמר רבי גחלים איקרו אש ורמינהי גחלי יכול עוממות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות (אלמא גחלים לא איקרי אש

אמרי) והא גופא קשיא אמרת גחלי יכול עוממות אלמא לוחשות אש נינהו אימא סיפא אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי אלמא אפילו לוחשות לאו אש נינהו

ואמר רב ששת הכי קתני גחלי יכול בין עוממות בין לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות מכל מקום גחלים לא איקרי אש קשיא לרבי

אמר אביי תריץ הכי גחלי יכול עוממות ולא לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול רצה שלהבת יביא רצה גחלת יביא תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות

אמר רבה רצה גחלת יביא רצה שלהבת יביא שלהבת בלא גחלת היכי משכחת לה כגון דשפייה למנא משחא ואתלי ביה נורא ההוא למה לי קרא למעוטי השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לא כל שכן

אלא אמר רבא תריץ הכי גחלי יכול עוממות ולא לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול יביא מחצה גחלת ומחצה שלהבת אדעייל לגובאי הוי כוליה גחלת תלמוד לומר ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח משעת לקיחה ניהוי גחלים

איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רבי יצחק ארזים לא עממהו בגן אלהים:

מתני׳ נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו

סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פודין מעשר שני בירושלים:

גמ׳ איתמר חם לתוך חם דברי הכל

להעמיק בדף

דף משלהן פרק 51

טעות, טועים, טעינו – דף משלהן פרק 51 עם שירה וחמוטל

"טעות, טועים, טעינו", חמוטל ושירה עם שרשרת טעויות מרתקת ממסכת פסחים

פסחים עה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים עה

לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה:

אין צולין את הפסח וכו׳: מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת

בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו אמר ליה הפת מותרת

אמר ליה והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש שנאמר צלי אש צלי אש שתי פעמים

טעמא דגלי רחמנא צלי אש צלי אש שתי פעמים הא לא גלי רחמנא הוי אמינא צלי אש הוא

אמר ליה גלי רחמנא התם וילפינן מינה

ואי בעית אימא התם טעמא דכתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הא לא כתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הוה אמינא אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו נמי צלי אש הוא אבל הכא אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא והא ליתנהו

תנו רבנן חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש רמי ליה רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא מי אמר רבי גחלים אש נינהו

ורמינהו מכות אש אין לי אלא שנכוה באש נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור לאיתויי חמי האור מניין תלמוד לומר מכוה מכוה ריבה

טעמא דרבי רחמנא מכוה מכוה הא לא רבי רחמנא מכוה מכוה גחלים לאו אש נינהו

אמר ליה גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגחלת של מתכת

וגחלים של מתכת לאו אש הוא והא גבי בת כהן דכתיב באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה

שאני התם דאמר קרא באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש

וכל שכן אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים

ונעביד לה חמי האור משום דרב נחמן דאמר רב נחמן אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

וכי מאחר דאיכא רב נחמן גזירה שוה למה לי אמרי אי לאו גזירה שוה הוה אמינא שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא ואי משום דרב נחמן ניפוש לה חבילי זמורות טובא כי היכי דתמות בעגלא קא משמע לן

ואלא באש למה לי לאפוקי אבר מעיקרו

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וכל היכא דכתיב באש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא והא גבי פרים הנשרפים דכתיב בהו ושרף אתו על עצים באש ותניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח

אמר ליה הכי השתא התם כתיב באש והדר תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש הכא כתיב ושרף אתו על עצים באש לבסוף אש למימרא דאש אין מידי אחרינא לא

התם נמי כתיבא שריפה לבסוף דכתיב

על שפך הדשן ישרף אמרי ההוא ישרף מיבעי ליה לכדתניא ישרף אף על פי שאין שם דשן ישרף אף על פי שהצית האור ברובו

רבינא אמר כרוך ותני מכות אש אין לי אלא שנכוה באש ובגחלת נכוה ברמץ בסיד רותח ובגפסיס רותח ובכל דבר הבא מחמת האור לאיתויי חמי האור מניין תלמוד לומר מכוה מכוה ריבה

רבא רמי מי אמר רבי גחלים איקרו אש ורמינהי גחלי יכול עוממות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות (אלמא גחלים לא איקרי אש

אמרי) והא גופא קשיא אמרת גחלי יכול עוממות אלמא לוחשות אש נינהו אימא סיפא אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי אלמא אפילו לוחשות לאו אש נינהו

ואמר רב ששת הכי קתני גחלי יכול בין עוממות בין לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות מכל מקום גחלים לא איקרי אש קשיא לרבי

אמר אביי תריץ הכי גחלי יכול עוממות ולא לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול רצה שלהבת יביא רצה גחלת יביא תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות

אמר רבה רצה גחלת יביא רצה שלהבת יביא שלהבת בלא גחלת היכי משכחת לה כגון דשפייה למנא משחא ואתלי ביה נורא ההוא למה לי קרא למעוטי השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לא כל שכן

אלא אמר רבא תריץ הכי גחלי יכול עוממות ולא לוחשות תלמוד לומר אש אי אש יכול יביא מחצה גחלת ומחצה שלהבת אדעייל לגובאי הוי כוליה גחלת תלמוד לומר ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח משעת לקיחה ניהוי גחלים

איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רבי יצחק ארזים לא עממהו בגן אלהים:

מתני׳ נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו

סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פודין מעשר שני בירושלים:

גמ׳ איתמר חם לתוך חם דברי הכל

Scroll To Top