פסחים עז

שעירי ראשי חדשים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא לא כתיב בהו מועד קא משמע לן דראש חדש איקרי מועד

כדאביי דאמר אביי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד לשבר בחורי

למימרא דכולהו ממועד אתו מנהני מילי דתנו רבנן וידבר משה את מעדי ה׳ מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהו במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה

שאר קרבנות ציבור מניין שנאמר אלה תעשו לה׳ במועדיכם

מנין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמם תלמוד לומר וידבר משה את מעדי ה׳ אל בני ישראל הכתוב קבעו מועד אחד לכולן

וכל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא תמיד הוה אמינא תמיד שכן תדיר וכליל אבל פסח לא קא משמע לן

ואי כתב רחמנא פסח פסח שהוא ענוש כרת אבל תמיד דאין ענוש כרת אימא לא קא משמע לן

ואי כתב רחמנא הני תרתי הוה אמינא הני הוא יש בהן צד חמור תמיד תדיר וכליל פסח שהוא ענוש כרת אבל שאר קרבנות ציבור אימא לא כתב רחמנא אלה תעשו לה׳ במועדיכם

ואי כתב רחמנא אלה תעשו לה׳ במועדיכם הוה אמינא שאר קרבנות ציבור הבאין לכפר אבל עומר ושתי הלחם דאין באין לכפר אלא להתיר בעלמא נינהו לא קא משמע לן

ואי כתב רחמנא עומר ושתי הלחם לחודייהו הוה אמינא אדרבה עומר ושתי הלחם דאלימי דבאין להתיר אבל הנך לא קא משמע לן

סברוה דלכולי עלמא טומאה דחויה היא בציבור ובעיא ציץ לרצות

דליכא תנא דשמעת ליה דאמר טומאה הותרה בציבור אלא רבי יהודה דתניא ציץ בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו מרצה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר עודיהו על מצחו מרצה אין עודיהו על מצחו אינו מרצה

אמר לו רבי שמעון כהן גדול ביום הכפורים יוכיח שאינו על מצחו ומרצה

אמר לו הנח ליום הכפורים שטומאה הותרה בציבור מכלל דרבי שמעון סבר טומאה דחויה היא בציבור

ודכולי עלמא אין הציץ מרצה על אכילות דליכא תנא דשמעת ליה דאמר הציץ מרצה על אכילות אלא רבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר הציץ מרצה על אכילות רבי יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות

נימא מתניתין דלא כרבי יהושע דתניא ועשית עלתיך הבשר והדם רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם

רבי אליעזר אומר דם אף על פי שאין בשר שנאמר ודם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עלתיך הבשר והדם לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה

הוי אומר לול קטן יש בין כבש למזבח

ורבי יהושע נמי הכתיב ודם זבחיך ישפך אמר לך הא כתיב גביה והבשר תאכל

והני תרי קראי למה לי חד בעולה וחד בשלמים וצריכא דאי כתב רחמנא בעולה הוה אמינא עולה היא דחמירא שכן כליל אבל שלמים דלא חמירי אימא לא

ואי כתב רחמנא שלמים הוה אמינא אדרבה דאית בהו שתי אכילות אבל עולה דלית בה שתי אכילות אימא לא קא משמע לן

ורבי אליעזר נמי הכתיב והבשר תאכל אמר לך ההוא מיבעי ליה אשאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם

אי הכי אימא כוליה להכי הוא דאתא דם אף על פי שאין שם בשר מנלן

אמר לך אם כן נכתוב רחמנא הבשר תאכל והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ברישא ועשית עלתיך הבשר והדם מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך שמע מינה דם אף על פי שאין בשר ושמע מינה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם

ורבי יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב

ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ורבי יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן

השתא לימא מתניתין דלא כרבי יהושע דכיון דאמר בעינן תרתי וציץ אאכילות לא מרצה היכי אתי בטומאה

אפילו תימא רבי יהושע אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על העולין

הא תינח זבחים דאיכא עולין אלא עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר אמרי כי אמר רבי יהושע נמי דבעינן תרתי בזבחים במנחות לא אמר

ובמנחות לא אמר והתנן נטמאו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשירה כמדת רבי יהושע פסולה

כמדת ולא כמדת כמדת רבי יהושע דבעינן תרתי ולא כמדת רבי יהושע דאילו רבי יהושע בזבחים אמר במנחות לא אמר ואילו האי תנא סבר אפילו במנחות

ומנו האי תנא דקאי כוותיה ומחמיר טפי מיניה ועוד תניא אמר רבי יוסי רואה אני את דברי רבי אליעזר במנחות ובזבחים ודברי רבי יהושע בזבחים ובמנחות

דברי רבי אליעזר בזבחים שהיה אומר דם אף על פי שאין שם בשר ודברי רבי יהושע בזבחים שהיה אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דברי רבי אליעזר במנחות שהיה אומר קומץ אף על פי שאין שירים דברי רבי יהושע במנחות שהיה אומר אם אין קומץ אין שירים אם אין שירים אין קומץ

אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על [העולין ועל] האכילות

אי הכי אמאי כמדת רבי יהושע פסולה אאבוד ושרוף

אלא נטמא למאן קתני לרבי אליעזר פשיטא השתא יש לומר אבוד ושרוף דליתנהו מכשיר רבי אליעזר נטמא דאיתיה מיבעיא אלא פשיטא לרבי יהושע וקתני פסולה

ועוד תניא רבי יהושע אומר כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים ובין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר רבי יהושע אין הציץ מרצה על העולין ולא על האכילות

אלא לעולם רבי יהושע היא מתניתין ולא קשיא כאן לכתחלה כאן דיעבד כי אמר רבי יהושע לכתחלה דיעבד לא

ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין לכתחלה לדיעבד דתניא נטמא בשר או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים רבי אליעזר אומר יזרק רבי יהושע אומר לא יזרק ומודה רבי יהושע שאם זרק הורצה

חדא דפסולה דיעבד משמע ועוד חמשה דברים באין לכתחלה משמע