Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ז בשבט תשפ״א | 9 פברואר 2021

פסחים פ

הדף היום מוקדש ע"י כתריאלה פרידמן ומשפחתה לזכר צבי שטיין זצ"ל, שציינים את היארצייט השני שלו. "אנחנו מתגעגעים לאופטימיות, הומור, ואהבת לימוד תורה שלו." וע"י קרול רובינסון וארט גולד לזכר אביו של ארט, יוסף בן שלמה שבתאי ורחל ז"ל ביארצייט ה22 שלו. הוא היה מסור ונאמן למשפחתו. וע"י טינה סנדרס לאם לזכר אמה, פפי סנדרס, פשה רבקה בת גרשון הכהן ובינה, שהיום היארצייט ה17 שלה.    

איך מגדירים מקרה שהציבור נטמא? האם שבט אחד נחשב ציבור? אם זה 50/50, האם עושים משהו כדי להכריע? אם כן, מה? מה עושים במקרה שרובם זבים (שלא הותרה בציבור) ומיעוטם טמאי מתים? מה קורה במקרה ההפוך? מה קורה אם שליש טמאי מתים, שליש זבים ושליש טהורים? הגמרא דנה בעוד פרטי דינים בעניין טומאה הותרה בציבור. באיזה מקרים הציץ מרצה בקרבן פסח שהוקרב בטומאה כשרה? ובאיזה מקרה לא? מרצה על דם שנזרק במקרה שבשר או הדם נטמאו או הבעלים נטמאו בטומאת תהום אבל לא לבעלים שהיו טמאי מת. גם בנזיר הציץ לא מרצה על אדם שנטמא בטומאת מת. האם הציץ מרצה רק כשנודע שנטמא הבשר לאחר זריקת דם או אפילו אם נודע לפני? דיוק מהמשנה בעניין זה סותרת ברייתא. יש שני תירוצים. האם טומאת תהום מתיר גם במקרה שכהן נטמא או זה היתר רק לבעלים? האם אפשר לענות על שאלה זו מדברי תוספתא בזבים?

לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך

רבי שמעון אומר אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורים הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן מאי טעמא דרבי שמעון קסבר שבט אחד איקרי קהל

רבי יהודה אומר אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורין יעשו בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק רבי יהודה סבר שבט אחד איקרי קהל והוו להו פלגא ופלגא ואין קרבן ציבור חלוק ועבדי כולהו בטומאה

איתמר היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין אמר רב מטמאין אחד מהן בשרץ

ואמאי ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו דהא אמר רב הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהיו טמאין עודפין על הטהורין אחד

אי הכי הוו להו רובא טמאים ניעבדו כולהו בטומאה סבר לה כרבי אלעזר בן מתיא דאמר אין היחיד מכריע את הציבור לטומאה אי הכי הדר קושיין לדוכתיה ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו

אלא הכי קאמר אי איכא תנא דסבר לה כתנא קמא דאמר פלגא ופלגא לא עבדי כולהו בטומאה וסבר לה כרבי יהודה דאמר אין קרבן ציבור חלוק מטמאין אחד מהן בשרץ

ועולא אמר משלחין אחד מהן לדרך רחוקה ויטמאנו בשרץ

קסבר שוחטין וזורקין על טמא שרץ

ויטמאנו במת מדחהו אתה מחגיגתו

השתא נמי מדחהו אתה מפסחו אפשר דעביד בשני

במת נמי אפשר דעביד בשביעי דהוה ליה שמיני שלו

קסבר עולא כולהו תשלומין דראשון נינהו דחזי בראשון חזי בכולהו וכל היכא דלא חזי בראשון לא חזי בכולהו

אמר להו רב נחמן זילו ואמרו ליה לעולא מאן ציית דעקר סיכיה ומשכניה ורהיט

איתמר היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים אמר רב אותן טמאי מתים אינן עושין לא בראשון ולא בשני

ראשון לא עבדי דהוו מיעוטא ומיעוטא לא עבדי בראשון בשני נמי לא עבדי כל היכא דעבדי ציבור בראשון עביד יחיד בשני כל היכא דלא עבדי ציבור בראשון לא עביד יחיד בשני

אמר להו שמואל זילו אמרו ליה לאבא ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו מאי עבדת ליה אמר להו זילו אמרו ליה כי הוו כולהו זבין מאי עבדת ליה אלא כיון דלא אפשר לא אפשר הכא נמי לא אפשר

איתמר היו רובן טמאי מתים ומיעוטן זבין

רב הונא אמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה ורב אדא בר אהבה אמר יש תשלומין לפסח הבא בטומאה

נימא בהא קמיפלגי דמאן דאמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה קסבר טומאה דחויה היא בציבור

ומאן דאמר יש תשלומין לפסח הבא בטומאה קסבר טומאה הותרה בציבור

אמרי לא דכולי עלמא טומאה דחויה בציבור ובהא פליגי מר סבר

טהרה מדחיא טומאה לא מדחיא ומר סבר אפילו טומאה נמי מדחיא

איתמר היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים אמר רבי מני בר פטיש אותן טמאי מתים אינן עושין לא את הראשון ולא השני

בראשון לא עבדי הגדילו זבין על הטהורים דלא עבדי בטומאה הוה ליה טמאי מתים מיעוטא ומיעוטא לא עבדי בראשון בשני לא עבדי נצרפו זבין עם טמאי מתים דלא עבדי בראשון הוו להו רובא ורובא לא מדחו לפסח שני:

מתני׳ הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה נטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף

נטמא טומאת התהום הציץ מרצה:

גמ׳ טעמא דנזרק ואחר כך נודע אבל נודע ואחר כך נזרק לא מרצה

ורמינהו על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בציבור

אמר רבינא טומאתו בין בשוגג בין במזיד הורצה זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

רבי שילא אמר זריקתו בין בשוגג בין במזיד הורצה טומאתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

אלא הא דקתני בין בשוגג בין במזיד הכי קאמר נטמא בשוגג וזרקו בין בשוגג בין במזיד הורצה

והא דקתני דם שנזרק ואחר כך נודע טעמא דנזרק ואחר כך נודע אבל נודע ואחר כך נזרק לא הוא הדין דאפילו נודע ואחר כך נזרק

והאי דקתני נזרק ואחר כך נודע משום דבעי למתני סיפא נטמא הגוף אין הציץ מרצה דאפילו נזרק ואחר כך נודע לא קתני רישא נמי נזרק ואחר כך נודע:

נטמא טומאת התהום וכו׳ בעי רמי בר חמא כהן המרצה בקרבנותיהן הותרה לו טומאת התהום או לא מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בבעלים בכהן לא גמירי או דילמא בזבחא גמירי לא שנא בכהן ולא שנא בבעלים

אמר רבא תא שמע דתני רבי חייא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד מת למעוטי מאי לאו למעוטי טומאת התהום דשרץ

ובמאי עסקינן אי נימא בבעלים ובמאן אי בנזיר מי מהני ביה כי ימות מת עליו אמר רחמנא

אלא בעושה פסח הניחא למאן דאמר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ אלא למאן דאמר שוחטין וזורקין על טמאי שרץ השתא טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום לא כל שכן

אלא לאו בכהן ושמע מינה הותרה לו טומאת התהום

אמר רב יוסף לא לעולם בבעלים ובפסח ולמעוטי טומאת התהום דזיבה

וטומאת תהום דזיבה לא מרצה והתניא רבי יוסי אומר שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה

להעמיק בדף

דף משלהן 71- הריון והנקה

הריון ויום כיפור – דף משלהן 71 -מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור?

לקראת סוף יום כיפור – מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור? מה הגמרא פוסקת, ומה קרה לשירה כשהייתה אמא צעירה ביום כיפור? מוטל ושירה עוסקות בדיני הריונית ומניקה ביום כיפור, ופורשות את הדעות השונות ליחס לנשים אלה מהגמרא ועד ימינו יום כיפור, צום, הריון, הנקה, חיה, מלך

אזור הדמדומים - דף משלהן

אזור הדמדומים – דף משלהן 52

מה זה טומאת מת? למה אנחנו מפחדים ממוות? למה נועדה מערכת הטומאה והטהרה? טומאה/טהרה/טומאת מת/בית המקדש אזור הדמדומים – חמוטל ושירה בודקות האם מוות הוא חלק מהחיים..

דף משלהן- 39 הפרשת חלה

הפרשת חלה – דף משלהן 39

הפרשת חלה בלייב! מה הכמות הנצרכת להפרשת חלה? איך זה קשור לעירובין? ובואו נדבר גם על ה"מצוות הנשיות". חמוטל ושירה בוולוג מעורר תיאבון. .

דף משלהן- thumbnail (1)

ניתוח פלסטי בגמרא? – דף משלהן 17

ניתוח פלסטי בגמרא? האם אתן משתמשות בסיד בשביל היופי? חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי בוולוג אצל הקוסמטיקאית.

תניה רגב

הכוחלות עין אחת והטופלות איבריהן בסיד

דף פ' במסכת שבת הוא הזדמנות נדירה להציץ לסלוני היופי של הנשים בתקופת חז"ל. שתי התייחסויות מופיעות בדף זה, האחת, בעמוד א', מתייחסת לאיפור – למנהגן של הנשים למשוך את עיניהן בצבע כחול, הוא ה'כחל'. השנייה, בעמוד ב', מתייחסת לסגולתו של הסיד כמעדן את העור ומסייע להשיל שערות לא רצויות, ולשימוש שנעשה בסוגים שונים של…

פסחים פ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים פ

לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך

רבי שמעון אומר אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורים הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן מאי טעמא דרבי שמעון קסבר שבט אחד איקרי קהל

רבי יהודה אומר אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורין יעשו בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק רבי יהודה סבר שבט אחד איקרי קהל והוו להו פלגא ופלגא ואין קרבן ציבור חלוק ועבדי כולהו בטומאה

איתמר היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין אמר רב מטמאין אחד מהן בשרץ

ואמאי ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו דהא אמר רב הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהיו טמאין עודפין על הטהורין אחד

אי הכי הוו להו רובא טמאים ניעבדו כולהו בטומאה סבר לה כרבי אלעזר בן מתיא דאמר אין היחיד מכריע את הציבור לטומאה אי הכי הדר קושיין לדוכתיה ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו

אלא הכי קאמר אי איכא תנא דסבר לה כתנא קמא דאמר פלגא ופלגא לא עבדי כולהו בטומאה וסבר לה כרבי יהודה דאמר אין קרבן ציבור חלוק מטמאין אחד מהן בשרץ

ועולא אמר משלחין אחד מהן לדרך רחוקה ויטמאנו בשרץ

קסבר שוחטין וזורקין על טמא שרץ

ויטמאנו במת מדחהו אתה מחגיגתו

השתא נמי מדחהו אתה מפסחו אפשר דעביד בשני

במת נמי אפשר דעביד בשביעי דהוה ליה שמיני שלו

קסבר עולא כולהו תשלומין דראשון נינהו דחזי בראשון חזי בכולהו וכל היכא דלא חזי בראשון לא חזי בכולהו

אמר להו רב נחמן זילו ואמרו ליה לעולא מאן ציית דעקר סיכיה ומשכניה ורהיט

איתמר היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים אמר רב אותן טמאי מתים אינן עושין לא בראשון ולא בשני

ראשון לא עבדי דהוו מיעוטא ומיעוטא לא עבדי בראשון בשני נמי לא עבדי כל היכא דעבדי ציבור בראשון עביד יחיד בשני כל היכא דלא עבדי ציבור בראשון לא עביד יחיד בשני

אמר להו שמואל זילו אמרו ליה לאבא ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו מאי עבדת ליה אמר להו זילו אמרו ליה כי הוו כולהו זבין מאי עבדת ליה אלא כיון דלא אפשר לא אפשר הכא נמי לא אפשר

איתמר היו רובן טמאי מתים ומיעוטן זבין

רב הונא אמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה ורב אדא בר אהבה אמר יש תשלומין לפסח הבא בטומאה

נימא בהא קמיפלגי דמאן דאמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה קסבר טומאה דחויה היא בציבור

ומאן דאמר יש תשלומין לפסח הבא בטומאה קסבר טומאה הותרה בציבור

אמרי לא דכולי עלמא טומאה דחויה בציבור ובהא פליגי מר סבר

טהרה מדחיא טומאה לא מדחיא ומר סבר אפילו טומאה נמי מדחיא

איתמר היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים אמר רבי מני בר פטיש אותן טמאי מתים אינן עושין לא את הראשון ולא השני

בראשון לא עבדי הגדילו זבין על הטהורים דלא עבדי בטומאה הוה ליה טמאי מתים מיעוטא ומיעוטא לא עבדי בראשון בשני לא עבדי נצרפו זבין עם טמאי מתים דלא עבדי בראשון הוו להו רובא ורובא לא מדחו לפסח שני:

מתני׳ הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה נטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף

נטמא טומאת התהום הציץ מרצה:

גמ׳ טעמא דנזרק ואחר כך נודע אבל נודע ואחר כך נזרק לא מרצה

ורמינהו על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בציבור

אמר רבינא טומאתו בין בשוגג בין במזיד הורצה זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

רבי שילא אמר זריקתו בין בשוגג בין במזיד הורצה טומאתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

אלא הא דקתני בין בשוגג בין במזיד הכי קאמר נטמא בשוגג וזרקו בין בשוגג בין במזיד הורצה

והא דקתני דם שנזרק ואחר כך נודע טעמא דנזרק ואחר כך נודע אבל נודע ואחר כך נזרק לא הוא הדין דאפילו נודע ואחר כך נזרק

והאי דקתני נזרק ואחר כך נודע משום דבעי למתני סיפא נטמא הגוף אין הציץ מרצה דאפילו נזרק ואחר כך נודע לא קתני רישא נמי נזרק ואחר כך נודע:

נטמא טומאת התהום וכו׳ בעי רמי בר חמא כהן המרצה בקרבנותיהן הותרה לו טומאת התהום או לא מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בבעלים בכהן לא גמירי או דילמא בזבחא גמירי לא שנא בכהן ולא שנא בבעלים

אמר רבא תא שמע דתני רבי חייא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד מת למעוטי מאי לאו למעוטי טומאת התהום דשרץ

ובמאי עסקינן אי נימא בבעלים ובמאן אי בנזיר מי מהני ביה כי ימות מת עליו אמר רחמנא

אלא בעושה פסח הניחא למאן דאמר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ אלא למאן דאמר שוחטין וזורקין על טמאי שרץ השתא טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום לא כל שכן

אלא לאו בכהן ושמע מינה הותרה לו טומאת התהום

אמר רב יוסף לא לעולם בבעלים ובפסח ולמעוטי טומאת התהום דזיבה

וטומאת תהום דזיבה לא מרצה והתניא רבי יוסי אומר שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה

Scroll To Top