Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ח בשבט תשפ״א | 10 פברואר 2021

פסחים פא

השיעור היום מקודש על ידי קרול וארט גולד לזכר נשמת אמה של ארט, שירלי, שרה בת אברהם וזיכא רייחא. היא תמיד אהבה ללמוד. כשילדיה גדלו, היא חזרה ללימודים וקיבלה תואר שני והוציאה ספרים על גדילת משפחה.

האם טומאת תהום היא פטור גם לכהן? האם טומאת תהום פטור רק לטומאת מת או גם בטומאות אחרות? גם לקרבן תמיד או רק לנזיר ופסח? האם אפשר לדרוש קל וחומר או גזירה שוה על הלכה למשה מסיני? האם טומאת תהום רק מתיר אם נודע לו לאחר זריקת הדם? מה היו עושים עם קרבן הפסח שנטמא רובו או כולו? מה לגבי מיעוטו או נותר? למה יש הבדל להלכה ביניהם? מה עשו אנשים שרצו לחסוך בכסף?

בשני שלה ואחר כך ראתה אינה אוכלת ופטורה מלעשות פסח שני

מאי טעמא לאו משום דמרצה ציץ אמרי לא משום דקסבר רבי יוסי מכאן ולהבא היא מטמאה

והתניא רבי יוסי אומר זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי שלו ואחר כך ראה וכן שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה בשני שלה ואחר כך ראתה הרי אלו מטמאין משכב ומושב למפרע

ופטורים מלעשות פסח שני

אמרי מאי למפרע מדרבנן

ואף רבי אושעיא סבר מטמא למפרע מדרבנן דתניא רבי אושעיא אומר אבל זב שראה בשביעי שלו סותר את שלפניו ואמר ליה רבי יוחנן לא יסתור אלא יומו

ממה נפשך אי קסבר למפרע הוא מטמא אפילו כולהו נסתור אי קסבר מכאן ולהבא הוא מטמא יומו נמי לא נסתור אלא אימא לא יסתור ולא יומו

ואמר ליה רבי יוסי קאי כוותך והא רבי יוסי אומר מטמאין משכב ומושב למפרע אלא לאו שמע מינה מטמא למפרע מדרבנן שמע מינה

ולרבי יוסי השתא דאמר מכאן ולהבא הוא מטמא [למת] בלבד למעוטי מאי

נפשוט מינה דבכהן והותרה לו טומאת התהום

אמרי לעולם בבעלים ובפסח וקסבר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ ואיצטריך למעוטי

אלא לרבי יוסי זבה גמורה היכי משכחת לה

בשופעת אי בעית אימא כגון שראתה כל שני בין השמשות

בעי רב יוסף כהן המרצה בתמיד הותרה לו טומאת התהום או לא אם תמצא לומר כהן המרצה בקרבנותיהן (של נזיר ועושה פסח) הותרה לו טומאת התהום כהן המרצה בתמיד מאי מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בפסח בתמיד לא גמירי או דילמא יליף תמיד מפסח

אמר רבה קל וחומר ומה במקום שלא הותרה לו טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום מקום שהותרה לו טומאה ידועה

אינו דין שהותרה לו טומאת התהום

אמרי ומי דיינינן קל וחומר מהלכה והתניא אמר לו רבי אליעזר עקיבא עצם כשעורה הלכה רביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה

אלא אמר רבא יליף מועדו מועדו מפסח

וטומאת התהום גופא היכא כתיבא אמר רבי אלעזר אמר קרא וכי ימות מת עליו במחוורת עליו

אשכחן נזיר עושה פסח מנלן אמר רבי יוחנן אמר קרא בדרך רחוקה לכם במחוורת לכם

רבי שמעון בן לקיש אמר כדרך מה דרך בגלוי אף טומאה נמי בגלוי

מיתיבי אי זהו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום לרבי אלעזר דאמר במחוורת עליו עד דידע הוא

לרבי יוחנן דאמר לכם במחוורת לכם עד דידעי בה תרין

לרבי שמעון בן לקיש דאמר כדרך עד דידעי כולי עלמא

אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לה וקרא אסמכתא בעלמא

אמר מר בר רב אשי לא שנו אלא שנודע לו לאחר זריקה דכי אזדריק דם שפיר איזדריק אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה

מיתיבי המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור וכל טמא וטהור להבא הוא

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר מר בר רב אשי לא תימא נודע לו לאחר זריקה הוא דמרצה אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה אלא אפילו נודע לו לפני זריקה מרצה:

גופא המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור

במה דברים אמורים שאין לו מקום לעבור אבל יש מקום לעבור אף לתרומה טהור

במה דברים אמורים שמצאו שלם אבל משובר ומפורק טהור שמא בין הפרקים עבר ובקבר אפילו משובר ומפורק טמא מפני שהקבר מצרפו

במה דברים אמורים במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר שלא יגע ולא יאהל אבל טעון או רכוב אי אפשר שלא יגע ולא יאהל

במה דברים אמורים בטומאת התהום אבל בטומאה ידועה טמא

ואי זה היא טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם אבל הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום

מצאו טמון בתבן בעפר ובצרורות הרי זה טומאת התהום במים באפילה בנקיקי הסלעים אין זה טומאת התהום ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד:

מתני׳ נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי עצמן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה:

גמ׳ מאי טעמא אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לביישן:

נטמא מיעוטו וכו׳ ורמינהו וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו

להעמיק בדף

אזור הדמדומים - דף משלהן

אזור הדמדומים – דף משלהן 52

מה זה טומאת מת? למה אנחנו מפחדים ממוות? למה נועדה מערכת הטומאה והטהרה? טומאה/טהרה/טומאת מת/בית המקדש אזור הדמדומים – חמוטל ושירה בודקות האם מוות הוא חלק מהחיים..

פסחים פא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים פא

בשני שלה ואחר כך ראתה אינה אוכלת ופטורה מלעשות פסח שני

מאי טעמא לאו משום דמרצה ציץ אמרי לא משום דקסבר רבי יוסי מכאן ולהבא היא מטמאה

והתניא רבי יוסי אומר זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי שלו ואחר כך ראה וכן שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה בשני שלה ואחר כך ראתה הרי אלו מטמאין משכב ומושב למפרע

ופטורים מלעשות פסח שני

אמרי מאי למפרע מדרבנן

ואף רבי אושעיא סבר מטמא למפרע מדרבנן דתניא רבי אושעיא אומר אבל זב שראה בשביעי שלו סותר את שלפניו ואמר ליה רבי יוחנן לא יסתור אלא יומו

ממה נפשך אי קסבר למפרע הוא מטמא אפילו כולהו נסתור אי קסבר מכאן ולהבא הוא מטמא יומו נמי לא נסתור אלא אימא לא יסתור ולא יומו

ואמר ליה רבי יוסי קאי כוותך והא רבי יוסי אומר מטמאין משכב ומושב למפרע אלא לאו שמע מינה מטמא למפרע מדרבנן שמע מינה

ולרבי יוסי השתא דאמר מכאן ולהבא הוא מטמא [למת] בלבד למעוטי מאי

נפשוט מינה דבכהן והותרה לו טומאת התהום

אמרי לעולם בבעלים ובפסח וקסבר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ ואיצטריך למעוטי

אלא לרבי יוסי זבה גמורה היכי משכחת לה

בשופעת אי בעית אימא כגון שראתה כל שני בין השמשות

בעי רב יוסף כהן המרצה בתמיד הותרה לו טומאת התהום או לא אם תמצא לומר כהן המרצה בקרבנותיהן (של נזיר ועושה פסח) הותרה לו טומאת התהום כהן המרצה בתמיד מאי מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בפסח בתמיד לא גמירי או דילמא יליף תמיד מפסח

אמר רבה קל וחומר ומה במקום שלא הותרה לו טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום מקום שהותרה לו טומאה ידועה

אינו דין שהותרה לו טומאת התהום

אמרי ומי דיינינן קל וחומר מהלכה והתניא אמר לו רבי אליעזר עקיבא עצם כשעורה הלכה רביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה

אלא אמר רבא יליף מועדו מועדו מפסח

וטומאת התהום גופא היכא כתיבא אמר רבי אלעזר אמר קרא וכי ימות מת עליו במחוורת עליו

אשכחן נזיר עושה פסח מנלן אמר רבי יוחנן אמר קרא בדרך רחוקה לכם במחוורת לכם

רבי שמעון בן לקיש אמר כדרך מה דרך בגלוי אף טומאה נמי בגלוי

מיתיבי אי זהו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום לרבי אלעזר דאמר במחוורת עליו עד דידע הוא

לרבי יוחנן דאמר לכם במחוורת לכם עד דידעי בה תרין

לרבי שמעון בן לקיש דאמר כדרך עד דידעי כולי עלמא

אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לה וקרא אסמכתא בעלמא

אמר מר בר רב אשי לא שנו אלא שנודע לו לאחר זריקה דכי אזדריק דם שפיר איזדריק אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה

מיתיבי המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור וכל טמא וטהור להבא הוא

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר מר בר רב אשי לא תימא נודע לו לאחר זריקה הוא דמרצה אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה אלא אפילו נודע לו לפני זריקה מרצה:

גופא המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור

במה דברים אמורים שאין לו מקום לעבור אבל יש מקום לעבור אף לתרומה טהור

במה דברים אמורים שמצאו שלם אבל משובר ומפורק טהור שמא בין הפרקים עבר ובקבר אפילו משובר ומפורק טמא מפני שהקבר מצרפו

במה דברים אמורים במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר שלא יגע ולא יאהל אבל טעון או רכוב אי אפשר שלא יגע ולא יאהל

במה דברים אמורים בטומאת התהום אבל בטומאה ידועה טמא

ואי זה היא טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם אבל הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום

מצאו טמון בתבן בעפר ובצרורות הרי זה טומאת התהום במים באפילה בנקיקי הסלעים אין זה טומאת התהום ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד:

מתני׳ נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי עצמן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה:

גמ׳ מאי טעמא אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לביישן:

נטמא מיעוטו וכו׳ ורמינהו וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו

Scroll To Top