Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ באדר תשפ״א | 14 פברואר 2021

פסחים פה

שבוע של לימוד מוקדש ע"י הינדה הרמן לזכר נשמת אמה, אתל בת חיים (אתל רוזנטל) ז"ל שנציין לה את היארצייט הרביעי בג' באדר. "מתוך המצוות הרבות שאמא קיימה, הכנסת אורחים הייתה האהובה עליה." הדף היום מוקדש ע"י רוחי סומר לחברתה היקרה. מאחלת רפואה שלמה לחנה אדל בת ינטה פרומה. וע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד סבה של טובה הרב חיים יעקב בן יצחק ויטה בולקה זצ"ל. הוא לימד תורה כל חייו והיה לו את הזכות ללמוד בחברותה עם הנינים שלו, שנהנו מכל דקת לימוד עם הזיידה שלהם." וע"י פמלה קפלן שמציינת את היארצייט של סבתא שלה, דבורה בת נח (דבי קפלן) ז"ל. "היא הייתה מודל לחיקוי כמנהיגה בקהילה היהודית, שממש תרמה כל כך הרבה כנשיאה הלאומית של ארגון הדסה."

ר' יוחנן וריש לקיש חולקים בעניין אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר – האם יש איסור שבירת עצם? ריש לקיש אומר שלא ור' יוחנן מקשה עליו משני מקורות תנאיים. למה פיגול ונותר מטמאים את הידיים? האם בשר שיצא מחוץ למקום שמותר להיות מטמא ידיים או לא? הגמרא מנסה להביא מקורות כדי לענות על השאלה אך ללא הצלחה. המוציא בשר לא חייב עד שמניח. מה עושים עם אבר שיצא מקצתו – איך מפרקים את זה משאר האבר אם אסור לשבור בו עצם? אגף הדלת, חלונות ועובי החומה של העזרה ושל ירושלים: האם זה נחשב בפנים או כבחוץ לעניים פסול יוצא?

לא הכי קאמר אחד עצם שיש עליו כזית בשר מבחוץ ואחד עצם שאין עליו כזית בשר מבחוץ ויש עליו כזית בשר מבפנים במקום שבירה

והתניא ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח ומה אני מקיים ואכלו את הבשר בלילה הזה בבשר שעל גבי העצם

או אינו אלא בבשר שבתוך העצם ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח שובר ואוכל ואל תתמה שהרי יבא עשה וידחה לא תעשה

כשהוא אומר ועצם לא ישברו בו בפסח שני שאין תלמוד לומר שהרי כבר נאמר ככל חקת הפסח יעשו אתו הוי אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח

מיתיבי אבר שיצא מקצתו חותך עד מקום שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך

ואי אמרת אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש במקום אחר אין בו משום שבירת העצם למה לי דקולף עד שמגיע לפרק וחותך נקלוף ביה פורתא ונתבריה

אביי אמר משום פקע רבינא אמר בקולית

תנן התם הפיגול והנותר (והטמא) מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה

מר מתני אפיגול ומר מתני אנותר מאן דמתני אפיגול משום חשדי כהונה ומאן דמתני אנותר משום עצלי כהונה

מר מתני כזית ומר מתני כביצה מאן דמתני כזית כאיסורו ומאן דמתני כביצה כטומאתו

איבעיא להו יוצא גזרו רבנן טומאה או לא מי אמרינן נותר דגזרו טומאה דאתי לאיעצולי ביה אבל יוצא אפוקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו ביה רבנן טומאה או דילמא לא שנא

תא שמע אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך ואי אמרת גזרו ביה רבנן טומאה כי חתיך ליה מאי הוי הא קמטמא ליה

טומאת סתרים היא וטומאת סתרים לא מטמיא

ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא וכמאן דמפרתי דמי מאי איכא למימר הא קנגע בהדדי וקא מטמא אלא למאן דמתני כזית דלית ביה כזית ומאן דמתני כביצה דלית ביה כביצה

תא שמע המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אף על פי שהוא בלא תעשה טהור מאי לאו טהור ואסור דיוצא מחבורה לחבורה כיוצא חוץ למחיצתו דמי ומפסיל ואפילו הכי קתני טהור אלמא לא גזרו רבנן טומאה

לא טהור ומותר דיוצא מחבורה לחבורה לאו כיוצא חוץ למחיצתו דמי ולא מפסיל

והא קא תני סיפא האוכלו הרי זה בלא תעשה בשלמא למאן דאמר כביצה דאית ביה כזית ולית ביה כביצה אלא למאן דאמר כזית מאי איכא למימר

אלא ביוצא בפסח לא מיבעיא לן דלא גזרו רבנן טומאה מאי טעמא בני חבורה זריזין הן ומזהר זהירי ביה אלא כי קמיבעיא לן ביוצא בקדשים מאי תיקו

ומוציא בשר פסח

מחבורה לחבורה מנין דתניא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין לי אלא מבית לבית מחבורה לחבורה מנין תלמוד לומר חוצה חוץ לאכילתו

אמר רבי אמי המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח הוצאה כתיב ביה כשבת מה שבת עד דעבד עקירה והנחה אף הכא נמי עד דעבד עקירה והנחה

מתיב רבי אבא בר ממל היו סובלים אותן במוטות הראשונים יצאו חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמאין בגדים והאחרונים אין מטמאין בגדים והא לא נח

הוא מותיב לה והוא מפרק לה בנגררין:

מתני׳ אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאין בו משום שבירת העצם

מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה כלפנים:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים

הא גופא קשיא אמרת מן האגף ולפנים כלפנים הא אגף עצמו כלחוץ אימא סיפא מן האגף ולחוץ כלחוץ הא אגף עצמו כלפנים

לא קשיא כאן בשערי עזרה כאן בשערי ירושלים

דאמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים

ואמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשה שער נקנור מפני שמצורעין עומדין שם ומכניסין בהונות ידם:

החלונות ועובי החומה וכו׳: אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו איני והאמר רב משום רבי חייא כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא

להעמיק בדף

דף משלהן- 53 yeladim zo simcha ילדים זו שמחה

ילדים זו שמחה? – דף משלהן 53

האם יש חובה הלכתית ללדת? האם מותר להשתמש באמצעי מניעה? פרו ורבו/אמצעי מניעה/ילדים/לשבת יצרה ״ילדים זו שמחה?״ – חמוטל ושירה בודקות כמה ילדים צריכה משפחה, ואת הקשר לקורבן פסח

פסחים פה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים פה

לא הכי קאמר אחד עצם שיש עליו כזית בשר מבחוץ ואחד עצם שאין עליו כזית בשר מבחוץ ויש עליו כזית בשר מבפנים במקום שבירה

והתניא ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח ומה אני מקיים ואכלו את הבשר בלילה הזה בבשר שעל גבי העצם

או אינו אלא בבשר שבתוך העצם ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח שובר ואוכל ואל תתמה שהרי יבא עשה וידחה לא תעשה

כשהוא אומר ועצם לא ישברו בו בפסח שני שאין תלמוד לומר שהרי כבר נאמר ככל חקת הפסח יעשו אתו הוי אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח

מיתיבי אבר שיצא מקצתו חותך עד מקום שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך

ואי אמרת אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש במקום אחר אין בו משום שבירת העצם למה לי דקולף עד שמגיע לפרק וחותך נקלוף ביה פורתא ונתבריה

אביי אמר משום פקע רבינא אמר בקולית

תנן התם הפיגול והנותר (והטמא) מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה

מר מתני אפיגול ומר מתני אנותר מאן דמתני אפיגול משום חשדי כהונה ומאן דמתני אנותר משום עצלי כהונה

מר מתני כזית ומר מתני כביצה מאן דמתני כזית כאיסורו ומאן דמתני כביצה כטומאתו

איבעיא להו יוצא גזרו רבנן טומאה או לא מי אמרינן נותר דגזרו טומאה דאתי לאיעצולי ביה אבל יוצא אפוקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו ביה רבנן טומאה או דילמא לא שנא

תא שמע אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך ואי אמרת גזרו ביה רבנן טומאה כי חתיך ליה מאי הוי הא קמטמא ליה

טומאת סתרים היא וטומאת סתרים לא מטמיא

ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא וכמאן דמפרתי דמי מאי איכא למימר הא קנגע בהדדי וקא מטמא אלא למאן דמתני כזית דלית ביה כזית ומאן דמתני כביצה דלית ביה כביצה

תא שמע המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אף על פי שהוא בלא תעשה טהור מאי לאו טהור ואסור דיוצא מחבורה לחבורה כיוצא חוץ למחיצתו דמי ומפסיל ואפילו הכי קתני טהור אלמא לא גזרו רבנן טומאה

לא טהור ומותר דיוצא מחבורה לחבורה לאו כיוצא חוץ למחיצתו דמי ולא מפסיל

והא קא תני סיפא האוכלו הרי זה בלא תעשה בשלמא למאן דאמר כביצה דאית ביה כזית ולית ביה כביצה אלא למאן דאמר כזית מאי איכא למימר

אלא ביוצא בפסח לא מיבעיא לן דלא גזרו רבנן טומאה מאי טעמא בני חבורה זריזין הן ומזהר זהירי ביה אלא כי קמיבעיא לן ביוצא בקדשים מאי תיקו

ומוציא בשר פסח

מחבורה לחבורה מנין דתניא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין לי אלא מבית לבית מחבורה לחבורה מנין תלמוד לומר חוצה חוץ לאכילתו

אמר רבי אמי המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח הוצאה כתיב ביה כשבת מה שבת עד דעבד עקירה והנחה אף הכא נמי עד דעבד עקירה והנחה

מתיב רבי אבא בר ממל היו סובלים אותן במוטות הראשונים יצאו חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמאין בגדים והאחרונים אין מטמאין בגדים והא לא נח

הוא מותיב לה והוא מפרק לה בנגררין:

מתני׳ אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאין בו משום שבירת העצם

מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה כלפנים:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים

הא גופא קשיא אמרת מן האגף ולפנים כלפנים הא אגף עצמו כלחוץ אימא סיפא מן האגף ולחוץ כלחוץ הא אגף עצמו כלפנים

לא קשיא כאן בשערי עזרה כאן בשערי ירושלים

דאמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים

ואמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשה שער נקנור מפני שמצורעין עומדין שם ומכניסין בהונות ידם:

החלונות ועובי החומה וכו׳: אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו איני והאמר רב משום רבי חייא כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא

Scroll To Top