Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ד׳ באדר תשפ״א | 16 פברואר 2021

פסחים פז

הדף היום מוקדש ע"י רב דוד ולינדה פרידמן ומשפחתם לזכר "זיידע" ליאון פולטמן (יהודה לייב בן צבי יעקב) ביארצייט השישי שלו. גם לבר מצווה של הנין שלו, יהונתן פרידמן (יהונתן בן יוסף משה) וליום ההולדת ה94 של ה"בובה" סלמי (טלמה פולטמן), ולרפואתה השלמה של אחותינו בת שבע בת טאוב (שילה שטרולוויץ). וע"י רבה לי וואקס לכבוד אביה, מיץ' וואקס (שלמה מיכאל בן דוד והנדה מלכה) , שהיארצייט החמישי שלו היום. "הוא הביא הרבה אנשים, בעיקר צעירים לתורה. יהי זכרו ברוך." וע"י ד"ר סטו ואלן שפרן לזכר סבתו של סטו הענטשע לאה בת שלום. "היא זכתה לעלות בגיל 92 וחיה עד כמעט 101."

אם שחטו שני פסחים לבנאדם אחד (היה מנוי לשניהם), זה שקרב ראשון נחשב בעבורו ולא השני. המשנה מתייחסת למקרה של אשה נשואה – אם שחטו עליה גם בבית אביה וגם בבית בעלה, מה נחשב בשבילה? במה זה תלוי? ומה לגבי יתום שיש לו כמה אפוטרופסים? או עבד עם שני אדונים? או חצי עבד חצי בן חורין? הגמרא מביאה סתירה בעניין האשה מברייתא. ואז עוברת לדרשות על הושע במה חטא בעבור זה היה "נענש" שהיה צריך להתחתן עם זונה? הגלות נחשבת לדבר חיובי לשתי סיבות – אחד כדי להביא גרים, שתיים כדי שהאויבים לא יוכלו להשמיד את כולנו. למה גלו לבבל? הגמרא מביאה הרבה סיבות שונות.

מתני׳ האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה

יתום ששחטו עליו אפוטרופסין יאכל במקום שהוא רוצה עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו:

גמ׳ שמעת מינה יש ברירה מאי רוצה בשעת שחיטה

ורמינהו אשה רגל הראשון אוכלת משל אביה מכאן ואילך רוצה אוכלת משל אביה רוצה משל בעלה

לא קשיא כאן ברדופה לילך כאן בשאינה רדופה

דכתיב אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום ואמר רבי יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה כדכתיב והיה ביום ההוא נאם ה׳ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה

אחות לנו קטנה ושדים אין לה אמר רבי יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד

אני חומה ושדי כמגדלות אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים ורבא אמר אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל

אשר בנינו כנטעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא בנותינו כזוית אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן וכן הוא אומר ומלאו כמזרק כזוית מזבח איבעית אימא מהכא מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן

מחטבות תבנית היכל אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן

דבר ה׳ אשר היה אל הושע וגו׳ בימי עזיהו יותם אחז יחזקיה מלך יהודה בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים וגדול שבכולן הושע שנאמר תחלת דבר ה׳ בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה עד הושע כמה נביאים אמר רבי יוחנן תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע ישעיה עמוס ומיכה

אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע בניך חטאו והיה לו לומר בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו רבונו של עולם כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת

אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה לזקן זה אומר לו לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל שנאמר ויאמר ה׳ אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים גמר אמר רב שהכל גומרים בה בת

דבלים דבה רעה בת דבה רעה ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבלה ורבי יוחנן אמר שהכל דשין בה כדבלה

דבר אחר גומר אמר רבי יהודה שבקשו לגמר ממונן של ישראל בימיה רבי יוחנן אמר בזזו וגמרו שנאמר כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש

ותהר ותלד לו בן ויאמר ה׳ אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם ותהר ותלד בן ויאמר (ה׳ אליו) קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם

לאחר שנולדו [לו] שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האשה אף אתה בדול עצמך ממנה אמר לו רבונו של עולם יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה

אמר ליה הקדוש ברוך הוא ומה אתה שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן כך ישראל שהן בני בני בחוני בני אברהם יצחק ויעקב אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי

תורה קנין אחד דכתיב ה׳ קנני ראשית דרכו שמים וארץ קנין אחד דכתיב קנה שמים וארץ בית המקדש קנין אחד דכתיב הר זה קנתה ימינו ישראל קנין אחד דכתיב עם זו קנית ואתה אמרת העבירם באומה אחרת

כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך

עמד ובקש רחמים ובטל גזירה והתחיל לברכן שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו׳ והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו וגו׳ וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה

אמר רבי יוחנן אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו שנאמר חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים וגו׳

אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להמנות עם מלכי יהודה מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס

מנלן דאימני דכתיב דבר ה׳ אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

ומנלן דלא קיבל לשון הרע דכתיב וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך וגו׳ וכתיב כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וגו׳ אמר חס ושלום אמר אותו צדיק כך ואם אמר מה אעשה לו שכינה אמרה לו

אמר רבי אלעזר אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הרחמים שנאמר כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם

ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר וזרעתיה לי בארץ כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין

ורבי יוחנן אמר מהכא ורחמתי את לא רחמה

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמת וכתיב דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך משום דאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן

אלא אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן עבד אל אדוניו מנלן מהושע

אמר רבי אושעיא מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בישראל שפזרן לבין האומות והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרבי חנינא אנן מעלינן מינייכו כתיב בכו כי ששת חדשים ישב שם וגו׳ ואלו אנן איתינכו גבן כמה שני ולא קא עבדינן לכו מידי אמר לו רצונך יטפל לך תלמיד אחד

נטפל ליה רבי אושעיא אמר ליה משום דלא ידעיתו היכי תעבדו תכלינן כולהו ליתנהו גבייכו מאי דאיכא גבייכו קרי לכו מלכותא קטיעתא אמר ליה גפא דרומאי בהא נחתינן ובהא סלקינן:

תני רבי חייא מאי דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה יודע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות של רומיים לפיכך הגלה אותם לבבל ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם רבי חנינא אמר מפני שקרוב לשונם ללשון תורה

רבי יוחנן אמר מפני ששיגרן לבית אמן משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרה לבית אמה

והיינו דרבי אלכסנדרי דאמר שלשה חזרו למטעתן אלו הן ישראל כסף מצרים וכתב לוחות ישראל הא דאמרן כסף מצרים דכתיב ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים וגו׳ כתב הלוחות דכתיב ואשברם לעיניכם תנא לוחות נשברו ואותיות פורחות

עולא אמר כדי שיאכלו

להעמיק בדף

דף משלהן- 53 yeladim zo simcha ילדים זו שמחה

ילדים זו שמחה? – דף משלהן 53

האם יש חובה הלכתית ללדת? האם מותר להשתמש באמצעי מניעה? פרו ורבו/אמצעי מניעה/ילדים/לשבת יצרה ״ילדים זו שמחה?״ – חמוטל ושירה בודקות כמה ילדים צריכה משפחה, ואת הקשר לקורבן פסח

פסחים פז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים פז

מתני׳ האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה

יתום ששחטו עליו אפוטרופסין יאכל במקום שהוא רוצה עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו:

גמ׳ שמעת מינה יש ברירה מאי רוצה בשעת שחיטה

ורמינהו אשה רגל הראשון אוכלת משל אביה מכאן ואילך רוצה אוכלת משל אביה רוצה משל בעלה

לא קשיא כאן ברדופה לילך כאן בשאינה רדופה

דכתיב אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום ואמר רבי יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה כדכתיב והיה ביום ההוא נאם ה׳ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה

אחות לנו קטנה ושדים אין לה אמר רבי יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד

אני חומה ושדי כמגדלות אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים ורבא אמר אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל

אשר בנינו כנטעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא בנותינו כזוית אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן וכן הוא אומר ומלאו כמזרק כזוית מזבח איבעית אימא מהכא מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן

מחטבות תבנית היכל אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן

דבר ה׳ אשר היה אל הושע וגו׳ בימי עזיהו יותם אחז יחזקיה מלך יהודה בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים וגדול שבכולן הושע שנאמר תחלת דבר ה׳ בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה עד הושע כמה נביאים אמר רבי יוחנן תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע ישעיה עמוס ומיכה

אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע בניך חטאו והיה לו לומר בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו רבונו של עולם כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת

אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה לזקן זה אומר לו לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל שנאמר ויאמר ה׳ אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים גמר אמר רב שהכל גומרים בה בת

דבלים דבה רעה בת דבה רעה ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבלה ורבי יוחנן אמר שהכל דשין בה כדבלה

דבר אחר גומר אמר רבי יהודה שבקשו לגמר ממונן של ישראל בימיה רבי יוחנן אמר בזזו וגמרו שנאמר כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש

ותהר ותלד לו בן ויאמר ה׳ אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם ותהר ותלד בן ויאמר (ה׳ אליו) קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם

לאחר שנולדו [לו] שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האשה אף אתה בדול עצמך ממנה אמר לו רבונו של עולם יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה

אמר ליה הקדוש ברוך הוא ומה אתה שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן כך ישראל שהן בני בני בחוני בני אברהם יצחק ויעקב אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי

תורה קנין אחד דכתיב ה׳ קנני ראשית דרכו שמים וארץ קנין אחד דכתיב קנה שמים וארץ בית המקדש קנין אחד דכתיב הר זה קנתה ימינו ישראל קנין אחד דכתיב עם זו קנית ואתה אמרת העבירם באומה אחרת

כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך

עמד ובקש רחמים ובטל גזירה והתחיל לברכן שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו׳ והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו וגו׳ וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה

אמר רבי יוחנן אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו שנאמר חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים וגו׳

אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להמנות עם מלכי יהודה מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס

מנלן דאימני דכתיב דבר ה׳ אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

ומנלן דלא קיבל לשון הרע דכתיב וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך וגו׳ וכתיב כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וגו׳ אמר חס ושלום אמר אותו צדיק כך ואם אמר מה אעשה לו שכינה אמרה לו

אמר רבי אלעזר אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הרחמים שנאמר כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם

ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר וזרעתיה לי בארץ כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין

ורבי יוחנן אמר מהכא ורחמתי את לא רחמה

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמת וכתיב דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך משום דאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן

אלא אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן עבד אל אדוניו מנלן מהושע

אמר רבי אושעיא מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בישראל שפזרן לבין האומות והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרבי חנינא אנן מעלינן מינייכו כתיב בכו כי ששת חדשים ישב שם וגו׳ ואלו אנן איתינכו גבן כמה שני ולא קא עבדינן לכו מידי אמר לו רצונך יטפל לך תלמיד אחד

נטפל ליה רבי אושעיא אמר ליה משום דלא ידעיתו היכי תעבדו תכלינן כולהו ליתנהו גבייכו מאי דאיכא גבייכו קרי לכו מלכותא קטיעתא אמר ליה גפא דרומאי בהא נחתינן ובהא סלקינן:

תני רבי חייא מאי דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה יודע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות של רומיים לפיכך הגלה אותם לבבל ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם רבי חנינא אמר מפני שקרוב לשונם ללשון תורה

רבי יוחנן אמר מפני ששיגרן לבית אמן משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרה לבית אמה

והיינו דרבי אלכסנדרי דאמר שלשה חזרו למטעתן אלו הן ישראל כסף מצרים וכתב לוחות ישראל הא דאמרן כסף מצרים דכתיב ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים וגו׳ כתב הלוחות דכתיב ואשברם לעיניכם תנא לוחות נשברו ואותיות פורחות

עולא אמר כדי שיאכלו

Scroll To Top