Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ח׳ באדר תשפ״א | 20 פברואר 2021

פסחים צא

האם ניתן לכלול בהקרבת הפסח מישהו שלא בטוח אם משהו ימנע ממנו את האפשרות לאכול את הקרבן בלילה? המשנה מתארת מקרים שונים כאלה. האם ניתן לשחוט קרבן פסח לאדם אחד? מי יכול לעשות חבורה ביחד לפסח – אילו שילובים של אנשים אינם מורשים? למה? האם נשים חייבות בפסח או בפסח שני? האם זה חובה, רשות, בלתי אפשרי?  הגמרא מביאה שלוש דעות ומסבירה היכן בפסוקים הם שואבים את עמדותיהם. פסח, מצה ומרור הם חובה בלילה הראשון בלבד. נשים חייבות במצה ומרור כמו גברים – מדוע?

והמפקח את הגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית שוחטין עליהן

על כולם אין שוחטין עליהן בפני עצמן שמא יביאו את הפסח לידי פסול

לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחלתו:

גמ׳ אמר רבה בר הונא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בית האסורין דגוי אבל בית האסורין דישראל שוחטין בפני עצמו כיון דאבטחינהו מפיק ליה דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב

אמר רב חסדא הא דאמרת בית האסורין דגוים לא אמרן אלא חוץ לחומת בית פאגי אבל לפנים מחומת בית פאגי שוחטין עליו בפני עצמו מאי טעמא אפשר דאמטו ליה ואכיל ליה:

לפיכך אם אירע וכו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא גל עגול אבל גל ארוך פטור מלעשות פסח שני אימא טהור היה בשעת שחיטה

תניא נמי הכי רבי שמעון בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר מפקח בגל עתים פטור עתים חייב כיצד גל עגול ונמצאת טומאה תחתיו חייב גל ארוך ונמצאת טומאה תחתיו פטור אימא טהור היה בשעת שחיטה:

מתני׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר ואפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהן

ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים:

גמ׳ תנו רבנן מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד תלמוד לומר לא תוכל לזבח את הפסח באחד דברי רבי יהודה ורבי יוסי אומר יחיד ויכול לאכלו שוחטין עליו עשרה ואין יכולין לאכלו אין שוחטין עליהן

ורבי יוסי האי באחד מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר מניין לזובח את פסחו בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה

תלמוד לומר לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך יכול אף בשעת היתר הבמות כן תלמוד לומר באחד שעריך לא אמרו אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד

ורבי יהודה האי מנא ליה תרתי שמעת מינה

ולרבי יוסי ממאי דלהכי דקאמר רבי שמעון דילמא כדקאמר רבי יהודה הוא דאתא אמר לך לא סלקא דעתך דהא כתיב איש לפי אכלו

רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא לרבא מי אמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד ורמינהו אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה ובשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי רבי יהודה אמר ליה לא תימא בפני עצמה אלא אימא בפני עצמן

אמר ליה מי עבדינן חבורה שכולה נשים והתנן אין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים מאי לאו נשים לחודייהו ועבדים לחודייהו וקטנים לחודייהו אמר ליה לא נשים ועבדים וקטנים נשים ועבדים משום תפלות קטנים ועבדים משום

פריצותא

גופא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה ובשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אשה בשני שוחטין עליה בפני עצמה ואין צריך לומר בראשון רבי שמעון אומר אשה בראשון עושין אותה טפילה לאחרים בשני אין שוחטין עליה כל עיקר

במאי קמיפלגי רבי יהודה סבר במכסת נפשת ואפילו נשים וכי תימא אי הכי אפילו בשני נמי כתיב חטאו ישא האיש ההוא איש אין אשה לא

וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי בשני לא אהני ככל חקת הפסח לטפילה בעלמא

ורבי יוסי מאי טעמא דכתיב בראשון במכסת נפשת ואפילו אשה וכתיב בפסח שני ונכרתה הנפש ההוא מעמיה נפש ואפילו נשים ואלא חטאו ישא האיש ההוא למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת

ורבי שמעון כתיב בראשון איש איש אין אשה לא וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי לא אהני ליה במכסת נפשת לטפילה

וכי תימא אפילו בשני נמי מיעט רחמנא בשני דכתיב חטאו ישא האיש איש אין אשה לא ממאי קממעיט ליה אי מחיוב השתא בראשון לא בשני מיבעיא אלא לאו מטפילה

ומאי איש דקאמר רבי שמעון אי נימא ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו׳ ההוא מיבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר איש זוכה ואין קטן זוכה

ואלא מאיש לפי אכלו הא מדרבי יוסי סבר לה כרבי שמעון רבי שמעון נמי סבר לה כרבי יוסי וההוא מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד

אמר לך אם כן נכתוב רחמנא לפי אכלו מאי איש שמעת מינה תרתי

כמאן אזלא הא דאמר רבי אלעזר אשה בראשון חובה ובשני רשות ודוחה את השבת אי רשות אמאי דוחה את השבת אלא אימא בשני רשות ובראשון חובה ודוחה את השבת כמאן כרבי יהודה

אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול:

תנו רבנן פסח ומצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות רבי שמעון אומר באנשים חובה ובנשים רשות

אהייא קאי אילימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא ואלא אמצה ומרור אימא סיפא רבי שמעון אומר באנשים חובה ובנשים רשות

לית ליה לרבי שמעון הא דאמר רבי אלעזר נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה

אלא אימא פסח מצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות רבי שמעון אומר פסח באנשים חובה בנשים רשות:

מתני׳ אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו

להעמיק בדף

תניה רגב

נשים וקרבן הפסח: מגוון העמדות

חיוב נשים בקרבן הפסח הוא הזדמנות מצוינת לצלול לעומק סוגיית מעמד האישה בהשקפתם של תנאים ואמוראים, ‏צלילה שיש בה בונוסים: פירוק ההנחה כי חז"ל דברו בקול אחד והיכרות עם מנעד העמדות בנוגע לסוגיה זו.‏ הגמרא בפסחים צ"א ע"ב מביאה את מחלוקתם של שלושת תלמידי רבי עקיבא – הם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי ‏שמעון, שחיו…

דף משלהן- 53 yeladim zo simcha ילדים זו שמחה

ילדים זו שמחה? – דף משלהן 53

האם יש חובה הלכתית ללדת? האם מותר להשתמש באמצעי מניעה? פרו ורבו/אמצעי מניעה/ילדים/לשבת יצרה ״ילדים זו שמחה?״ – חמוטל ושירה בודקות כמה ילדים צריכה משפחה, ואת הקשר לקורבן פסח

פסחים צא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים צא

והמפקח את הגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית שוחטין עליהן

על כולם אין שוחטין עליהן בפני עצמן שמא יביאו את הפסח לידי פסול

לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחלתו:

גמ׳ אמר רבה בר הונא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בית האסורין דגוי אבל בית האסורין דישראל שוחטין בפני עצמו כיון דאבטחינהו מפיק ליה דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב

אמר רב חסדא הא דאמרת בית האסורין דגוים לא אמרן אלא חוץ לחומת בית פאגי אבל לפנים מחומת בית פאגי שוחטין עליו בפני עצמו מאי טעמא אפשר דאמטו ליה ואכיל ליה:

לפיכך אם אירע וכו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא גל עגול אבל גל ארוך פטור מלעשות פסח שני אימא טהור היה בשעת שחיטה

תניא נמי הכי רבי שמעון בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר מפקח בגל עתים פטור עתים חייב כיצד גל עגול ונמצאת טומאה תחתיו חייב גל ארוך ונמצאת טומאה תחתיו פטור אימא טהור היה בשעת שחיטה:

מתני׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר ואפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהן

ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים:

גמ׳ תנו רבנן מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד תלמוד לומר לא תוכל לזבח את הפסח באחד דברי רבי יהודה ורבי יוסי אומר יחיד ויכול לאכלו שוחטין עליו עשרה ואין יכולין לאכלו אין שוחטין עליהן

ורבי יוסי האי באחד מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר מניין לזובח את פסחו בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה

תלמוד לומר לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך יכול אף בשעת היתר הבמות כן תלמוד לומר באחד שעריך לא אמרו אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד

ורבי יהודה האי מנא ליה תרתי שמעת מינה

ולרבי יוסי ממאי דלהכי דקאמר רבי שמעון דילמא כדקאמר רבי יהודה הוא דאתא אמר לך לא סלקא דעתך דהא כתיב איש לפי אכלו

רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא לרבא מי אמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד ורמינהו אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה ובשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי רבי יהודה אמר ליה לא תימא בפני עצמה אלא אימא בפני עצמן

אמר ליה מי עבדינן חבורה שכולה נשים והתנן אין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים מאי לאו נשים לחודייהו ועבדים לחודייהו וקטנים לחודייהו אמר ליה לא נשים ועבדים וקטנים נשים ועבדים משום תפלות קטנים ועבדים משום

פריצותא

גופא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה ובשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אשה בשני שוחטין עליה בפני עצמה ואין צריך לומר בראשון רבי שמעון אומר אשה בראשון עושין אותה טפילה לאחרים בשני אין שוחטין עליה כל עיקר

במאי קמיפלגי רבי יהודה סבר במכסת נפשת ואפילו נשים וכי תימא אי הכי אפילו בשני נמי כתיב חטאו ישא האיש ההוא איש אין אשה לא

וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי בשני לא אהני ככל חקת הפסח לטפילה בעלמא

ורבי יוסי מאי טעמא דכתיב בראשון במכסת נפשת ואפילו אשה וכתיב בפסח שני ונכרתה הנפש ההוא מעמיה נפש ואפילו נשים ואלא חטאו ישא האיש ההוא למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת

ורבי שמעון כתיב בראשון איש איש אין אשה לא וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי לא אהני ליה במכסת נפשת לטפילה

וכי תימא אפילו בשני נמי מיעט רחמנא בשני דכתיב חטאו ישא האיש איש אין אשה לא ממאי קממעיט ליה אי מחיוב השתא בראשון לא בשני מיבעיא אלא לאו מטפילה

ומאי איש דקאמר רבי שמעון אי נימא ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו׳ ההוא מיבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר איש זוכה ואין קטן זוכה

ואלא מאיש לפי אכלו הא מדרבי יוסי סבר לה כרבי שמעון רבי שמעון נמי סבר לה כרבי יוסי וההוא מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד

אמר לך אם כן נכתוב רחמנא לפי אכלו מאי איש שמעת מינה תרתי

כמאן אזלא הא דאמר רבי אלעזר אשה בראשון חובה ובשני רשות ודוחה את השבת אי רשות אמאי דוחה את השבת אלא אימא בשני רשות ובראשון חובה ודוחה את השבת כמאן כרבי יהודה

אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול:

תנו רבנן פסח ומצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות רבי שמעון אומר באנשים חובה ובנשים רשות

אהייא קאי אילימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא ואלא אמצה ומרור אימא סיפא רבי שמעון אומר באנשים חובה ובנשים רשות

לית ליה לרבי שמעון הא דאמר רבי אלעזר נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה

אלא אימא פסח מצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות רבי שמעון אומר פסח באנשים חובה בנשים רשות:

מתני׳ אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו

Scroll To Top