Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט׳ באדר תשפ״א | 21 פברואר 2021

פסחים צב

הדף היום מוקדש ע"י משפחת טננבאום לזכר אביה של מרים, ג'אק זמסקי ז"ל ביארצייט ה17 שלו. "לעילוי נשמת יעקב יצחק בן משה נחום הלוי ז"ל. הוא היה דוגמא אישית באהבת התורה וישראל לבנות שלו לאורך חייו. הוא בטח היה שמח לראות את יישום הערכים האלה ע"י הדרן. יהי זכרו ברוך."

אנשים שהיה אסור להם אכילת קדשים בערב פסח כגון אונן ומלקט עצמות וגר שנתגייר, האם מותר להם להיות חלק בקרבן באותו היום ולטבול ולאכול בלילה? באיזה מקרים חכמים העמידו דבריהם כשיש איסור כרת ובאיזה מקרים לא העמידו דבריהם במקום כרת? מי יכול להקריב קרבן פסח שני? מי חייב בכרת אם לא עשה פסח ראשון? אם מישהו היה בדרך רחוקה בשעת הקרבת הקרבן ודאג שישחטו לו, ויגע בלילה לאכול את הקרבן, האם יצא ידי חובתו בקרבן או לא?

 

והמלקט לו עצמות טובל ואוכל בקדשים

גר שנתגייר בערב פסח בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:

גמ׳ מאי טעמא קא סבר אנינות דלילה דרבנן וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת גבי קדשים העמידו דבריהם במקום עשה:

השומע על מתו וכו׳: מלקט עצמות הא בעי הזאת שלישי ושביעי אימא שליקטו לו עצמות:

גר שנתגייר וכו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בערל גוי

דבית הלל סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אישתקד מי לא טבלתי ואכלתי עכשיו נמי אטבול ואוכל ולא ידע דאשתקד גוי הוה ולא מקבל טומאה עכשיו ישראל ומקבל טומאה

ובית שמאי סברי לא גזרינן אבל ערל ישראל דברי הכל טובל ואוכל את פסחו לערב ולא גזרינן ערל ישראל משום ערל גוי

תניא נמי הכי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ערל ישראל שטובל ואוכל את פסחו לערב על מה נחלקו על ערל גוי שבית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:

אמר רבא ערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהן במקום כרת אונן ומצורע ובית הפרס לא העמידו דבריהן במקום כרת

ערל הא דאמרן

הזאה דאמר מר הזאה שבות ואינו דוחה את השבת

איזמל דתניא כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות

אונן הא דאמרן

מצורע מאי היא דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום טובל ואוכל

אמרו חכמים אף על פי שטבול יום אינו נכנס זה נכנס מוטב יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת

ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה אין בו שנאמר ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה׳ לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה שחדשו בו דבר ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה

בית הפרס דתנן ושוין בית שמאי ובית הלל

שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

מאי בודקין (לעושי פסח) אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח בית הפרס והולך רב יהודה בר אביי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור:

הדרן עלך האשה

מתני׳ מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני אם כן למה נאמר טמא או שהיה בדרך רחוקה שאלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת:

גמ׳ איתמר היה בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו רב נחמן אמר הורצה רב ששת אמר לא הורצה רב נחמן אמר הורצה מיחס הוא דחס רחמנא עליו ואי עביד תבא עליו ברכה ורב ששת אמר לא הורצה מידחא דחייה רחמנא כטמא

אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתנן מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני מכלל דאי בעי עבד

ורב ששת אמר לך אי הכי סיפא דקתני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני מדקתני ולא עשה מכלל דאי בעי עבד הרי שגג והרי נאנס

אלא מזיד קתני בהדייהו הכא נמי אונן קתני בהדייהו

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני אלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת אהייא אילימא אשוגג ונאנס שוגג ונאנס בני כרת נינהו אלא לאו אמזיד ואונן

ורב נחמן אמר לך לעולם אמזיד לחודיה ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא חייב והאי דקתני חייבין איידי דתנא רישא פטורין תנא סיפא חייבין

אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא רבי עקיבא אומר נאמר טמא ונאמר בדרך רחוקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים צב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים צב

והמלקט לו עצמות טובל ואוכל בקדשים

גר שנתגייר בערב פסח בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:

גמ׳ מאי טעמא קא סבר אנינות דלילה דרבנן וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת גבי קדשים העמידו דבריהם במקום עשה:

השומע על מתו וכו׳: מלקט עצמות הא בעי הזאת שלישי ושביעי אימא שליקטו לו עצמות:

גר שנתגייר וכו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בערל גוי

דבית הלל סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אישתקד מי לא טבלתי ואכלתי עכשיו נמי אטבול ואוכל ולא ידע דאשתקד גוי הוה ולא מקבל טומאה עכשיו ישראל ומקבל טומאה

ובית שמאי סברי לא גזרינן אבל ערל ישראל דברי הכל טובל ואוכל את פסחו לערב ולא גזרינן ערל ישראל משום ערל גוי

תניא נמי הכי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ערל ישראל שטובל ואוכל את פסחו לערב על מה נחלקו על ערל גוי שבית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:

אמר רבא ערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהן במקום כרת אונן ומצורע ובית הפרס לא העמידו דבריהן במקום כרת

ערל הא דאמרן

הזאה דאמר מר הזאה שבות ואינו דוחה את השבת

איזמל דתניא כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות

אונן הא דאמרן

מצורע מאי היא דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום טובל ואוכל

אמרו חכמים אף על פי שטבול יום אינו נכנס זה נכנס מוטב יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת

ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה אין בו שנאמר ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה׳ לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה שחדשו בו דבר ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה

בית הפרס דתנן ושוין בית שמאי ובית הלל

שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

מאי בודקין (לעושי פסח) אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח בית הפרס והולך רב יהודה בר אביי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור:

הדרן עלך האשה

מתני׳ מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני אם כן למה נאמר טמא או שהיה בדרך רחוקה שאלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת:

גמ׳ איתמר היה בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו רב נחמן אמר הורצה רב ששת אמר לא הורצה רב נחמן אמר הורצה מיחס הוא דחס רחמנא עליו ואי עביד תבא עליו ברכה ורב ששת אמר לא הורצה מידחא דחייה רחמנא כטמא

אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתנן מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני מכלל דאי בעי עבד

ורב ששת אמר לך אי הכי סיפא דקתני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני מדקתני ולא עשה מכלל דאי בעי עבד הרי שגג והרי נאנס

אלא מזיד קתני בהדייהו הכא נמי אונן קתני בהדייהו

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני אלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת אהייא אילימא אשוגג ונאנס שוגג ונאנס בני כרת נינהו אלא לאו אמזיד ואונן

ורב נחמן אמר לך לעולם אמזיד לחודיה ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא חייב והאי דקתני חייבין איידי דתנא רישא פטורין תנא סיפא חייבין

אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא רבי עקיבא אומר נאמר טמא ונאמר בדרך רחוקה

Scroll To Top