Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ב באדר תשפ״א | 24 פברואר 2021

פסחים צה

הדף היום מוקדש ע"י רוחי סומר לכבוד אמה מריל ססנוביץ, ביום ההולדת שלה. "המסירות שלה לחינוך ולימוד תורה ממשיכה לתת השראה למשפחתה. שהיא תמשיך להנות מהדף היומי של הדרן. עם אהבה מילדיה, נכדיה, וניניה." וע"י אן קלאוזנר לזכר נשמת חברתה ג'יין פרידמן ז"ל (שיינדל בת הרב פנחס ועדנה יענטא) שהיארצייט השביעי שלה היה ביום שני, י' באדר. ג'יין הייתה אישה מעוררת השראה, והיא שמרה תמיד על אמונה חזקה בה'. יהי רצון שהיא תהיה מליצת יושר לכל עם ישראל

מה ההבדלים בין פסח ראשון לפסח שני? מאיפה דורשים הפרטים הללו? באילו נושאים יש חילוקי דעות? אם זו הייתה שנה שבה רוב העם היה טמא, ומותר לטמאי מתים להקריב את קרבן הפסח, איך זה משפיע על אחרים שטמאים שאינם רשאים לקחת חלק בקרבן כמו זבים, מצורעים, נדות, וכו'. האם הם עדיין מקבלים כרת אם הם אוכלים את הבשר מקרבן הפסח? האם הם עדיין מקבלים כרת אם הם נכנסים לבית המקדש?

מתני׳ מה בין פסח הראשון לשני הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת:

גמ׳ תנו רבנן ככל חוקת הפסח יעשו אותו במצוה שבגופו הכתוב מדבר

מצוה שעל גופו מנין תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו יכול אפילו מצות שלא על גופו תלמוד לומר ועצם לא ישברו בו מה שבירת העצם מיוחד מצוה שבגופו אף כל מצוה שבגופו

איסי בן יהודה אומר יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר

אמר מר יכול אף מצוה שלא על גופו הא אמרת במצוה שבגופו הכתוב מדבר

הכי קאמר השתא דאמרת על מצות ומרורים יאכלוהו אלמא יעשו אותו לאו דוקא הוא אימא הוה ליה כפרט וכלל ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואפילו כל מילי נמי קא משמע לן

איסי בן יהודה האי עצם מאי עביד ליה מיבעי ליה לאחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח

ורבנן האי יעשו אתו מאי עבדי ליה מיבעי ליה שאין שוחטין את הפסח על היחיד דכמה דאפשר לאהדורי מהדרינן

תנו רבנן ככל חוקת הפסח יעשו אותו יכול כשם שהראשון אסור בבל יראה ובל ימצא כך שני אסור בבל יראה ובל ימצא תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו

ואין לי אלא מצות עשה מצות לא תעשה מנין תלמוד לומר לא ישאירו ממנו עד בקר

ואין לי אלא מצות לא תעשה שניתק לעשה מצות לא תעשה גמור מנין תלמוד לומר ועצם לא ישברו בו מה הפרט מפורש מצות עשה ולא תעשה שניתק לעשה ולא תעשה גמור אף כל מצות עשה ולא תעשה שניתק לעשה ולא תעשה גמור

בכלליה דמצות ומרורים מאי קא מרבי צלי אש בפרטיה מאי ממעיט ליה השבתת שאור איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף

בכלליה דלא ישאירו ממנו עד בקר מאי קא מרבה ליה לא תוציא ממנו (דדמי ליה דהאי מיפסל בנותר והאי מיפסל ביוצא)

בפרטיה מאי קא ממעט ליה לא יראה ולא ימצא (דדמי ליה דהאי אינו לוקה דהוה לאו שניתק לעשה והאי אינו לוקה דהוה ליה לאו שניתק לעשה) איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף

בכלליה דעצם לא ישברו בו

מאי קא מרבה אל תאכלו ממנו נא בפרטיה מאי קא ממעטי לא תשחט על חמץ דם זבחי איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף:

הראשון טעון הלל באכילתו וכו׳: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אמר קרא השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון הלל לילה שאין מקודש לחג אין טעון הלל:

זה וזה טעונין הלל בעשייתן כו׳: מאי טעמא איבעית אימא לילה קא ממעט יום לא קא ממעט ואיבעית אימא אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל:

ונאכלין צלי וכו׳: שבת אין טומאה לא מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא דוחה את השבת ואין דוחה את הטומאה רבי יהודה אומר אף דוחה את הטומאה

מאי טעמא דתנא קמא מפני טומאה דחיתיו יחזור ויעשה בטומאה ורבי יהודה התורה חזרה עליו לעשותו בטהרה לא זכה יעשה בטומאה

תנו רבנן פסח ראשון דוחה את השבת פסח שני דוחה את השבת פסח ראשון דוחה את הטומאה פסח שני דוחה את הטומאה פסח ראשון טעון לינה פסח שני טעון לינה

דוחה את הטומאה כמאן כרבי יהודה

ולרבי יהודה טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מניין לפסח שני שאין טעון לינה שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב ששת ימים תאכל מצות הנאכל לששה טעון לינה שאין נאכל לששה אין טעון לינה

תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה:

מתני׳ הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין מכרת

ורבי אליעזר פוטר אף על ביאת מקדש:

גמ׳ תנו רבנן זבין וזבות נדות ויולדות שאכלו בפסח שבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ וטומאתו עליו ונכרתה

נאכל לטהורים חייבים עליו משום טמא ושאינו נאכל לטהורין אין טמאין חייבין עליו משום טמא

רבי אליעזר אומר יכול דחקו זבין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין

בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה מהו מדאישתרי טומאת עזרה אישתרי נמי טומאת היכל או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי

אמר רבא אמר קרא וישלחו מן המחנה אפילו מקצת מחנה

איכא דאמרי אמר רבא אמר קרא וישלחו מן המחנה אל מחוץ למחנה תשלחום כל היכא דקרינן ביה אל מחוץ למחנה תשלחום קרינן ביה וישלחו מן המחנה

בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ואכלו אימורי פסח הבא בטומאה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים צה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים צה

מתני׳ מה בין פסח הראשון לשני הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת:

גמ׳ תנו רבנן ככל חוקת הפסח יעשו אותו במצוה שבגופו הכתוב מדבר

מצוה שעל גופו מנין תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו יכול אפילו מצות שלא על גופו תלמוד לומר ועצם לא ישברו בו מה שבירת העצם מיוחד מצוה שבגופו אף כל מצוה שבגופו

איסי בן יהודה אומר יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר

אמר מר יכול אף מצוה שלא על גופו הא אמרת במצוה שבגופו הכתוב מדבר

הכי קאמר השתא דאמרת על מצות ומרורים יאכלוהו אלמא יעשו אותו לאו דוקא הוא אימא הוה ליה כפרט וכלל ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואפילו כל מילי נמי קא משמע לן

איסי בן יהודה האי עצם מאי עביד ליה מיבעי ליה לאחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח

ורבנן האי יעשו אתו מאי עבדי ליה מיבעי ליה שאין שוחטין את הפסח על היחיד דכמה דאפשר לאהדורי מהדרינן

תנו רבנן ככל חוקת הפסח יעשו אותו יכול כשם שהראשון אסור בבל יראה ובל ימצא כך שני אסור בבל יראה ובל ימצא תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו

ואין לי אלא מצות עשה מצות לא תעשה מנין תלמוד לומר לא ישאירו ממנו עד בקר

ואין לי אלא מצות לא תעשה שניתק לעשה מצות לא תעשה גמור מנין תלמוד לומר ועצם לא ישברו בו מה הפרט מפורש מצות עשה ולא תעשה שניתק לעשה ולא תעשה גמור אף כל מצות עשה ולא תעשה שניתק לעשה ולא תעשה גמור

בכלליה דמצות ומרורים מאי קא מרבי צלי אש בפרטיה מאי ממעיט ליה השבתת שאור איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף

בכלליה דלא ישאירו ממנו עד בקר מאי קא מרבה ליה לא תוציא ממנו (דדמי ליה דהאי מיפסל בנותר והאי מיפסל ביוצא)

בפרטיה מאי קא ממעט ליה לא יראה ולא ימצא (דדמי ליה דהאי אינו לוקה דהוה לאו שניתק לעשה והאי אינו לוקה דהוה ליה לאו שניתק לעשה) איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף

בכלליה דעצם לא ישברו בו

מאי קא מרבה אל תאכלו ממנו נא בפרטיה מאי קא ממעטי לא תשחט על חמץ דם זבחי איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף:

הראשון טעון הלל באכילתו וכו׳: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אמר קרא השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון הלל לילה שאין מקודש לחג אין טעון הלל:

זה וזה טעונין הלל בעשייתן כו׳: מאי טעמא איבעית אימא לילה קא ממעט יום לא קא ממעט ואיבעית אימא אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל:

ונאכלין צלי וכו׳: שבת אין טומאה לא מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא דוחה את השבת ואין דוחה את הטומאה רבי יהודה אומר אף דוחה את הטומאה

מאי טעמא דתנא קמא מפני טומאה דחיתיו יחזור ויעשה בטומאה ורבי יהודה התורה חזרה עליו לעשותו בטהרה לא זכה יעשה בטומאה

תנו רבנן פסח ראשון דוחה את השבת פסח שני דוחה את השבת פסח ראשון דוחה את הטומאה פסח שני דוחה את הטומאה פסח ראשון טעון לינה פסח שני טעון לינה

דוחה את הטומאה כמאן כרבי יהודה

ולרבי יהודה טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מניין לפסח שני שאין טעון לינה שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב ששת ימים תאכל מצות הנאכל לששה טעון לינה שאין נאכל לששה אין טעון לינה

תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה:

מתני׳ הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין מכרת

ורבי אליעזר פוטר אף על ביאת מקדש:

גמ׳ תנו רבנן זבין וזבות נדות ויולדות שאכלו בפסח שבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ וטומאתו עליו ונכרתה

נאכל לטהורים חייבים עליו משום טמא ושאינו נאכל לטהורין אין טמאין חייבין עליו משום טמא

רבי אליעזר אומר יכול דחקו זבין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין

בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה מהו מדאישתרי טומאת עזרה אישתרי נמי טומאת היכל או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי

אמר רבא אמר קרא וישלחו מן המחנה אפילו מקצת מחנה

איכא דאמרי אמר רבא אמר קרא וישלחו מן המחנה אל מחוץ למחנה תשלחום כל היכא דקרינן ביה אל מחוץ למחנה תשלחום קרינן ביה וישלחו מן המחנה

בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ואכלו אימורי פסח הבא בטומאה

Scroll To Top