Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באדר תשפ״א | 25 פברואר 2021
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

פסחים צו

הדף של היום והלימוד של חודש הבא מוקדשים ע”י טרי קריבושה לזכר אביה, נחום מאייר בן דוד באר. “אבי, השופט נורמן קריבושה היה אינדיבידואל יוצא דופן, שהצליח לעשות הרבה בעולם. אנחנו מתגעגעים אליו. יהי זכרו ברוך.” הדף היום מוקדש ע”י אנדריאה אייזן לזכר אמה, סנדרה ג’וי סינגר.

מה ההבדלים בין מצרים מצרים לפסח דורות? מה הדין אם נאבד קרבן הפסח ומוצאים את הראשון? מה לגבי תמורתו?

מהו מדאישתרי טומאת בשר אישתרי נמי טומאת אימורין או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי

אמר רבא מכדי טומאת אימורין מהיכא איתרבי מטומאת בשר דכתיב אשר לה׳ לרבות את האימורין

כל היכא דאיתיה לטומאת בשר איתיה לטומאת אימורין כל היכא דליתיה לטומאת בשר ליתיה לטומאת אימורין

בעי רבי זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו אמר ליה אביי ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד

ועוד הא תנא רב יוסף שלשה מזבחות היו שם על המשקוף ועל שתי המזוזות ותו מידי אחרינא לא הוה:

מתני׳ מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב ועל המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון בלילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה:

גמ׳ מנא לן דכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור

אלא מעתה והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה הכי נמי זה טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה ואין אחר טעון ביקור

והתניא בן בג בג אומר מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

שאני התם דכתיב תשמרו

ופסח דורות נמי הכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות חדש זה כזה

אלא ההוא הזה למעוטי פסח שני דכוותיה

אלא מעתה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה הכי נמי דזה נאכל בלילה ואין אחר נאכל בלילה אמר קרא ועבדת את העבודה

אלא הזה למה לי לכדרבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא

אלא מעתה דכתיב וכל ערל לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי דבו אינו אוכל אבל הוא אוכל במצה ומרור

אלא מעתה (וכל) בן נכר לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל הוא פסח לדורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

ואיצטריך למיכתב ערל ואיצטריך למכתב בן נכר דאי כתב רחמנא ערל משום דמאיס אבל בן נכר לא מאיס אימא לא צריכא ואי אשמעינן בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל דלבו לשמים אימא לא צריכא

אלא מעתה תושב ושכיר לא יאכל בו הכי נמי דבו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

אלא מעתה ומלתה אתו אז יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו מילת זכריו ועבדיו מעכבת ואין מילת זכריו ועבדיו מעכבת בתרומה

אלא מעתה דכתיב ועצם לא ישברו בו הכי נמי דבו אינו שובר אבל שובר בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו בכשר ולא בפסול

אלא מעתה דכתיב אל תאכלו ממנו נא ממנו אי אתה אוכל אבל אתה אוכל נא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא ממנו למה לי לכדרבה אמר רבי יצחק:

ונאכל בחפזון וכו׳: מנא לן דאמר קרא ואכלתם אותו בחפזון אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון:

ופסח דורות נוהג כל שבעה וכו׳: אמאי קאי אי לימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא

אלא אחמץ מכלל דפסח מצרים לילה אחד ותו לא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים

אלא הכי קאמר לילה אחד והוא הדין לפסח דורות וחימוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה:

מתני׳ אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה ואין לי לפרש

אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו:

גמ׳ ולימא פסח קרב ופסח אינו קרב הא קא משמע לן דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה

איתמר רבה אמר קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו רבי זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו

ולרבי זירא הא קתני קודם שחיטת הפסח אימא קודם זמן שחיטת הפסח

כתנאי הפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה לאחר שחיטה יקרב רבי אליעזר אומר קודם חצות ירעה לאחר חצות יקרב:

אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו׳: אמר רבא לא שנו אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו מכח קדושה דחויה קא אתא ולא קרבה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקרבה שלמים

היכי דמי אילימא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה פשיטא למה לי קרא אלא לאו שנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה

לא לעולם שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה וקרא אסמכתא בעלמא

אלא קרא למאי אתא כדתניא כשב לרבות את הפסח לאליה

כשהוא אומר אם כשב לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים שטעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק

וכשהוא אומר ואם עז הפסיק הענין לימד על העז שאין טעונה אליה

איכא דמתני לה ארישא הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אמר רבא לא שנו אלא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו קריבה שלמים מאי טעמא כי קבעה שחיטה מידי דחזי ליה מידי דלא חזי ליה לא קבעה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקריבה שלמים

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

שיעורים לחנוכה

שיעורים לחנוכה

במהלך דיון על אילו שמנים ניתן להשתמש להדלקת נרות שבת, חכמינו דנים בכל ההיבטים של חג החנוכה: הדלקת נרות, תוספות לתפילה, ודיון על הנס עצמו. למדו דפים כא-כד במסכת שבת (4 דפים בלבד) והיכונו לחנוכה עם לימוד גמרא! ללימוד עצמי: שבת כא שבת כב שבת כג שבת כד גפ”ת לחנוכה: עיונים קצרים הפותחים חלון העמקה…

במחשבה שניה icon

השירה הזאת – במחשבה שניה 4

מהי השירה? ומה משמעותה של התורה כשירה? במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קלימר

גפת בדף היומי

שכר על לימוד תורה – גפ”ת 116

מסוגייתינו עולה שאסור לקחת שכר על לימוד תורה. כיצד נסביר את קיום עולם הישיבות והמדרשות המשלם משכורות למלמדי התורה? אולי כל מורה לתורה צריך בעצם להיות בעל מקצוע אחר? הצטרפו אלינו לגפת תוססת במיוחד

גפת בדף היומי

נדר של הנאה וחידוש באגדה – גפ”ת 115

לסיום הפרק נטעם מחידושי הר”ן הלכה ואגדה. הלכה: מדוע אדם שנדר הנאה מישראל הוא תקוע? הרי לכאורה אם יקנה נכסי חדשים הם יהיו נקיים מהנדר? אגדה: איך נראה אדם תמים? האם באמת אינו יודע את עתידו או אולי בעצם הוא הוא יודע יותר מכל אחד אחר? הצטרפו אלינו ללימוד עומק לליווי סיום הפרק

במחשבה שניה icon

ברית עולם – במחשבה שניה

מהם סוגי הבריתות וסוגי הערלות ומה אנו לומדים מהם? במחשבה שניה: רעיונות לעומקה של סוגיה עם הרבנית יפית קליימר.     ברית מילה

במחשבה שניה icon

איזו בושה

מהי בושה חיובית ומהי בושה שלילית? במחשבה שניה עם הרבנית יפית קליימר  

פסחים צו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים צו

מהו מדאישתרי טומאת בשר אישתרי נמי טומאת אימורין או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי

אמר רבא מכדי טומאת אימורין מהיכא איתרבי מטומאת בשר דכתיב אשר לה׳ לרבות את האימורין

כל היכא דאיתיה לטומאת בשר איתיה לטומאת אימורין כל היכא דליתיה לטומאת בשר ליתיה לטומאת אימורין

בעי רבי זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו אמר ליה אביי ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד

ועוד הא תנא רב יוסף שלשה מזבחות היו שם על המשקוף ועל שתי המזוזות ותו מידי אחרינא לא הוה:

מתני׳ מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב ועל המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון בלילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה:

גמ׳ מנא לן דכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור

אלא מעתה והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה הכי נמי זה טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה ואין אחר טעון ביקור

והתניא בן בג בג אומר מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

שאני התם דכתיב תשמרו

ופסח דורות נמי הכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות חדש זה כזה

אלא ההוא הזה למעוטי פסח שני דכוותיה

אלא מעתה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה הכי נמי דזה נאכל בלילה ואין אחר נאכל בלילה אמר קרא ועבדת את העבודה

אלא הזה למה לי לכדרבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא

אלא מעתה דכתיב וכל ערל לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי דבו אינו אוכל אבל הוא אוכל במצה ומרור

אלא מעתה (וכל) בן נכר לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל הוא פסח לדורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

ואיצטריך למיכתב ערל ואיצטריך למכתב בן נכר דאי כתב רחמנא ערל משום דמאיס אבל בן נכר לא מאיס אימא לא צריכא ואי אשמעינן בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל דלבו לשמים אימא לא צריכא

אלא מעתה תושב ושכיר לא יאכל בו הכי נמי דבו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

אלא מעתה ומלתה אתו אז יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו מילת זכריו ועבדיו מעכבת ואין מילת זכריו ועבדיו מעכבת בתרומה

אלא מעתה דכתיב ועצם לא ישברו בו הכי נמי דבו אינו שובר אבל שובר בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו בכשר ולא בפסול

אלא מעתה דכתיב אל תאכלו ממנו נא ממנו אי אתה אוכל אבל אתה אוכל נא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא ממנו למה לי לכדרבה אמר רבי יצחק:

ונאכל בחפזון וכו׳: מנא לן דאמר קרא ואכלתם אותו בחפזון אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון:

ופסח דורות נוהג כל שבעה וכו׳: אמאי קאי אי לימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא

אלא אחמץ מכלל דפסח מצרים לילה אחד ותו לא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים

אלא הכי קאמר לילה אחד והוא הדין לפסח דורות וחימוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה:

מתני׳ אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה ואין לי לפרש

אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו:

גמ׳ ולימא פסח קרב ופסח אינו קרב הא קא משמע לן דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה

איתמר רבה אמר קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו רבי זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו

ולרבי זירא הא קתני קודם שחיטת הפסח אימא קודם זמן שחיטת הפסח

כתנאי הפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה לאחר שחיטה יקרב רבי אליעזר אומר קודם חצות ירעה לאחר חצות יקרב:

אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו׳: אמר רבא לא שנו אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו מכח קדושה דחויה קא אתא ולא קרבה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקרבה שלמים

היכי דמי אילימא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה פשיטא למה לי קרא אלא לאו שנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה

לא לעולם שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה וקרא אסמכתא בעלמא

אלא קרא למאי אתא כדתניא כשב לרבות את הפסח לאליה

כשהוא אומר אם כשב לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים שטעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק

וכשהוא אומר ואם עז הפסיק הענין לימד על העז שאין טעונה אליה

איכא דמתני לה ארישא הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אמר רבא לא שנו אלא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו קריבה שלמים מאי טעמא כי קבעה שחיטה מידי דחזי ליה מידי דלא חזי ליה לא קבעה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקריבה שלמים

גלול כלפי מעלה