פסחים צו

מהו מדאישתרי טומאת בשר אישתרי נמי טומאת אימורין או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי

אמר רבא מכדי טומאת אימורין מהיכא איתרבי מטומאת בשר דכתיב אשר לה׳ לרבות את האימורין

כל היכא דאיתיה לטומאת בשר איתיה לטומאת אימורין כל היכא דליתיה לטומאת בשר ליתיה לטומאת אימורין

בעי רבי זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו אמר ליה אביי ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד

ועוד הא תנא רב יוסף שלשה מזבחות היו שם על המשקוף ועל שתי המזוזות ותו מידי אחרינא לא הוה:

מתני׳ מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב ועל המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון בלילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה:

גמ׳ מנא לן דכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור

אלא מעתה והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה הכי נמי זה טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה ואין אחר טעון ביקור

והתניא בן בג בג אומר מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

שאני התם דכתיב תשמרו

ופסח דורות נמי הכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות חדש זה כזה

אלא ההוא הזה למעוטי פסח שני דכוותיה

אלא מעתה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה הכי נמי דזה נאכל בלילה ואין אחר נאכל בלילה אמר קרא ועבדת את העבודה

אלא הזה למה לי לכדרבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא

אלא מעתה דכתיב וכל ערל לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי דבו אינו אוכל אבל הוא אוכל במצה ומרור

אלא מעתה (וכל) בן נכר לא יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל הוא פסח לדורות אמר קרא ועבדת

אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

ואיצטריך למיכתב ערל ואיצטריך למכתב בן נכר דאי כתב רחמנא ערל משום דמאיס אבל בן נכר לא מאיס אימא לא צריכא ואי אשמעינן בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל דלבו לשמים אימא לא צריכא

אלא מעתה תושב ושכיר לא יאכל בו הכי נמי דבו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו משומדות פוסלת ואין משומדות פוסלת בתרומה

אלא מעתה ומלתה אתו אז יאכל בו הכי נמי דבו אינו אוכל אבל אוכל בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו מילת זכריו ועבדיו מעכבת ואין מילת זכריו ועבדיו מעכבת בתרומה

אלא מעתה דכתיב ועצם לא ישברו בו הכי נמי דבו אינו שובר אבל שובר בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו בכשר ולא בפסול

אלא מעתה דכתיב אל תאכלו ממנו נא ממנו אי אתה אוכל אבל אתה אוכל נא בפסח דורות אמר קרא ועבדת אלא ממנו למה לי לכדרבה אמר רבי יצחק:

ונאכל בחפזון וכו׳: מנא לן דאמר קרא ואכלתם אותו בחפזון אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון:

ופסח דורות נוהג כל שבעה וכו׳: אמאי קאי אי לימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא

אלא אחמץ מכלל דפסח מצרים לילה אחד ותו לא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים

אלא הכי קאמר לילה אחד והוא הדין לפסח דורות וחימוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה:

מתני׳ אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה ואין לי לפרש

אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו:

גמ׳ ולימא פסח קרב ופסח אינו קרב הא קא משמע לן דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה

איתמר רבה אמר קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו רבי זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו

ולרבי זירא הא קתני קודם שחיטת הפסח אימא קודם זמן שחיטת הפסח

כתנאי הפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה לאחר שחיטה יקרב רבי אליעזר אומר קודם חצות ירעה לאחר חצות יקרב:

אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו׳: אמר רבא לא שנו אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו מכח קדושה דחויה קא אתא ולא קרבה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקרבה שלמים

היכי דמי אילימא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה פשיטא למה לי קרא אלא לאו שנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה

לא לעולם שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה וקרא אסמכתא בעלמא

אלא קרא למאי אתא כדתניא כשב לרבות את הפסח לאליה

כשהוא אומר אם כשב לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים שטעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק

וכשהוא אומר ואם עז הפסיק הענין לימד על העז שאין טעונה אליה

איכא דמתני לה ארישא הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו

אמר רבא לא שנו אלא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו קריבה שלמים מאי טעמא כי קבעה שחיטה מידי דחזי ליה מידי דלא חזי ליה לא קבעה

איתיביה אביי אם כשב מה תלמוד לומר לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקריבה שלמים