פסחים צט

הדף היום מוקדש ע”י אווה ודניאל שוובר לזכר אביהם קן שוובר. דניאל ואווה לומדים דף יומי לכבוד לימודי הגמרא של אביהם. וע”י איימי גולדשטיין לזכר אמה, קרולין ברנט-גולדשטיין. “לכבוד היארצייט השני שלה, אנחנו מתגעגעים לרוח האומנותית שלה, עושר ידע, ושמחת חיים.”

אם הבהמה הלכה לאיבוד והתחלקה החבורה לשניים וכל ‘קבוצה אמרה לשנייה שאם ימצאו את הבהמה או יקריבו אחר במקומה, תשחטו עלינו, אם שניהם שחטו ולא יודעים מי שחט ראשון, אף אחד לא יכול לאכול מהקרבן והקרבן נשרף כולו אבל פטורים מלעשות פסח שני. אם לא אמרו זה לזה כלום, כל אחד יוצא עם הקרבן שלהם. הגמרא מביאה ברייתא שאומרת שאפשר להסיק מכאן שעדיף שתיקה ומביאה פסוק ממשלי לחזק את הטענה. המשנה תיארה מקרה שנתערבו שני הפסחים של שני יחידים זה בזה. כל אחד יביא מישהו מהשוק ואז יתנה עם השני “אם זה פסחי…” הגמרא דנה בקשר בין המשנה הזאת למחלוקת ר’ יוסי ור’ יהודה האם צריך שאחד מבני החבורה המקוריים חייב להישאר עם הבהמה. הפרק העשירי מתחיל עם תיאור של ערב פסח – יש איסור אכילה מסמוך לזמן מנחה. גם צריך לדאוג לעניים שיקבלו ארבע כוסות של יין. למה המשנה דיברה רק על איסור אכילה בערבי פסחים ולא בשאר ערבי שבתות וימים טובים שגם בהם יש איסור אכילה משעת המנחה. הגמרא מביאה שני תירוצים – או שהמשנה דוגלת בשיטת ר’ יוסי שאין איסור אכילה בשאר ערבי שבתות וחגים או שיש הבדל באיסורים – בערב פסח זה מסמוך למנחה ובשאר זה משעת מנחה. הגמרא מביאה ברייתא שסותרת את האפשרות השנייה. ומר זוטרא תוהה אם אולי הנוגסח של הברייתא משובשת.

פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה