Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד במרחשוון תשפ״ב | 20 אוקטובר 2021

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

ראש השנה יא

הלימוד החודש מוקדש לעילוי נשמת ד"ר חיה גורסטמן, חיה בת עזריאל ונעמי ז"ל ע"י בעלה, ילדיה ונכדיה.

מהם המקורות שמהן רבי אליעזר ורבי יהושע דרשו כל אחד מתאריכי האירועים שנדונו – בריאת העולם, תאריך הלידה והמוות של אברהם ויעקב ושל יצחק, תפילות שרה, רחל וחנה נענו, שחרורו של יוסף מהכלא, עבדות במצרים הסתיימה, יצאו ממצרים והגאולה העתידית. יש להם ויכוח נוסף בנוגע למועד המבול שתלוי בדיון שלהם בנוגע לבריאת העולם. רבי אליעזר הקובע כי העולם נברא בניסן סובר כי המבול החל ב -17 בחשון. רבי יהודה הקובע כי העולם נברא בתשרי טוען כי המבול החל ב -17 באייר.

 

בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל

רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל

תניא רבי אליעזר אומר מנין שבתשרי נברא העולם שנאמר ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות הוי אומר זה תשרי ואותו הפרק זמן רביעה היתה וירדו גשמים וצימחו שנאמר ואד יעלה מן הארץ

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנאמר ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרעועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר לבשו כרים הצאן וגו׳

ואידך נמי הא כתיב עץ עושה פרי ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב

ואידך נמי הא כתיב עץ פרי ההוא כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם

רבי אליעזר אומר מנין שבתשרי נולדו אבות שנאמר ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג ירח שנולדו בו איתני עולם

מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפי הוא כדכתיב איתן מושבך ואומר שמעו הרים את ריב ה׳ והאיתנים מוסדי ארץ ואומר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו בירח שנולדו בו זיותני עולם

ואידך נמי הכתיב בירח האיתנים התם דתקיפי במצות

ואידך נמי הכתיב בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני דאמר רב יהודה האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם

מאן דאמר בניסן נולדו בניסן מתו מאן דאמר בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין תלמוד לומר היום ומה תלמוד לומר היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא

בפסח נולד יצחק מנלן כדכתיב למועד אשוב אליך אימת קאי אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת בחמשין יומין מי קא ילדה אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי אכתי בחמשה ירחי מי קא ילדה אלא דקאי בחג וקאמר לה בניסן

אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה תנא אותה שנה מעוברת היתה סוף סוף כי מדלי מר יומי טומאה בצרי להו

אמר מר זוטרא אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין יולדת לשבעה יולדת למקוטעין שנאמר ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות שתים ומיעוט ימים שנים

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל ויזכור אלהים את רחל וכתיב בחנה ויזכרה ה׳ ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב שבתון זכרון תרועה

פקידה פקידה כתיב בחנה כי פקד ה׳ את חנה וכתיב בשרה וה׳ פקד את שרה

בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין מנלן דכתיב תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא וגו׳

עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו׳

בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כתיב הכא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם הסירותי מסבל שכמו

בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם ביום ההוא יתקע בשופר גדול

רבי יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית

ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין

ואזדו לטעמייהו דתניא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש רבי יהושע אומר אותו היום שבעה עשר באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם

רבי אליעזר אומר אותו היום שבעה עשר במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

דף משלהן- 87

תוספת שבת – דף משלהן 87

מתי אתן מכניסות את השבת? בלחץ? בנחת? מה זה תוספת שבת, ולמה צריך אותה? הרבניות שירה וחמוטל לומדות את הדין "להוסיף מן החול אל הקודש" – ממשיכות ללמוד את מסכת ראש השנה

ראש השנה יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה יא

בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל

רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל

תניא רבי אליעזר אומר מנין שבתשרי נברא העולם שנאמר ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות הוי אומר זה תשרי ואותו הפרק זמן רביעה היתה וירדו גשמים וצימחו שנאמר ואד יעלה מן הארץ

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנאמר ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרעועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר לבשו כרים הצאן וגו׳

ואידך נמי הא כתיב עץ עושה פרי ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב

ואידך נמי הא כתיב עץ פרי ההוא כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם

רבי אליעזר אומר מנין שבתשרי נולדו אבות שנאמר ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג ירח שנולדו בו איתני עולם

מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפי הוא כדכתיב איתן מושבך ואומר שמעו הרים את ריב ה׳ והאיתנים מוסדי ארץ ואומר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו בירח שנולדו בו זיותני עולם

ואידך נמי הכתיב בירח האיתנים התם דתקיפי במצות

ואידך נמי הכתיב בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני דאמר רב יהודה האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם

מאן דאמר בניסן נולדו בניסן מתו מאן דאמר בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין תלמוד לומר היום ומה תלמוד לומר היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא

בפסח נולד יצחק מנלן כדכתיב למועד אשוב אליך אימת קאי אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת בחמשין יומין מי קא ילדה אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי אכתי בחמשה ירחי מי קא ילדה אלא דקאי בחג וקאמר לה בניסן

אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה תנא אותה שנה מעוברת היתה סוף סוף כי מדלי מר יומי טומאה בצרי להו

אמר מר זוטרא אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין יולדת לשבעה יולדת למקוטעין שנאמר ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות שתים ומיעוט ימים שנים

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל ויזכור אלהים את רחל וכתיב בחנה ויזכרה ה׳ ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב שבתון זכרון תרועה

פקידה פקידה כתיב בחנה כי פקד ה׳ את חנה וכתיב בשרה וה׳ פקד את שרה

בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין מנלן דכתיב תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא וגו׳

עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו׳

בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כתיב הכא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם הסירותי מסבל שכמו

בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם ביום ההוא יתקע בשופר גדול

רבי יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית

ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין

ואזדו לטעמייהו דתניא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש רבי יהושע אומר אותו היום שבעה עשר באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם

רבי אליעזר אומר אותו היום שבעה עשר במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים

גלול כלפי מעלה