הדף היומי
ראש השנה יב
הדף היום מוקדש באנונימיות לעילוי נשמת החזון איש, אברהם ישעיה בן שמריהו יוסף.
ר’ אליעזר אמר שבי”ז במרחשון התחיל המבול ושהקב”ה שינה את מעשה בראשית. שואלים עליו שתי שאלות: 1. כתוב בחודש השני שזה אייר! 2. מה השינוי בבריאת העולם – הרי גשמים יורדים בחשון וגם כימה עולה ביום בתקופה הזאת ומשם הגיעו הגשמים. עונים ששני זה שני לדין שבה נגזרה שיהיה מבול – שזה היה בתשרי. והשינוי מעשה בראשית היה שירדו מים רותחים. בברייתא מופיע שחכמי ישראל מונים את השנים מבריאת העולם מתשרי אך לתפוקה מניסן. ואומות העולם סופרים מניסן. חוזרים לדון במשנה במקרה הבא – ירקות. מביאים ברייתא ששם מופיעים גם ירקות וגם מעשרות – אם ירק זה מעשר, למה כתוב גם וגם? הגמרא מבדילה בין אלו שחייבים במעשרות מדאורייתא (דגן, תירוש ויצהר) ואלו מדרבנן (ירקות). למה כולם ברבים – ירקות, מעשרות?מה הרלוונטיות של א’ בתשרי ראש השנה למעשרות? אחד, שלא מעשרים משנה אחת לשנייה, ושתיים, לקביעת שנים לגבי איזה מעשר מביאים – מעשר שני או מעשר עני. מאיפה לומדים שבשנה שיש מעשר עני לא חייבים גם במעשר שני, אבל כן חייבים במעשר ראשון? בברייתא שצוטטה מקודם, הופיע גם נדרים. לאיזה עניין זה רלוונטי? ולמה בא’ בתשרי ולא בניסן? כי בנדרים הו לכים אחר לשון בני אדם ובני אדם קוראים לתשרי ראש השנה. הגמרא מביאה ברייתא בעניין מעשרות שדנה בשלב בגדילה שבו קובעים לאיזה שנה היא שייכת. מאיזה זה נלמד?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ומתוך ששינו מעשיהם שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים והביא מבול לעולם
בשלמא לרבי יהושע היינו דכתיב שני אלא לרבי אליעזר מאי שני שני לדין
בשלמא לרבי יהושע היינו דשינה אלא לרבי אליעזר מאי שינה
כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו וברותחין נידונו ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה
תנו רבנן חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע
ולירקות תנא לירקות ולמעשרות ולנדרים לירקות מאי נינהו מעשר ירק
היינו מעשרות תנא דרבנן וקתני דאורייתא
וליתני דאורייתא ברישא איידי דחביבא ליה אקדמה ותנא דידן תנא דרבנן וכל שכן דאורייתא
וליתני מעשר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וליתני ירק תרי גווני ירק דתנן ירק הנאגד משיאגד ושאינו נאגד משימלא את הכלי
תנו רבנן ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט
משתבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש אם היתה שניה נכנסת לשלישית שניה מעשר ראשון ומעשר שני שלישית מעשר ראשון ומעשר עני
מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל
או אינו אלא אף מעשר ראשון נמי יבטל תלמוד לומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק
תניא אידך כי תכלה לעשר וגו׳ שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל תלמוד לומר ובא הלוי כל זמן שבא תן לו דברי רבי יהודה
רבי אליעזר בן יעקב אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק
ולנדרים וכו׳ תנו רבנן המודר הנאה מחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא בעשרים ותשעה באלול כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה
אפילו למאן דאמר יום אחד בשנה אינו חשוב שנה לצעוריה נפשיה קביל עליה והא אצטער ליה
ואימא ניסן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
תנן התם התלתן משתצמח התבואה והזיתים משיביאו שליש
מאי משתצמח משתצמח לזרעים
התבואה והזיתים משיביאו שליש מנא הני מילי אמר רב אסי אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי אמר קרא מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות שמינית היא
אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ראש השנה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית
אמר ליה רבי זירא לרב אסי
להעמיק בדף
פירות שביעית ואיסורי הקרקע – גפ”ת 76
זכינו ללמוד מסכת ראש בשנת שביעית, בדף שלנו אנחנו לומדים על שלושת הקטגוריות השונות של קדושת שביעית בפירות וירקות. הפעם תוספות יקשה על רש”י אבל גם יאיר את עומק שיטתו בסוגיה – מוזמנות בעזרת ה’ על הקשר בין קרקע לפירות / דף יב ע”ב מסכת ראש השנה מאפשרת לנו לעשות שוב בדיני שביעית, הזדמנות יקרה…
ראש השנה יב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ומתוך ששינו מעשיהם שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים והביא מבול לעולם
בשלמא לרבי יהושע היינו דכתיב שני אלא לרבי אליעזר מאי שני שני לדין
בשלמא לרבי יהושע היינו דשינה אלא לרבי אליעזר מאי שינה
כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו וברותחין נידונו ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה
תנו רבנן חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע
ולירקות תנא לירקות ולמעשרות ולנדרים לירקות מאי נינהו מעשר ירק
היינו מעשרות תנא דרבנן וקתני דאורייתא
וליתני דאורייתא ברישא איידי דחביבא ליה אקדמה ותנא דידן תנא דרבנן וכל שכן דאורייתא
וליתני מעשר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וליתני ירק תרי גווני ירק דתנן ירק הנאגד משיאגד ושאינו נאגד משימלא את הכלי
תנו רבנן ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט
משתבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש אם היתה שניה נכנסת לשלישית שניה מעשר ראשון ומעשר שני שלישית מעשר ראשון ומעשר עני
מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל
או אינו אלא אף מעשר ראשון נמי יבטל תלמוד לומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק
תניא אידך כי תכלה לעשר וגו׳ שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל תלמוד לומר ובא הלוי כל זמן שבא תן לו דברי רבי יהודה
רבי אליעזר בן יעקב אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק
ולנדרים וכו׳ תנו רבנן המודר הנאה מחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא בעשרים ותשעה באלול כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה
אפילו למאן דאמר יום אחד בשנה אינו חשוב שנה לצעוריה נפשיה קביל עליה והא אצטער ליה
ואימא ניסן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
תנן התם התלתן משתצמח התבואה והזיתים משיביאו שליש
מאי משתצמח משתצמח לזרעים
התבואה והזיתים משיביאו שליש מנא הני מילי אמר רב אסי אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי אמר קרא מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות שמינית היא
אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ראש השנה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית
אמר ליה רבי זירא לרב אסי
