Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז במרחשוון תשפ״ב | 22 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה יג

השיעור היום מוקדש ע”י דבי גביר לזכר אביה היקר, יוסף גינדזברג במלאת 3 שנים לפטירתו בי”ז בחשוון. “בין שאר תכונותיו הייחודיות, אבא אהב לשון ובמיוחד את השפה העברית. הוא פיתח מומחיות בשימוש בשפה ככלי חשוב המשרת את קריאת התורה ואמירת התפילה. אין לי ספק שהוא היה שמח דעת שהארמית שלי משתפרת מיום ליום בזכות לימוד הדף היומי עם הרבנית מישל פרבר והחברתות הנפלאות שלי! יהי זכרו ברוך.” ומוקדש ע”י סילביה סימונס לעילוי נשמת סבתה רחל וואהל (רחל לאה בת אברהם מרדכי). ומוקדש באנונימיות לזכרו של הרב שך, אלעזר מנחם מן בן עזריאל. 

מאיפה אנחנו דורשים שהשנה למעשר תבואה, ענבים וזיתים נקבעת על סמך מתי הגיעו לשליש מצמיחתם? רבי ירמיה שואל כיצד הרבנים יכולים לדעת בדיוק מתי פרי הגיע לשליש. ר’ זירא מתעצבן עליו ומתעקש שהרבנים יכולים לדייק במידותיהם. ר’ ירמיה מקבל את תשובתו של ר’ זירא ומביא דוגמה מקצירת השעורים לקרבן העומר בשנה הראשונה בכניסת בני ישראל לארץ ישראל ומוכיח משם שוודאי ידעו איך לדייק בכדי למצוא את השעורים שלא הגיעו לשליש גדולתם כשנכנסו לארץ כשהם היו בבעלות נכרים. עם זאת, ההוכחה שלו נדחית שכן יתכן שהשעורים היו רבע או חמישית מגדלתם ואז אין להוכיח כלום לגבי היכולת להבחין בין שליש לקצת לפני שליש. ההוכחה שהובאה קודם לכן לגבי התבואה, הענבים והזיתים שהתאריך הקובע הוא כאשר הגיעו לשליש מהגידול שלהם, נדחית ומובאת הוכחה אחרת. משנה משביעית ב:ז קובעת שאורז, דוחן ופריטים אחרים נחשבים ליבול שמיטה אם השתרשו במהלך שנת השמיטה. עם זאת, נראה שזה לא תואם את מה שלמדנו שעצים קובעים לפי חנטה, דגנים, ענבים וזיתים כשהם מגיעים לשליש, וירקות לפי לקיטה. זמן ההשתרשות הוא דין דרבנן כדי למנוע סיטואציה שמישהו תורם מן החדש על הישן או מן הישן על החדש (מפירות משני שנים שונים). מדוע הם לא יכולים להשתמש בפתרון אחר – לערבב את הכל יחד ולקחת תרומות ומעשרות מהתערובת וסביר שיהיו כמה אחוזים מהתוצרת החדש וחלק מהישן, כמו שר’ שמעון שזורי הציע (בילה). ר’ יצחק מביא פסיקה של שמואל כר’ שמעון שזורי ופסיקה שלו שאין דין בילה חוץ מנוזלים. שני דברים אלו סותרים זה את זה. מביאים דין שלישי של שמואל שפותר את הסתירה – שגמר פרי זה מה שקובע. בהמשך, הגמרא תסביר איך זה פותר את הסתירה.

 

ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות

לא סלקא דעתך דכתיב וחג האסיף בצאת השנה מאי אסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך

אלא מאי אסיף קציר וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה וקא קרי לה בצאת השנה

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא

ארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין

שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס

הדר אמר רבי ירמיה לאו מילתא היא דאמרי דבעו מיניה חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד גוי קצירכם אמר רחמנא ולא קציר גוי

ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא סלקא דעתך דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכלי מהיכן הקריבו

אמר להן כל שלא הביא שליש ביד גוי

ודלמא עייל ולא קים להו אלא קים להו הכא נמי קים להו

ודלמא לא עייל כלל אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו

לא סלקא דעתך דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש ואי סלקא דעתך דלא עייל כלל בחמשה יומי מי קא מליא

אלא מאי דעייל רבעא או דנקא אכתי בחמשה יומי מי קא מליא אלא מאי אית לך למימר ארץ צבי כתיב בה הכא נמי ארץ צבי כתיב בה

מתקיף לה רבי חנינא ומי מצית אמרת דהאי אסיף קציר הוא והכתיב באספך מגרנך ומיקבך ואמר מר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר

אמר רבי זירא הא מילתא הואי בידן ואתא רבי חנינא שדא ביה נרגא

אלא מנלן כדתניא רבי יונתן בן יוסף אומר ועשת את התבואה לשלש השנים

אל תקרי לשלש אלא לשליש

והא מיבעי ליה לגופיה כתיב קרא אחרינא וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית

תנן התם האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה

אמר רבה אמור רבנן אילן בתר חנטה תבואה וזיתים בתר שליש ירק בתר לקיטה הני כמאן שוינהו רבנן

הדר אמר רבה מתוך שעשויין פרכין פרכין אזלי רבנן בתר השרשה

אמר ליה אביי ויצבור גורנו לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו מן הישן שבו על הישן שבו

מי לא תניא רבי יוסי בן כיפר אמר משום רבי שמעון שזורי פול המצרי שזרעו לזרע מקצתו השריש לפני ראש השנה ומקצתו השריש לאחר ראש השנה אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש

כיצד הוא עושה צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו

אמר ליה רבי שמעון שזורי קאמרת רבי שמעון שזורי סבר יש בילה

ורבנן סברי אין בילה

אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל הלכה כרבי יוסי בן כיפר שאמר משום רבי שמעון שזורי מתקיף לה רבי זירא ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן

אשתמיטתיה הא דאמר שמואל הכל הולך אחר גמר פרי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה יג

ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות

לא סלקא דעתך דכתיב וחג האסיף בצאת השנה מאי אסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך

אלא מאי אסיף קציר וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה וקא קרי לה בצאת השנה

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא

ארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין

שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס

הדר אמר רבי ירמיה לאו מילתא היא דאמרי דבעו מיניה חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד גוי קצירכם אמר רחמנא ולא קציר גוי

ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא סלקא דעתך דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכלי מהיכן הקריבו

אמר להן כל שלא הביא שליש ביד גוי

ודלמא עייל ולא קים להו אלא קים להו הכא נמי קים להו

ודלמא לא עייל כלל אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו

לא סלקא דעתך דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש ואי סלקא דעתך דלא עייל כלל בחמשה יומי מי קא מליא

אלא מאי דעייל רבעא או דנקא אכתי בחמשה יומי מי קא מליא אלא מאי אית לך למימר ארץ צבי כתיב בה הכא נמי ארץ צבי כתיב בה

מתקיף לה רבי חנינא ומי מצית אמרת דהאי אסיף קציר הוא והכתיב באספך מגרנך ומיקבך ואמר מר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר

אמר רבי זירא הא מילתא הואי בידן ואתא רבי חנינא שדא ביה נרגא

אלא מנלן כדתניא רבי יונתן בן יוסף אומר ועשת את התבואה לשלש השנים

אל תקרי לשלש אלא לשליש

והא מיבעי ליה לגופיה כתיב קרא אחרינא וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית

תנן התם האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה

אמר רבה אמור רבנן אילן בתר חנטה תבואה וזיתים בתר שליש ירק בתר לקיטה הני כמאן שוינהו רבנן

הדר אמר רבה מתוך שעשויין פרכין פרכין אזלי רבנן בתר השרשה

אמר ליה אביי ויצבור גורנו לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו מן הישן שבו על הישן שבו

מי לא תניא רבי יוסי בן כיפר אמר משום רבי שמעון שזורי פול המצרי שזרעו לזרע מקצתו השריש לפני ראש השנה ומקצתו השריש לאחר ראש השנה אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש

כיצד הוא עושה צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו

אמר ליה רבי שמעון שזורי קאמרת רבי שמעון שזורי סבר יש בילה

ורבנן סברי אין בילה

אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל הלכה כרבי יוסי בן כיפר שאמר משום רבי שמעון שזורי מתקיף לה רבי זירא ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן

אשתמיטתיה הא דאמר שמואל הכל הולך אחר גמר פרי

גלול כלפי מעלה