Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז במרחשוון תשפ״ב | 23 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה יד – שבת י”ז בחשון

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

כיצד פועלות שלוש אמירות של שמואל יחד וניתן להסביר אותן באופן שאמירותיו אינן סותרות זו את זו? יש ויכוח בין רבי עקיבא לרב יוסי הגלילי מדוע לא מתייחסים לירקות כמו תבואה, ענבים וזיתים בנוגע לשלב בו נקבעים מעשר ושמיטה. המשנה הביאה ויכוח בין בית שמאי לבית הלל בנוגע לראש השנה לאילנות. מובא מעשה עם רבי עקיבא שהחמיר כשתי הדעות ולקח מעשר על אתרוג פעמיים – כאילו היה שייך לשתי שנים שונים. עם זאת, רבי יוסי בר יהודה מסביר שרבי עקיבא לקח מעשר כשתי שנים שונות לא בגלל בהחמיר כבית שמאי וכבית הלל אלא בגלל שהחמיר רבי אליעזר ורבן גמליאל בנוגע לדין אתרוג – האם מתייחסים אליו כאל פרי או ירק למעשרות. שאלות נשאלות על כל אחד משני ההסברים למעשה של רבי עקיבא. אם מתייחסים לאתרוג כירק למעשר, אז האם התאריך לראש השנה שלו הולך כפי התאריך של ירקות או פירות?

וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי שמעון שזורי הוא אמינא משום דקסבר יש בילה קא משמע לן לכל אין בילה

ואי אשמעינן לכל אין בילה הוא אמינא כרבנן סבירא ליה קא משמע לן הלכה כרבי שמעון שזורי

ואי אשמעינן הני תרתי הוא אמינא קשיא דשמואל אדשמואל קא משמע לן הכל הולך אחר גמר פרי

ואי אשמעינן הכל הולך אחר גמר פרי הוה אמינא אפילו תבואה וזיתים נמי קא משמע לן הלכה כרבי שמעון שזורי במאי דפליג

ולשמעינן הני תרתי לכל אין בילה למה לי הא קא משמע לן דליין ושמן יש בילה

תניא רבי יוסי הגלילי אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על מי שנה שעברה ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על מי שנה שעברה מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ומתעשרין לשנה הבאה

רבי עקיבא אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על רוב מים מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על כל מים ומתעשרין לשנה הבאה

מאי בינייהו אמר רבי אבהו בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו דתנן בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה

באחד בשבט ראש השנה לאילן מאי טעמא אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ

מאי קאמר הכי קאמר אף על פי שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה

תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין

אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל

רבי יוסי בר יהודה אומר לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה

דתנן אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בשלשה דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל

רבי אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר

ומי עבדינן כתרי חומרי והתניא לעולם הלכה כדברי בית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך אלא אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון

רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אומר אי בחמשה עשר בשבט אומר

רבי יוסי בר יהודה אומר לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה באחד בשבט כבית שמאי נהג בה

אמר רבי חנינא ואיתימא רבי חנניא הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר דאידך שבט עסקינן ובדין הוא אפילו קודם לכן ומעשה שהיה כך היה

רבינא אמר כרוך ותני לא אחד בשבט היה אלא חמשה עשר בשבט היה ולא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה

אמר רבה בר רב הונא השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק ראש השנה שלו תשרי

מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר ליקט אתרוג ערב חמשה עשר בשבט עד שלא תבוא השמש וחזר וליקט משתבוא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש היתה שלישית נכנסת לרביעית שלישית מעשר ראשון ומעשר עני רביעית מעשר ראשון ומעשר שני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה יד – שבת י”ז בחשון

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה יד – שבת י”ז בחשון

וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי שמעון שזורי הוא אמינא משום דקסבר יש בילה קא משמע לן לכל אין בילה

ואי אשמעינן לכל אין בילה הוא אמינא כרבנן סבירא ליה קא משמע לן הלכה כרבי שמעון שזורי

ואי אשמעינן הני תרתי הוא אמינא קשיא דשמואל אדשמואל קא משמע לן הכל הולך אחר גמר פרי

ואי אשמעינן הכל הולך אחר גמר פרי הוה אמינא אפילו תבואה וזיתים נמי קא משמע לן הלכה כרבי שמעון שזורי במאי דפליג

ולשמעינן הני תרתי לכל אין בילה למה לי הא קא משמע לן דליין ושמן יש בילה

תניא רבי יוסי הגלילי אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על מי שנה שעברה ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על מי שנה שעברה מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ומתעשרין לשנה הבאה

רבי עקיבא אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על רוב מים מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על כל מים ומתעשרין לשנה הבאה

מאי בינייהו אמר רבי אבהו בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו דתנן בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה

באחד בשבט ראש השנה לאילן מאי טעמא אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ

מאי קאמר הכי קאמר אף על פי שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה

תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין

אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל

רבי יוסי בר יהודה אומר לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה

דתנן אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בשלשה דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל

רבי אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר

ומי עבדינן כתרי חומרי והתניא לעולם הלכה כדברי בית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך אלא אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון

רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אומר אי בחמשה עשר בשבט אומר

רבי יוסי בר יהודה אומר לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה באחד בשבט כבית שמאי נהג בה

אמר רבי חנינא ואיתימא רבי חנניא הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר דאידך שבט עסקינן ובדין הוא אפילו קודם לכן ומעשה שהיה כך היה

רבינא אמר כרוך ותני לא אחד בשבט היה אלא חמשה עשר בשבט היה ולא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה

אמר רבה בר רב הונא השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק ראש השנה שלו תשרי

מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר ליקט אתרוג ערב חמשה עשר בשבט עד שלא תבוא השמש וחזר וליקט משתבוא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש היתה שלישית נכנסת לרביעית שלישית מעשר ראשון ומעשר עני רביעית מעשר ראשון ומעשר שני

גלול כלפי מעלה