הדף היומי
ראש השנה טו
הדף היום מוקדש על ידי בט קיסילף לעילוי נשמת 11 היהודים שנרצחו בבית הכנסת בפיטסבורג ב2018: אידית בלציא בת אבא מנחם, יוסף בן חיים, רייזל בת אברהם, יהודה בן יחזקאל, חיים בן אליעזר, דוד בן אליעזר, בילא רחל בת משה, זלמן שכנא בן מנחם מענדל, דניאל אברהם בן ברוך, משה גדול בן יוסף, הם כולם היו מגיעים לבית הכנסת מוקדם, ועבדו על יצירת קהילה, כל אחד בדרכו שלו. ה’ יקום דמם.
והלימוד השבוע מוקדש על ידי מרטין גיינור לזכר נשמת ג’רי רבינוביץ, יהודה בן יחזקאל וסלמה ז”ל בנאדם שתרם הרבה לאחרים ואהב ללמוד.
יש ארבע שיטות תנאים איך להתיייחס לאתרוגים לגבי מעשר ולגבי שמיטה. לפי שיטת רבן גמליאל שלעניין מעשר הולכים אחר זמן לקיטה כירקות, האם גם ראש השנה שלהם בתשרי כמו ירקות? לא! עדיין ראש השנה למעשר בט”ו בשבט. הגמרא מביאה את שאר דעות שתנאים וגם מביאים דעות של אמוראים שלדעתם יש לפצל כרבן גמליאל וכאבטולמוס) אבל בכל אופן פוטרים ממעשר מיבול שחנט בשנת שמיטה בגלל שמפקירים את הפירות בשנת שמיטה ואז יש גם פטור ממעשר לסיבה אחר כי הפקר פטור ממעשר. הגמרא מביאה ברייתא בעניין פירות באופן כללי. שיטת ר’ נחמיה הובאה שהוא סובר שהולכים בתר חנטה רק בעץ שמוציא פירותיו כמה פעמים בשנה. ר’ יוחנן הביא דוגמה של עץ חרוב שהעם נהגו בו כר’ נחמיה והלכו בתר לקיטה. ריש לקיש הקשה עליו והוא שתק. למה שתק? הרי היו לו טיעונים שהיה יכול להביא נגד ריש לקיש!
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מאן שמעת ליה דאזיל בתר לקיטה רבן גמליאל וקתני שבט
אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבה בר רב הונא אף על גב דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטה כירק ראש השנה שלו שבט
מאי שנא התם דקתני אם היתה שניה נכנסת לשלישית ומאי שנא הכא דקתני אם היתה שלישית נכנסת לרביעית
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דאתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית לא טעין פרי עד תלת שנין
בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי אתרוג ראש השנה שלו אימתי אמר ליה שבט שבט דחדשים או שבט דתקופה אמר ליה דחדשים
בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה רבי יוחנן מרבי ינאי היתה שנה מעוברת מהו אמר ליה הלך אחר רוב שנים
אמר רבה אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור ובת שביעית שנכנסה לשמינית פטורה במעשר וחייבת בביעור
אמר ליה אביי בשלמא סיפא לחומרא אלא רישא פטורה מן הביעור אמאי דאמרינן זיל בתר חנטה אי הכי תיחייב במעשר
אמר ליה יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תיחייב במעשר
ורב המנונא אמר בת ששית שנכנסת לשביעית לעולם ששית ובת שביעית הנכנסת לשמינית לעולם שביעית
מיתיבי רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אתרוג בת ששית שנכנסת לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב במעשר אלא אם כן גדל בחיוב ונלקט בחיוב ובת שביעית שנכנסת לשמינית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב בביעור אלא אם כן גדל בשביעית ונלקט בשביעית
רישא קשיא לרב המנונא סיפא קשיא בין לרבה בין לרב המנונא
תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
שביעית מאן דכר שמיה
חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
איתמר רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל
תנו רבנן אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה
שתי בריכות סלקא דעתך אלא אימא כעין שתי בריכות
אבל אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמשה עשר בשבט מתעשרין לשנה הבאה
אמר רבי יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן בנות שוח שביעית שלהן שניה מפני שעושות לשלש השנים
אישתיק אמר ליה רבי אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי רבנן
משום דאמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה
ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דאמר ליה במקום איסורא כי נהגו שבקינן להו
ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא
אלא אמר רבי אבא הכהן תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו אם השיבה הא אותבה אלא אימא אם קיבלה רבי יוחנן אם לא קיבלה
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ראש השנה טו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מאן שמעת ליה דאזיל בתר לקיטה רבן גמליאל וקתני שבט
אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבה בר רב הונא אף על גב דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטה כירק ראש השנה שלו שבט
מאי שנא התם דקתני אם היתה שניה נכנסת לשלישית ומאי שנא הכא דקתני אם היתה שלישית נכנסת לרביעית
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דאתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית לא טעין פרי עד תלת שנין
בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי אתרוג ראש השנה שלו אימתי אמר ליה שבט שבט דחדשים או שבט דתקופה אמר ליה דחדשים
בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה רבי יוחנן מרבי ינאי היתה שנה מעוברת מהו אמר ליה הלך אחר רוב שנים
אמר רבה אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור ובת שביעית שנכנסה לשמינית פטורה במעשר וחייבת בביעור
אמר ליה אביי בשלמא סיפא לחומרא אלא רישא פטורה מן הביעור אמאי דאמרינן זיל בתר חנטה אי הכי תיחייב במעשר
אמר ליה יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תיחייב במעשר
ורב המנונא אמר בת ששית שנכנסת לשביעית לעולם ששית ובת שביעית הנכנסת לשמינית לעולם שביעית
מיתיבי רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אתרוג בת ששית שנכנסת לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב במעשר אלא אם כן גדל בחיוב ונלקט בחיוב ובת שביעית שנכנסת לשמינית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב בביעור אלא אם כן גדל בשביעית ונלקט בשביעית
רישא קשיא לרב המנונא סיפא קשיא בין לרבה בין לרב המנונא
תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
שביעית מאן דכר שמיה
חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
איתמר רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל
תנו רבנן אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה
שתי בריכות סלקא דעתך אלא אימא כעין שתי בריכות
אבל אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמשה עשר בשבט מתעשרין לשנה הבאה
אמר רבי יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן בנות שוח שביעית שלהן שניה מפני שעושות לשלש השנים
אישתיק אמר ליה רבי אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי רבנן
משום דאמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה
ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דאמר ליה במקום איסורא כי נהגו שבקינן להו
ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא
אלא אמר רבי אבא הכהן תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו אם השיבה הא אותבה אלא אימא אם קיבלה רבי יוחנן אם לא קיבלה
