Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28 אוקטובר 2021

ראש השנה יט

יש מחלוקת האם בטלה מגילת תענית או לא לאחר חורבן הבית. כמה אמוראים מביאים מספר קושיות מברייתות נגד דעת רב ור' חנינא שמגילת תענית בטלה. תוך כדי אחת הקושיות, לומדים שמגילת תענית אסרה על כל הימים תענית והספד וגם על היום שלפני ואחרי האירוע. עניין זה לא קיים בחגים ושבתות וראשי חדשים כי חכמים היו צריכים לחזק את דבריהם, אך אין צורך כשמדובר בדברי תורה. בסוף מסיקים להלכה שלאחר החורבן בטלה מגילת תענית חוץ מפורים וחנוכה. האם אלול תמיד חסר? אן כן, למה יוצאים על תשרי? האם אדר תמיד חסר? והאם כשיש שני אדרים, זה ברור מראש כמה ימים יהיו בכל חודש או לא?

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אמר רב לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו

שלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלאחר ראש חדש ראש חדש דאורייתא ודאורייתא לא בעי חיזוק

דתניא הימים האלה הכתובין במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם שבתות וימים טובים הם אסורים לפניהן ולאחריהן מותרין מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אמר רב אשי גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו

מתיב רב טובי בר מתנה בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא שגזרה מלכות הרשעה גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה

אמרה להם בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות וביטלום ואותו היום עשאוהו יום טוב ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין

וכי תימא הכא נמי בזמן שבית המקדש קיים והא יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר ורבי מאיר בתר הכי הוה דתנן כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר אמר רבן שמעון בן גמליאל יהודה בן שמוע מטמא משום רבי מאיר

וחכמים מטהרין

תנאי היא דתניא הימים האלו הכתובין במגילת תענית בין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים אסורין דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בזמן שבית המקדש קיים אסורין מפני ששמחה היא להם אין בית המקדש קיים מותרין מפני שאבל הוא להם

והלכתא בטלו והלכתא לא בטלו קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא כאן בחנוכה ופורים כאן בשאר יומי

על אלול מפני ראש השנה ועל תשרי מפני תקנת המועדות כיון דנפקי להו אאלול אתשרי למה להו

וכי תימא דלמא עברוה לאלול והאמר רבי חיננא בר כהנא אמר רב מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

לא מצינו דלא איצטריך הא איצטריך מעברינן ליה

הא מיקלקל ראש השנה מוטב תיקלקל ראש השנה ולא יתקלקלו כולהו מועדות

דיקא נמי דקתני על תשרי מפני תקנת המועדות שמע מינה

ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים ואילו נתעברה השנה יוצאין אף על אדר שני מפני הפורים לא קתני מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר אם נתעברה השנה יוצאין אף על אדר השני מפני הפורים

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר כל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון ומר סבר כל מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון

לא דכולי עלמא מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון והכא בעיבור שנה קמיפלגי דתניא כמה עיבור שנה שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר חדש

מאי שנא שלשים דידעי חדש נמי ידעי אמר רב פפא מאן דאמר חדש רצה חדש רצה שלשים

העיד רבי יהושע בן לוי משום קהלא קדישא דירושלים על שני אדרים שמקדשין אותם ביום עיבוריהן

למימרא דחסרין עבדינן מלאין לא עבדינן לאפוקי מדדרש רב נחמן בר חסדא העיד רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים שאם רצו לעשותן שניהן מלאין עושין שניהן חסרין עושין אחד מלא ואחד חסר עושין וכך היו נוהגין בגולה ומשום רבינו אמרו לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיוודע לך שהוקבע ראש חדש בזמנו

שלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר

מתיב רב נחמן על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי אי אמרת בשלמא זמנין מלא זמנין חסר משום הכי מחללינן

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה יט

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אמר רב לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו

שלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלאחר ראש חדש ראש חדש דאורייתא ודאורייתא לא בעי חיזוק

דתניא הימים האלה הכתובין במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם שבתות וימים טובים הם אסורים לפניהן ולאחריהן מותרין מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אמר רב אשי גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו

מתיב רב טובי בר מתנה בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא שגזרה מלכות הרשעה גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה

אמרה להם בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות וביטלום ואותו היום עשאוהו יום טוב ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין

וכי תימא הכא נמי בזמן שבית המקדש קיים והא יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר ורבי מאיר בתר הכי הוה דתנן כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר אמר רבן שמעון בן גמליאל יהודה בן שמוע מטמא משום רבי מאיר

וחכמים מטהרין

תנאי היא דתניא הימים האלו הכתובין במגילת תענית בין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים אסורין דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בזמן שבית המקדש קיים אסורין מפני ששמחה היא להם אין בית המקדש קיים מותרין מפני שאבל הוא להם

והלכתא בטלו והלכתא לא בטלו קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא כאן בחנוכה ופורים כאן בשאר יומי

על אלול מפני ראש השנה ועל תשרי מפני תקנת המועדות כיון דנפקי להו אאלול אתשרי למה להו

וכי תימא דלמא עברוה לאלול והאמר רבי חיננא בר כהנא אמר רב מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

לא מצינו דלא איצטריך הא איצטריך מעברינן ליה

הא מיקלקל ראש השנה מוטב תיקלקל ראש השנה ולא יתקלקלו כולהו מועדות

דיקא נמי דקתני על תשרי מפני תקנת המועדות שמע מינה

ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים ואילו נתעברה השנה יוצאין אף על אדר שני מפני הפורים לא קתני מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר אם נתעברה השנה יוצאין אף על אדר השני מפני הפורים

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר כל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון ומר סבר כל מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון

לא דכולי עלמא מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון והכא בעיבור שנה קמיפלגי דתניא כמה עיבור שנה שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר חדש

מאי שנא שלשים דידעי חדש נמי ידעי אמר רב פפא מאן דאמר חדש רצה חדש רצה שלשים

העיד רבי יהושע בן לוי משום קהלא קדישא דירושלים על שני אדרים שמקדשין אותם ביום עיבוריהן

למימרא דחסרין עבדינן מלאין לא עבדינן לאפוקי מדדרש רב נחמן בר חסדא העיד רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים שאם רצו לעשותן שניהן מלאין עושין שניהן חסרין עושין אחד מלא ואחד חסר עושין וכך היו נוהגין בגולה ומשום רבינו אמרו לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיוודע לך שהוקבע ראש חדש בזמנו

שלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר

מתיב רב נחמן על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי אי אמרת בשלמא זמנין מלא זמנין חסר משום הכי מחללינן

Scroll To Top