Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ במרחשוון תשפ״ב | 11 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה ב

מסכת ראש השנה מוקדשת באנונימיות לכבוד הרבנית מישל פרבר שמסורה ללימוד הדף היומי וממשיכה להשפיע על כל כך הרבה נשים וגברים מסביב לעולם.

שבוע של לימוד מוקדש על ידי רביא ואוליבר מיטשל לכבוד בתם אלין מיטשל קופר על סיום לימודיה כיועצת הלכה. “אנו מאוד גאים בך ובהקדשת חייך לכלל ישראל. חזק חזק ונתחזק!”

ישנם תאריכים שונים הנחשבים לתחילת השנה (ראשי שנה) לדברים שונים. ראשון בניסן הוא היום הראשון בשנה למלכים ולרגלים. הראשון באלול הוא למעשר בהמה, אבל רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים שזה הראשון בתשרי. הראשון בתשרי הוא לספירת שנים, שמיטה ויובל, למניין ערלה ומעשר ירקות. בית שמאי ובית הלל חולקים על ראש השנה לאילנות (לדיני מעשרות) אם זה הראשון או ה -15 בשבט. הגמרא מתחילה להסביר את הרלוונטיות של המקרים במשנה. הראשון בשנה למלכים רלוונטי לשטרות כדי לדעת אם שטר הלוואה עם תאריך השגוי ייפסל או לא. אם השטר מוקדם, זה פסול ואם מאוחר, כשר. אבל איך יודעים אם זה מאוחר או מוקדם אם כל מלך מונין לחודש תחילת עבודתו! לכן קבעו תאריך אחד לתחילת שנה. מובאת ברייתא שיש בה כמה מקרים הקשורים למניין לשנות המלך בא’ בניסן. גם אם מלך היה מתחיל את שלטונו ביום האחרון לפני ניסן, ברגע שמגיע הראשון בניסן, הוא כבר נחשב שבנת שתיים למלכותו. אם שני מלכים שולטים באותה שנה, אפשר לספור לפי מי שרוצים. אם אחד מת באדר והשני מתחיל בניסן, השנה הראשונה נחשבת למלך הראשון והשנה השנייה לשנה הבאה. הגמרא שואלת את כל המקרים הללו – פשיטא! זה כל כך פשוט – למה היו צריכים ללמד מקרים אלו? עונים שכל אחד מהם מובא ללמד פרט מסוים. רבי יוחנן מביא פסוק ללמד את העובדה שאנו סופרים מניסן כי שהוא עורף היקש בין שנות ליציאת מצרים לשנות מלכותו של המלך שלמה (מפסוק במלכים). יציאת מצרים מניסן, כך גם למלכים.  מאיפה אנחנו יודעים שספירת יציאת מצרים היא מניסן ולא תשרי? זה נלמד מפסוקים על מות אהרן ונאום משה לעם לפני מיתתו.

מתני׳ ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות

באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו

גמ׳ למלכים למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות

דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין

תנו רבנן מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר

אמר מר מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה הא

קא משמע לן דניסן ראש השנה למלכים ויום אחד בשנה חשוב שנה ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר פשיטא

לא צריכא דאימנו עליה מאדר מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קא משמע לן

תנו רבנן מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני

אמר מר מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא שתא לבי תרי לא מנינן קא משמע לן

מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא כי אמרינן יום אחד בשנה חשוב שנה בסוף שנה אבל בתחלת שנה לא אמרינן קא משמע לן

מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני פשיטא לא צריכא דאימנו עליה מאדר ומלך בן מלך הוא מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קא משמע לן

אמר רבי יוחנן מנין למלכים שאין מונין להם אלא מניסן שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים מה יציאת מצרים מניסן אף מלכות שלמה מניסן

ויציאת מצרים גופה מנלן דמניסן מנינן דילמא מתשרי מנינן

לא סלקא דעתך דכתיב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה׳ וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש וכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה וגו׳ מדקאי באב וקרי לה שנת ארבעים וקאי בשבט וקרי לה שנת ארבעים מכלל דראש השנה לאו תשרי הוא

בשלמא היאך מפרש דליציאת מצרים אלא האי ממאי דליציאת מצרים דילמא להקמת המשכן

כדאמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה הכא נמי שנת ארבעים שנת ארבעים לגזרה שוה מה כאן ליציאת מצרים אף כאן ליציאת מצרים

וממאי דמעשה דאב קדים דילמא מעשה דשבט קדים

לא סלקא דעתך דכתיב אחרי הכתו את סיחון וכי נח נפשיה דאהרן אכתי הוה סיחון קיים דכתיב

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה ב

מתני׳ ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות

באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו

גמ׳ למלכים למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות

דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין

תנו רבנן מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר

אמר מר מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה הא

קא משמע לן דניסן ראש השנה למלכים ויום אחד בשנה חשוב שנה ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר פשיטא

לא צריכא דאימנו עליה מאדר מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קא משמע לן

תנו רבנן מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני

אמר מר מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא שתא לבי תרי לא מנינן קא משמע לן

מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא כי אמרינן יום אחד בשנה חשוב שנה בסוף שנה אבל בתחלת שנה לא אמרינן קא משמע לן

מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני פשיטא לא צריכא דאימנו עליה מאדר ומלך בן מלך הוא מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קא משמע לן

אמר רבי יוחנן מנין למלכים שאין מונין להם אלא מניסן שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים מה יציאת מצרים מניסן אף מלכות שלמה מניסן

ויציאת מצרים גופה מנלן דמניסן מנינן דילמא מתשרי מנינן

לא סלקא דעתך דכתיב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה׳ וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש וכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה וגו׳ מדקאי באב וקרי לה שנת ארבעים וקאי בשבט וקרי לה שנת ארבעים מכלל דראש השנה לאו תשרי הוא

בשלמא היאך מפרש דליציאת מצרים אלא האי ממאי דליציאת מצרים דילמא להקמת המשכן

כדאמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה הכא נמי שנת ארבעים שנת ארבעים לגזרה שוה מה כאן ליציאת מצרים אף כאן ליציאת מצרים

וממאי דמעשה דאב קדים דילמא מעשה דשבט קדים

לא סלקא דעתך דכתיב אחרי הכתו את סיחון וכי נח נפשיה דאהרן אכתי הוה סיחון קיים דכתיב

גלול כלפי מעלה