Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג במרחשוון תשפ״ב | 29 אוקטובר 2021
  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

ראש השנה כא

 

לגבי שני ימים טובים מספק, ר' יוחנן קבע שאם גרים במקום שבתשרי לא היה מספיק זמן לבוא, אבל בניסן היה (בגלל ימים רבים בתשרי שבהם אי אפשר לנסוע), גם בניסן צריך לשמור שני ימי פסח. מספר סיפורים/מנהגים לגבי יום כיפור – מה קורה אם יגלו לאחר יום כיפור שהם צמו ביום הלא נכון? רבא היה מקיים יומיים של צום רק כדי להיות בטוח, אך זה לא היה המנהג הרווח. בשנה שבה תסתיים עונת החורף עד (או ביום) ט"ז בניסן, יש להכריז על שנה מעוברת. איך אלו שגרים על הים ידעו מתי יחולו החגים? עדים יכולים לחלל שבת להעיד שראו את הירח החדש רק בניסן ותשרי בגלל החגים, כדי לא לעכב את השליחים. אולם השליחים אינם יכולים לחלל את השבת. מאיפה כל זה נדרש? בזמן המקדש יכלו לחלל שבת מדי חודש בגלל הקרבנות לראש חודש. את זה שינה רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן. עדים יכולים לבוא בשבת גם אם הירח החדש נראה בבירור. למרות שיש שחולקים ומתירים לבוא רק אם זה לא היה כל כך ברור.

תרי ירחי חסירי קלא אית להו

לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי אמר בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא אמרי ליה אסהיד אמר להו לא שמעתי מפי בית דין מקודש

מכריז רבי יוחנן כל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ליעבדו תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי

רבי אייבו בר נגרי ורבי חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא דהוה מטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ועבדי חד יומא ולא אמרו להו ולא מידי שמע רבי יוחנן ואיקפד אמר להו לאו אמרי לכו היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ליעבדו תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי

רבא הוה רגיל דהוה יתיב בתעניתא תרי יומי זימנא חדא אשתכח כוותיה

רב נחמן יתיב בתעניתא כוליה יומי דכיפורי לאורתא אתא ההוא גברא אמר ליה למחר יומא רבה במערבא

אמר ליה מהיכא את אמר ליה מדמהריא אמר ליה דם תהא אחריתו קרי עליה קלים היו רודפינו

שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה דכתיב שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן

אמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא אתון דלא ידעיתו בקביעא דירחא כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא בעירו חמירא

אימת משלים בחמיסר והא אנן מארביסר מבערינן לדידהו דמגלו להו עלמא מארביסר משלים

מתני׳ על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן שלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן

גמ׳ על שני חדשים ותו לא ורמינהו על ששה חדשים השלוחין יוצאין

אמר אביי הכי קאמר על כולן שלוחין יוצאין מבערב על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי בית דין מקודש

תניא נמי הכי על כולן יוצאין מבערב על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי בית דין מקודש

תנו רבנן מנין שמחללין עליהן את השבת תלמוד לומר אלה מועדי ה׳ אשר תקראו אותם במועדם

יכול כשם שמחללין עד שיתקדשו כך מחללין עד שיתקיימו תלמוד לומר אשר תקראו אותם על קריאתם אתה מחלל ואי אתה מחלל על קיומן

וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן תנו רבנן בראשונה היו מחללין אף על כולן משחרב בית המקדש אמר להן רבן יוחנן בן זכאי וכי יש קרבן התקינו שלא יהו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד

מתני׳ בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא

גמ׳ מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא אמר רבי אבהו אמר קרא אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים

רב ושמואל חד אמר חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים

בקש קהלת למצוא דברי חפץ בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה

וחד אמר בנביאים לא קם במלכים קם אלא מה אני מקיים בקש קהלת למצוא דברי חפץ בקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת על פי שנים עדים וגו׳

  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כא

תרי ירחי חסירי קלא אית להו

לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי אמר בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא אמרי ליה אסהיד אמר להו לא שמעתי מפי בית דין מקודש

מכריז רבי יוחנן כל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ליעבדו תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי

רבי אייבו בר נגרי ורבי חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא דהוה מטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ועבדי חד יומא ולא אמרו להו ולא מידי שמע רבי יוחנן ואיקפד אמר להו לאו אמרי לכו היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ליעבדו תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי

רבא הוה רגיל דהוה יתיב בתעניתא תרי יומי זימנא חדא אשתכח כוותיה

רב נחמן יתיב בתעניתא כוליה יומי דכיפורי לאורתא אתא ההוא גברא אמר ליה למחר יומא רבה במערבא

אמר ליה מהיכא את אמר ליה מדמהריא אמר ליה דם תהא אחריתו קרי עליה קלים היו רודפינו

שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה דכתיב שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן

אמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא אתון דלא ידעיתו בקביעא דירחא כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא בעירו חמירא

אימת משלים בחמיסר והא אנן מארביסר מבערינן לדידהו דמגלו להו עלמא מארביסר משלים

מתני׳ על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן שלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן

גמ׳ על שני חדשים ותו לא ורמינהו על ששה חדשים השלוחין יוצאין

אמר אביי הכי קאמר על כולן שלוחין יוצאין מבערב על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי בית דין מקודש

תניא נמי הכי על כולן יוצאין מבערב על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי בית דין מקודש

תנו רבנן מנין שמחללין עליהן את השבת תלמוד לומר אלה מועדי ה׳ אשר תקראו אותם במועדם

יכול כשם שמחללין עד שיתקדשו כך מחללין עד שיתקיימו תלמוד לומר אשר תקראו אותם על קריאתם אתה מחלל ואי אתה מחלל על קיומן

וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן תנו רבנן בראשונה היו מחללין אף על כולן משחרב בית המקדש אמר להן רבן יוחנן בן זכאי וכי יש קרבן התקינו שלא יהו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד

מתני׳ בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא

גמ׳ מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא אמר רבי אבהו אמר קרא אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים

רב ושמואל חד אמר חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים

בקש קהלת למצוא דברי חפץ בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה

וחד אמר בנביאים לא קם במלכים קם אלא מה אני מקיים בקש קהלת למצוא דברי חפץ בקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת על פי שנים עדים וגו׳

גלול כלפי מעלה