Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה במרחשוון תשפ״ב | 31 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה כב

הדף היום מוקדש ע”י לאה בריק, לכבוד בנה, שועה בריק לכבוד קבלת סמיכה מישיבה אוניברסיטה.

יש שתי גרסאות לסיפור שבו עיכבו עדים בלוד בשבת כי הגיעו הרבה עדים. לפי הגרסה במשנה, ר’ עקיבא עכבום ורבן גמליאל נזף בו. לפי הברייתא, זה היה ראש העיר של גדר (ושמו זפר) ורבן גמליאל הורידו מתפקידו. האם אב ובן יכולים להצטרף לקידוש החודש. על זה יש ויכוח במשנה בין ר’ שמעון ותנא קמא. ר’ יוסי מביא מעשה לחזק שיטת תנא קמא שלא מקבלים עדותם. ר’ שמעון פוסל עבד משוחרר ור’ יוסי מכשירו. מי עוד פסול להעיד? המשנה מביאה רשימה של פסולים לעדות מדרבן כגון המשחק בקוביא, מלווה בריבית וכו’, כפי במופיע בסנהדרין כד: עדים אלו (שהם פסולים מדרבנן) יכולים להעיד רק בדברים שגם אשה יכולה להעיד. אפשר לחלל שבת גם לעזור לעד להגיע לבית הדין וגם להביא מקלות או אוכל כפי הצורך.   פרק שני מתחיל עם נושא הבייתוסים שניסו לשבש את הלוח ולהביא עדים שישקרו שראו את הירח. בגלל זה התירו בשבת גם להביא עד להעיד על אמינותו של עד שלא מוכר להם. משמע מהמשנה שעד אחד יכול להעיד על אמינותו אך הגמרא מסבירה שבהחלט מדובר בשני עדים. אבל עד אחד כן יכול להעיד בגולה שעיברו את החודש בתאריך מסוים בארץ ישראל כי זה דבר שעתיד להתגלות ויש חזקה שאנשים לא משקרים בדברים אלו. מסופר על מקרה שניסו הבייתוסים להשכיר עדים לשקר על עדות החודש, אך לא הצליח כי אחד מהעדים סיפר על כך לבית הדין. בהתחלה היו מודיעים על ראש חודש על ידי הדלקת משואות בראשי הרים מסוימים. אבל הפסיקו בגלל שהכותים ניסו לשבש אותם ולהדליק משואות ביום שלא קבעו כראש חודש.  ולכן סמכו אחר כך רק על שליחים. היו משיאים משואות רק בחודש של עשרים ותשעה ימים ולא על חודש מלא. למה?

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבא כו׳ תניא אמר רבי יהודה חס ושלום שרבי עקיבא עיכבן אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו

מתני׳ אב ובנו שראו את החדש ילכו לא שמצטרפין זה עם זה אלא שאם יפסל אחד מהן יצטרף השני עם אחר רבי שמעון אומר אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש

אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו

גמ׳ אמר רבי לוי מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם עדות זו תהא כשרה בכם

ורבנן עדות זו תהא מסורה לכם

אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא כו׳ אמר רב חנן בר רבא הלכתא כרבי שמעון אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא רבי יוסי ומעשה ואת אמרת הלכתא כרבי שמעון

אמר לו והא זמנין סגיאין אמרית קמיה דרב הלכתא כרבי שמעון ולא אמר לי ולא מידי אמר ליה היכי תנית אמר ליה אפכא אמר ליה משום הכי לא אמר לך ולא מידי אמר טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל הלכתא כרבי שמעון

מתני׳ אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשירין לה

גמ׳ הא אשה כשירה לה אף הן כשירין לה אמר רב אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשירין לעדות אשה

מתני׳ מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכים אותו על החמור אפילו במטה ואם צודה להם לוקחין בידן מקלות

ואם היתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש שנאמר אלה מועדי ה׳ אשר תקראו אותם במועדם

הדרן עלך ארבעה ראשי שנים

מתני׳ אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם משקלקלו הבייתוסים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין

גמ׳ מאי אחר חד

וחד מי מהימן והתניא מעשה שבא הוא ועדיו עמו להעיד עליו אמר רב פפא מאי אחר זוג אחר

הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי אם אינן מכירין אותו מאי אותו אילימא אותו חד וחד מי מהימן משפט כתיב ביה אלא מאי אותו אותו הזוג הכי נמי מאי אחר זוג אחר

וחד לא מהימן והתניא מעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא

אמרי רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו של רבי נהוראי רב אשי אמר רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה באושא ואזל רבי נהוראי לאצטרופי בהדיה

אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מספיקא לא מחללינן שבתא קא משמע לן

כי אתא עולא אמר קדשוה לירחא במערבא אמר רב כהנא לא מיבעיא עולא דגברא רבה הוא דמהימן אלא אפילו איניש דעלמא נמי מהימן מאי טעמא כל מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי תניא נמי הכי בא אחד בסוף העולם ואמר קדשו בית דין את החדש נאמן

בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם וכו׳ תנו רבנן מה קלקול קלקלו הבייתוסין פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז אחד משלנו ואחד משלהם

שלהם העיד עדותו ויצא שלנו אמרו לו אמור כיצד ראית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו שהוא רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומין לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין ירכותיו והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני

אמרו לו מי הזקיקך לכך אמר להם שמעתי שבקשו בייתוסים להטעות את חכמים אמרתי אלך אני ואודיע להם שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנין ויטעו את חכמים

אמרו לו מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד באותה שעה התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין

מתני׳ בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין

כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי

ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש

גמ׳ מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא דכתיב וישאם דוד ואנשיו ומתרגמינן ואוקדינן דוד

תנו רבנן אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין לאור עיבורו

למימרא דאחסר עבדינן אמלא לא עבדינן מאי טעמא אמר רבי זירא גזירה משום ראש חדש חסר שחל להיות בערב שבת אימת עבדי באפוקי שבתא דאי אמרת נעביד נמי אמלא אתו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כב

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבא כו׳ תניא אמר רבי יהודה חס ושלום שרבי עקיבא עיכבן אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו

מתני׳ אב ובנו שראו את החדש ילכו לא שמצטרפין זה עם זה אלא שאם יפסל אחד מהן יצטרף השני עם אחר רבי שמעון אומר אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש

אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו

גמ׳ אמר רבי לוי מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם עדות זו תהא כשרה בכם

ורבנן עדות זו תהא מסורה לכם

אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא כו׳ אמר רב חנן בר רבא הלכתא כרבי שמעון אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא רבי יוסי ומעשה ואת אמרת הלכתא כרבי שמעון

אמר לו והא זמנין סגיאין אמרית קמיה דרב הלכתא כרבי שמעון ולא אמר לי ולא מידי אמר ליה היכי תנית אמר ליה אפכא אמר ליה משום הכי לא אמר לך ולא מידי אמר טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל הלכתא כרבי שמעון

מתני׳ אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשירין לה

גמ׳ הא אשה כשירה לה אף הן כשירין לה אמר רב אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשירין לעדות אשה

מתני׳ מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכים אותו על החמור אפילו במטה ואם צודה להם לוקחין בידן מקלות

ואם היתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש שנאמר אלה מועדי ה׳ אשר תקראו אותם במועדם

הדרן עלך ארבעה ראשי שנים

מתני׳ אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם משקלקלו הבייתוסים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין

גמ׳ מאי אחר חד

וחד מי מהימן והתניא מעשה שבא הוא ועדיו עמו להעיד עליו אמר רב פפא מאי אחר זוג אחר

הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי אם אינן מכירין אותו מאי אותו אילימא אותו חד וחד מי מהימן משפט כתיב ביה אלא מאי אותו אותו הזוג הכי נמי מאי אחר זוג אחר

וחד לא מהימן והתניא מעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא

אמרי רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו של רבי נהוראי רב אשי אמר רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה באושא ואזל רבי נהוראי לאצטרופי בהדיה

אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מספיקא לא מחללינן שבתא קא משמע לן

כי אתא עולא אמר קדשוה לירחא במערבא אמר רב כהנא לא מיבעיא עולא דגברא רבה הוא דמהימן אלא אפילו איניש דעלמא נמי מהימן מאי טעמא כל מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי תניא נמי הכי בא אחד בסוף העולם ואמר קדשו בית דין את החדש נאמן

בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם וכו׳ תנו רבנן מה קלקול קלקלו הבייתוסין פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז אחד משלנו ואחד משלהם

שלהם העיד עדותו ויצא שלנו אמרו לו אמור כיצד ראית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו שהוא רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומין לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין ירכותיו והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני

אמרו לו מי הזקיקך לכך אמר להם שמעתי שבקשו בייתוסים להטעות את חכמים אמרתי אלך אני ואודיע להם שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנין ויטעו את חכמים

אמרו לו מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד באותה שעה התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין

מתני׳ בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין

כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי

ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש

גמ׳ מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא דכתיב וישאם דוד ואנשיו ומתרגמינן ואוקדינן דוד

תנו רבנן אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין לאור עיבורו

למימרא דאחסר עבדינן אמלא לא עבדינן מאי טעמא אמר רבי זירא גזירה משום ראש חדש חסר שחל להיות בערב שבת אימת עבדי באפוקי שבתא דאי אמרת נעביד נמי אמלא אתו

גלול כלפי מעלה