Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו במרחשוון תשפ״ב | 1 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה כג

מדוע הודלקו משואות רק בחודשים חסרים ולא בחודשים מלאים? למה לא הפוך? כמה סוגים של עצי ארז יש? יש אומרים ארבעה ויש אומרים עשרה. אחד מהם הוא עץ אלמוגים ומביאים מימרה של רב כדי להסביר את האופן המסובך שבו היו מוציאים אותו מהמים. עץ זה היה בעל ערך רב. כל העצים שנעקרו על ידי הגויים בירושלים יוחזרו על ידי הקב”ה – זה נגדרש מהפסוק הנזכר בו פורטו סוגי הארזים השונים. רבי יוחנן אומר מספר אמירות על החשיבות של ללמד תורה לאחרים ולא רק ללמוד. ומוסיף עוד אמירה על כך שהגויים נענשים על הריגת מלמדי תורה כמו רבי עקיבא. מזוהים המקומות המוזכרים במשנה בהם הדליקו את המשואות. מובאת רשימה חלופית – איך זה מתחבר לזה שבמשנה? שתי אפשרויות מובאות כדי להסביר. המרחק בין ההרים מתואר כקצר יותר ממה שהיה ידוע בתקופת האמוראים. איך זה יכול להיות? כדי לתמרץ אנשים לבוא להעיד על הירח החדש, נערכה ארוחה חגיגית בחצר בבית יעזק, שם היה בית הדין חוקר את העדים. אם באו בשבת, אסור היה להם ללכת הביתה, ואפילו לא לצאת מהחצר בגלל שכבר יצאו מתחום שבת בכדי להגיע. אולם מאחר שהדבר ירתיע עדים מלבוא, התיר להם רבן גמליאל ללכת אלפיים אמה לכל כיוון. זה הותר גם עבור קבוצות אחרות של אנשים שצריך לתמרץ, כמו מיילדת, כבאי ואחרים. מה הייתה האטימולוגיה של השם בית יעזק (יעזק או יזק) – האם הייתה לו קונוטציה חיובית או שלילית? אילו שאלות נשאלו מהעדים כדי לוודא שהם דוברי אמת? ברגע שהיו להם עדים טובים, הם עדיין היו שואלים במקצת את האחרים שלא ירגישו שהיה בזבוז זמן שהגיעו ולא יגיעו שוב.

למיטעי אמרי האי חסר הוא והאי דלא עביד מאתמול משום דלא אפשר או דלמא מלא הוא ובזמנו עבדו

וליעביד בין אמלא בין אחסר וכי מקלע ראש חדש בערב שבת לא ליעביד כלל וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא מידע ידעי דחסר הוא

אפילו הכי אתו למיטעי אמרי האי מלא הוא והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי

וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל אמר אביי משום ביטול מלאכה לעם שני ימים

כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו׳ אמר רב יהודה ארבעה מיני ארזים הן ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום אמר רב אדרא דבי רבי שילא אמרי מבליגא ואמרי לה זו גולמיש

ופליגא דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו ארז ארזא שטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתא תדהר שאגא תאשור שוריבנא

הני שבעה הוו כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין אלונים בוטמי אלמונים בלוטי אלמוגין כסיתא איכא דאמרי ארונים ערמונים אלמוגין ארונים ערי ערמונים דולבי אלמוגין כסיתא

וצי אדיר לא יעברנו אמר רב זו בורני גדולה

היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא וטעני לה חלא עד דשכנא ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא וקטר להו בספינתא ונטלי חלא ושדו לבראי וכמה דמדליא עקרא ומתיא

ומחליף על חד תרין בכספא תלת פרוותא הויין תרתי בי ארמאי וחדא דבי פרסאי דבי ארמאי מסקן כסיתא דבי פרסאי מסקן מרגנייתא ומקרייא פרוותא דמשמהיג

אמר רבי יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו גוים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה שנאמר אתן במדבר ארז שטה ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר ציון מדבר היתה וגו׳

ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמידי חכמים דומה להדס במדבר דחביב

ואמר רבי יוחנן אוי להם לגוים שאין להם תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר ונקיתי דמם לא נקיתי

ומאין היו משיאין משואות כו׳ ומבית בלתין מאי בית בלתין אמר רב

זו בירם

מאי גולה אמר רב יוסף זו פומבדיתא מאי כמדורת האש תנא כל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף חרים וכייר וגדר וחברותיה איכא דאמרי ביני וביני הוו קיימי איכא דאמרי להך גיסא דארץ ישראל הוו קיימי מר חשיב דהאי גיסא ומר חשיב דהאי גיסא

אמר רבי יוחנן בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות כמה הוו להו תלתין ותרתין והא האידנא טובא הוו אמר אביי אסתתומי אסתתום להו דרכי

דכתיב לכן הנני שך את דרכך בסירים רב נחמן בר יצחק אמר מהכא דכתיב נתיבותי עוה

מתני׳ חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסין ובית דין בודקין אותם שם וסעודות גדולות עושין להם בשביל שיהו רגילין לבא

בראשונה לא היו זזין משם כל היום התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח

ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ומן הנהר ומן המפולת הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים לכל רוח

גמ׳ איבעיא להו בית יעזק תנן או בית יזק תנן בית יעזק תנן לישנא מעליא הוא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דלמא בית יזק תנן לישנא דצערא הוא כדכתיב והוא אסור באזיקים

אמר אביי תא שמע סעודות גדולות היו עושין להם שם כדי שיהו רגילים לבוא דלמא תרתי הוו עבדי בהו

מתני׳ כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרין לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין היה נוטה וכמה היה רחב אם אמר לפני החמה לא אמר כלום

ואחר כך היו מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהיו צריכים להם אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילים לבוא

גמ׳ היינו לפני החמה היינו לצפונה היינו לאחר החמה היינו לדרומה אמר אביי פגימתה לפני החמה או לאחר החמה אם אמר לפני החמה לא אמר כלום

דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת פגימתה של לבנה דחלשה דעתה פגימתה של קשת דלא לימרו עובדי החמה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כג

למיטעי אמרי האי חסר הוא והאי דלא עביד מאתמול משום דלא אפשר או דלמא מלא הוא ובזמנו עבדו

וליעביד בין אמלא בין אחסר וכי מקלע ראש חדש בערב שבת לא ליעביד כלל וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא מידע ידעי דחסר הוא

אפילו הכי אתו למיטעי אמרי האי מלא הוא והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי

וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל אמר אביי משום ביטול מלאכה לעם שני ימים

כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו׳ אמר רב יהודה ארבעה מיני ארזים הן ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום אמר רב אדרא דבי רבי שילא אמרי מבליגא ואמרי לה זו גולמיש

ופליגא דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו ארז ארזא שטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתא תדהר שאגא תאשור שוריבנא

הני שבעה הוו כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין אלונים בוטמי אלמונים בלוטי אלמוגין כסיתא איכא דאמרי ארונים ערמונים אלמוגין ארונים ערי ערמונים דולבי אלמוגין כסיתא

וצי אדיר לא יעברנו אמר רב זו בורני גדולה

היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא וטעני לה חלא עד דשכנא ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא וקטר להו בספינתא ונטלי חלא ושדו לבראי וכמה דמדליא עקרא ומתיא

ומחליף על חד תרין בכספא תלת פרוותא הויין תרתי בי ארמאי וחדא דבי פרסאי דבי ארמאי מסקן כסיתא דבי פרסאי מסקן מרגנייתא ומקרייא פרוותא דמשמהיג

אמר רבי יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו גוים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה שנאמר אתן במדבר ארז שטה ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר ציון מדבר היתה וגו׳

ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמידי חכמים דומה להדס במדבר דחביב

ואמר רבי יוחנן אוי להם לגוים שאין להם תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר ונקיתי דמם לא נקיתי

ומאין היו משיאין משואות כו׳ ומבית בלתין מאי בית בלתין אמר רב

זו בירם

מאי גולה אמר רב יוסף זו פומבדיתא מאי כמדורת האש תנא כל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף חרים וכייר וגדר וחברותיה איכא דאמרי ביני וביני הוו קיימי איכא דאמרי להך גיסא דארץ ישראל הוו קיימי מר חשיב דהאי גיסא ומר חשיב דהאי גיסא

אמר רבי יוחנן בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות כמה הוו להו תלתין ותרתין והא האידנא טובא הוו אמר אביי אסתתומי אסתתום להו דרכי

דכתיב לכן הנני שך את דרכך בסירים רב נחמן בר יצחק אמר מהכא דכתיב נתיבותי עוה

מתני׳ חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסין ובית דין בודקין אותם שם וסעודות גדולות עושין להם בשביל שיהו רגילין לבא

בראשונה לא היו זזין משם כל היום התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח

ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ומן הנהר ומן המפולת הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים לכל רוח

גמ׳ איבעיא להו בית יעזק תנן או בית יזק תנן בית יעזק תנן לישנא מעליא הוא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דלמא בית יזק תנן לישנא דצערא הוא כדכתיב והוא אסור באזיקים

אמר אביי תא שמע סעודות גדולות היו עושין להם שם כדי שיהו רגילים לבוא דלמא תרתי הוו עבדי בהו

מתני׳ כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרין לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין היה נוטה וכמה היה רחב אם אמר לפני החמה לא אמר כלום

ואחר כך היו מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהיו צריכים להם אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילים לבוא

גמ׳ היינו לפני החמה היינו לצפונה היינו לאחר החמה היינו לדרומה אמר אביי פגימתה לפני החמה או לאחר החמה אם אמר לפני החמה לא אמר כלום

דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת פגימתה של לבנה דחלשה דעתה פגימתה של קשת דלא לימרו עובדי החמה

גלול כלפי מעלה