Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז במרחשוון תשפ״ב | 2 נובמבר 2021

ראש השנה כד

הדף היום מוקדש ע”י מינה פליג ונעמי פרזיגר לעילוי נשמת סבם, אשר אנשל בן שאול יחזקאל ורבקה גרינפלד ז”ל ביום פטירתו ה56. היא וסבתה אטה שלחו בנותיהם לבית ספר חלוצי בזמנו, שולמית, ששם למדו תורה, דרך ארץ ועברית. והדף גם מוקדש ע”י הורי, אחי וממני לעילוי נשמת סבתי, סוניא ושיץ, שרה בת יצחק וינטה רחל ז”ל, בשנה לפטירתה. היא היתה אשה מיוחדת שבנתה מחדש את חייה כמה פעמים, החל מעזיבת משפחתה בשנת 1939 מוינה לבנות חיים חדשים לעצמה בארצות הברית בגיל 14. היא העריכה חינוך, עבודה קשה ואף פעם לא התלוננה! מתגעגעים אליך. 

מה היו השאלות שהיו שואלים את העדים? מה היו התשובות ה”נכונות”? אילו פערים בין עדות שני העדים יפסול אותם כעדים ואיזה אי התאמה ניתן היה להתעלם מאחר שההבדל לא היה כה גדול? עדות לכך שהירח החדש נראה משתקף ממשהו לא תתקבל. או שנראה מאחורי עננים או מאחורי זכוכית. אם במקרה הבחין בירח החדש והלך להסתכל בכדי להעיד ולא ראה אותו יותר, אי אפשר להעיד. בית הדין היה מכריז על החודש החדש באמירת “מקודש” והאנשים היו עונים “מקודש. מקודש”. מאיפה כל זה נדרש? ישנן ארבע דעות שונות לגבי האם טקס זה נעשה רק בחודש של 29 יום או גם על חודש של 29 וגם על חודש של 30 יום, או רק על חודש של 30 יום, או לא על אף אחד מהם. לרבן גמליאל היו צורות שונות של הירח בהן היה משתמש כדי לחקור את העדים. האם זה מותר? האם לא דורשים בברייתא שאי אפשר לעשות צורות בצורה של משמשי ה’, שכנראה כוללים מאורות השמיים כמו הירח. מתקיים דיון מה בדיוק כלול באיסור זה. אולי הכוונה היא רק לפריטים שניתן לשחזר, כמו בית במידות המדויקות של ההיכל או כלים בצורה של כלי המקדש. מעלים מספר שאלות נגד הצעה זו מכיוון שמקורות אחרים מצביעים על כך שגם תמונות אחרות אסורות, כולל הירח. בסופו של דבר, מציעה הגמרא שאו שגוי עשה אותם ומכיוון שהיו לשימוש ציבורי, לא היה חשד שישמשו לעבודת אלילים, או שהתמונות נעשו בחלקים ולכן לא היתה צורה שלמה, או היה מותר רבן גמליאל לעשות לשימוש לצרכי למידה.

גירי קא משדייא

כמה היה גבוה ולאין היה נוטה כו׳ תנא חדא לצפונה דבריו קיימין לדרומה לא אמר כלום והתניא איפכא לדרומה דבריו קיימין לצפונה לא אמר כלום

לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

תנו רבנן אחד אומר גבוה שתי מרדעות ואחד אומר שלשה עדותן קיימת אחד אומר שלשה ואחד אומר חמשה עדותן בטילה אבל מצטרפין לעדות אחרת

תנו רבנן ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו חציו במים חציו בעבים חציו בעששית אין מעידין עליו

השתא כולו אמרת לא חציו מבעיא אלא הכי קאמר חציו במים חציו ברקיע חציו בעבים חציו ברקיע חציו בעששית חציו ברקיע אין מעידין

תנו רבנן ראינוהו ושוב לא ראינוהו אין מעידין עליו כל הכי חזו לה ואזלי

אמר אביי הכי קאמר ראינוהו מאלינו ושבנו לראותו מדעתנו ולא ראינוהו אין מעידין עליו מאי טעמא אימור כוביתא דעיבא בעלמא הוא דחזי

מתני׳ ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים

גמ׳ ראש בית דין וכו׳ מנהני מילי אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי אמר קרא וידבר משה את מועדי ה׳ מכאן שראש בית דין אומר מקודש

וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר רב פפא אמר קרא אשר תקראו אותם קרי ביה אתם רב נחמן בר יצחק אמר אלה הם מועדי הם יאמרו מועדי

מקודש מקודש תרי זימני למה לי דכתיב מקראי קודש

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו תניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא בזמנו מקדשין אותו

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק

אמר אביי אף אנן נמי תנינא ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר מעובר אין מקודש לא

מעובר איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא ולא ליעברוה קא משמע לן

מתני׳ דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה

גמ׳ ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי

אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה

של חמשה ושל ששה ושל שמונה ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות רבי יוסי בר יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי

אמרו לו משם ראייה שפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו העשירו עשאום של זהב

ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי

אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם אמר רב הונא בריה דרב אידי מפרקיה דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי

ושאר שמשין מי שרי והא תניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון

ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת כי תניא ההיא לעבדם

אי לעבדם אפילו שלשול קטן נמי אין הכי נמי דתניא אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים וגאיות מתחת לרבות שלשול קטן

ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות

שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו והא רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין

התם חותמו בולט הוה ומשום חשדא כדתניא טבעת חותמו בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמו שוקע מותר להניחה ואסור לחתום בה

ומי חיישינן לחשדא והא ההיא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדרטא והוו עיילי רב ושמואל ואבוה דשמואל ולוי ומצלו התם ולא חיישי לחשדא רבים שאני

והא רבן גמליאל יחיד הוא כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה איבעית אימא דפרקים הוה

ואיבעית אימא להתלמד עבד וכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות

מתני׳ מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח

להעמיק בדף

דף משלהן- 89 קביעת החודש

קביעת החודש – דף משלהן 89

האם צמתם פעם את יום כיפור אבל כפול? דרמה בגמרא על קביעת החודש, וגם דרמה במלחמת העולם השניה.. (ראש השנה כד, כה, כו) על מה היה הויכוח בין רבי יהושע ורבי יוחנן? על קביעת החודש ועל סמכות הנשיא   קידוש החודש, רבן גמליאל, רבי יהושע

ראש השנה כד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כד

גירי קא משדייא

כמה היה גבוה ולאין היה נוטה כו׳ תנא חדא לצפונה דבריו קיימין לדרומה לא אמר כלום והתניא איפכא לדרומה דבריו קיימין לצפונה לא אמר כלום

לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

תנו רבנן אחד אומר גבוה שתי מרדעות ואחד אומר שלשה עדותן קיימת אחד אומר שלשה ואחד אומר חמשה עדותן בטילה אבל מצטרפין לעדות אחרת

תנו רבנן ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו חציו במים חציו בעבים חציו בעששית אין מעידין עליו

השתא כולו אמרת לא חציו מבעיא אלא הכי קאמר חציו במים חציו ברקיע חציו בעבים חציו ברקיע חציו בעששית חציו ברקיע אין מעידין

תנו רבנן ראינוהו ושוב לא ראינוהו אין מעידין עליו כל הכי חזו לה ואזלי

אמר אביי הכי קאמר ראינוהו מאלינו ושבנו לראותו מדעתנו ולא ראינוהו אין מעידין עליו מאי טעמא אימור כוביתא דעיבא בעלמא הוא דחזי

מתני׳ ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים

גמ׳ ראש בית דין וכו׳ מנהני מילי אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי אמר קרא וידבר משה את מועדי ה׳ מכאן שראש בית דין אומר מקודש

וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר רב פפא אמר קרא אשר תקראו אותם קרי ביה אתם רב נחמן בר יצחק אמר אלה הם מועדי הם יאמרו מועדי

מקודש מקודש תרי זימני למה לי דכתיב מקראי קודש

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו תניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא בזמנו מקדשין אותו

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק

אמר אביי אף אנן נמי תנינא ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר מעובר אין מקודש לא

מעובר איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא ולא ליעברוה קא משמע לן

מתני׳ דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה

גמ׳ ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי

אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה

של חמשה ושל ששה ושל שמונה ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות רבי יוסי בר יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי

אמרו לו משם ראייה שפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו העשירו עשאום של זהב

ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי

אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם אמר רב הונא בריה דרב אידי מפרקיה דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי

ושאר שמשין מי שרי והא תניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון

ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת כי תניא ההיא לעבדם

אי לעבדם אפילו שלשול קטן נמי אין הכי נמי דתניא אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים וגאיות מתחת לרבות שלשול קטן

ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות

שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו והא רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין

התם חותמו בולט הוה ומשום חשדא כדתניא טבעת חותמו בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמו שוקע מותר להניחה ואסור לחתום בה

ומי חיישינן לחשדא והא ההיא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדרטא והוו עיילי רב ושמואל ואבוה דשמואל ולוי ומצלו התם ולא חיישי לחשדא רבים שאני

והא רבן גמליאל יחיד הוא כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה איבעית אימא דפרקים הוה

ואיבעית אימא להתלמד עבד וכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות

מתני׳ מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח

גלול כלפי מעלה