Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח במרחשוון תשפ״ב | 3 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה כה

הדף היום מוקדש ע”י בטצי מהלמן לעילוי נשמת דודה, קרל פלדמן, עקיבא בן אפרים ושרה.

היו מספר מקרים שבהם העדים אמרו משהו שלא נראה כאמת, כגון הירח היה במזרח בבוקר ובמערב בערב או הירח החדש נראה בליל השלושים אבל לא השלושים ואחת. בכל מקרה היה רב שטען שהם עדי שקר אבל רבן גמליאל קיבל את העדות. במקרה השני, שבו רבי דוסא בן הורכינס חלק על רבן גמליאל, בא ר’ יהושע ואמר שנראים לו דברי ר’ דוסא. רבן גמליאל גזר על ר’ יהושע להתייצב לפניו ביום שלפי רבי יהושע יפול ביום הכיפורים עם מקלו וכספו, כדי להבהיר שהחלטת רבן גמליאל מחייבת את כולם. רבי עקיבא הציע לרבי יהושע להקשיב לרבן גמליאל מאחר שהוא כבר קבע שזה ראש חודש ודבר שנקבע על ידי בית הדין תקף אפילו אם הוא לא מדויק. רבי דוסא גם מייעץ לו לציית לדברי רבן גמליאל, ומסביר את הכוח של בתי הדין בכל תקופה. רבי יהושע מופיע כמבוקש ורבן גמליאל משבחו. הגמרא מסבירה מדוע קיבל רבן גמליאל את עדות העדים כאשר האחרים לא. הגמרא מביאה סיפורים אחרים שבהם היה בלבול אם הירח החדש נראה או לא. גרסה קצת שונה של סוף הסיפור עם רבן גמליאל ורבי יהושע מופיעה בברייתא. ברייתא אחרת מספרת גרסה מעט שונה של הדרשה שבה השתמש רבי דוסא כדי לשכנע את רבי יהושע לבוא לפני רבן גמליאל כמבוקש. ההוכחה היא מפסוק המשווה את משה ואהרן לשמואל, ועוד אחד המשווה את שמואל לגדעון, שמשון ויפתח. אף על פי שכולם לא היו גדולים כמו משה, עדיין משווים אותם אליו בהיותם מנהיגי דורם. הפרק השלישי מתחיל במקרה בו העדים הגיעו ביום 30, אך הם לא הספיקו לומר “מקודש” לפני שהיום הסתיים. במקרה זה, ראש חודש הוא למחרת. אם רק הדיינים בבית הדין ראו את הירח החדש או רק שלושה מהדיינים ראו, שניים מהדיינים מעידים לפני האחרים, לפחות לפני שלושה אחרים. הגמרא מסבירה שהמשנה מלמדת אותנו שגם אם מתחילים להתעסק עם העדים ביום, אי אפשר לסיים בלילה (בניגוד לדין ממוני שיכולים לסיים דין שהתחילו). עוד למדנו מהמשנה כי בסוגיה זו אין לקבל דיין אחד שהוא מומחה במקום שלושה. מהיכן דורשים הלכות אלו מהתורה?

וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל

ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן רבן גמליאל

אמר רבי דוסא בן הורכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו

בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה

נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי

גמ׳ תניא אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה

אמר רבי יוחנן מאי טעמא דבי רבי דכתיב עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו שמש הוא דידע מבואו ירח לא ידע מבואו

רבי חייא חזייא לסיהרא דהוה קאי בצפרא דעשרים ותשעה שקל קלא פתק ביה אמר לאורתא בעינן לקדושי בך ואת קיימת הכא זיל איכסי אמר ליה רבי לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים

תנו רבנן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש כסבורים העם לומר ראש חדש ובקשו בית דין לקדשו אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים

ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה רבן גמליאל הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו בית דין את החדש

הלך רבי עקיבא ומצאו מיצר כו׳ איבעיא להו מי מיצר רבי עקיבא מיצר או רבי יהושע מיצר תא שמע דתניא הלך רבי עקיבא ומצאו לרבי יהושע כשהוא מיצר אמר לו [ רבי] מפני מה אתה מיצר אמר לו רבי עקיבא ראוי לו שיפול למטה שנים עשר חדש ואל יגזור עליו גזירה זו

אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור אמר לו הרי הוא אומר אתם אתם אתם שלש פעמים

אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני נחמתני

בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס כו׳ תנו רבנן למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן פלוני כנדב ואביהוא פלוני כאלדד ומידד

ואומר ויאמר שמואל אל העם ה׳ אשר עשה את משה ואת אהרן ואומר וישלח ה׳ את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל זה גדעון ולמה נקרא שמו ירובעל שעשה מריבה עם הבעל בדן זה שמשון ולמה נקרא שמו בדן דאתי מדן יפתח כמשמעו

ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם

לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים

ואומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה

נטל מקלו ומעותיו בידו תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים

קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן

הדרן עלך אם אינן מכירין

מתני׳ ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר

ראוהו בית דין בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו

גמ׳ למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קא משמע לן

וכיון דתנא ליה ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים למה לי הכי קאמר אי נמי נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר

וכיון דתנא עד שחשיכה הרי זה מעובר למה לי למיתנייה חקירת העדים כלל

איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קא משמע לן

ואימא הכי נמי אמר קרא כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום

ראוהו בית דין יעמדו שנים ויעידו בפניהם ואמאי לא תהא שמיעה גדולה מראייה

אמר רבי זירא כגון שראוהו בלילה

ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי תימא הכא נמי כגון שראוהו בלילה היינו הך

סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואיל ותנן דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קא משמע לן

ואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקדוש ברוך הוא עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם

למימרא דעד נעשה דיין לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

אין עד נעשה דיין – מתי ולמה? – גפ”ת 78

מתי עד יכול להפוך לדיין ומתי לא? האם בכלל הגיוני שאדם אחד ימלא את שתי התפקידים האלו הרי עד הוא מעורב ודיין אמור להיות אובייקטיבי? נלמד יחד את שיטת התוספות המרחיבה את היריעה בסוגיה זו. המשנה בדף כה ע”ב מתארת מצבים בהם יש ריבוי עדים הרואה את הלבנה בחידושה ובתוכם גם חכי הסנהדרין עצמם: תלמוד…

דף משלהן- 89 קביעת החודש

קביעת החודש – דף משלהן 89

האם צמתם פעם את יום כיפור אבל כפול? דרמה בגמרא על קביעת החודש, וגם דרמה במלחמת העולם השניה.. (ראש השנה כד, כה, כו) על מה היה הויכוח בין רבי יהושע ורבי יוחנן? על קביעת החודש ועל סמכות הנשיא   קידוש החודש, רבן גמליאל, רבי יהושע

ראש השנה כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כה

וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל

ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן רבן גמליאל

אמר רבי דוסא בן הורכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו

בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה

נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי

גמ׳ תניא אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה

אמר רבי יוחנן מאי טעמא דבי רבי דכתיב עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו שמש הוא דידע מבואו ירח לא ידע מבואו

רבי חייא חזייא לסיהרא דהוה קאי בצפרא דעשרים ותשעה שקל קלא פתק ביה אמר לאורתא בעינן לקדושי בך ואת קיימת הכא זיל איכסי אמר ליה רבי לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים

תנו רבנן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש כסבורים העם לומר ראש חדש ובקשו בית דין לקדשו אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים

ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה רבן גמליאל הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו בית דין את החדש

הלך רבי עקיבא ומצאו מיצר כו׳ איבעיא להו מי מיצר רבי עקיבא מיצר או רבי יהושע מיצר תא שמע דתניא הלך רבי עקיבא ומצאו לרבי יהושע כשהוא מיצר אמר לו [ רבי] מפני מה אתה מיצר אמר לו רבי עקיבא ראוי לו שיפול למטה שנים עשר חדש ואל יגזור עליו גזירה זו

אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור אמר לו הרי הוא אומר אתם אתם אתם שלש פעמים

אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני נחמתני

בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס כו׳ תנו רבנן למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן פלוני כנדב ואביהוא פלוני כאלדד ומידד

ואומר ויאמר שמואל אל העם ה׳ אשר עשה את משה ואת אהרן ואומר וישלח ה׳ את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל זה גדעון ולמה נקרא שמו ירובעל שעשה מריבה עם הבעל בדן זה שמשון ולמה נקרא שמו בדן דאתי מדן יפתח כמשמעו

ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם

לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים

ואומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה

נטל מקלו ומעותיו בידו תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים

קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן

הדרן עלך אם אינן מכירין

מתני׳ ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר

ראוהו בית דין בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו

גמ׳ למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קא משמע לן

וכיון דתנא ליה ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים למה לי הכי קאמר אי נמי נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר

וכיון דתנא עד שחשיכה הרי זה מעובר למה לי למיתנייה חקירת העדים כלל

איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קא משמע לן

ואימא הכי נמי אמר קרא כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום

ראוהו בית דין יעמדו שנים ויעידו בפניהם ואמאי לא תהא שמיעה גדולה מראייה

אמר רבי זירא כגון שראוהו בלילה

ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי תימא הכא נמי כגון שראוהו בלילה היינו הך

סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואיל ותנן דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קא משמע לן

ואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקדוש ברוך הוא עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם

למימרא דעד נעשה דיין לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש

גלול כלפי מעלה