Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט במרחשוון תשפ״ב | 4 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה כו

הדף היום מוקדש ע”י בקי גולדשטיין לכבוד יום הולדת של נכדה שלה, שרי ויום נישואין של הוריה קובי ורותם. “שרי נולדה בשבוע 25 ושקלה 890 גרם בפרשת חיי שרה. רבנים הציעו לקרוא לה שרי, שם חזק יותר משרה. כך התחילו שבועות של תפילות ברחבי העולם לרפואה שלימה בזמן ששרי כבשה את ליבנו. אני יודעת שהמלאך השומר עליה תמיד היה שרה אימנו” מזל טוב!

הלימוד השבוע מוקדש על ידי טרי קריבושה לרפואה אלישבע בת אורה. 

האם עד יכול להיות דיין? ברור ממשנתינו שכן. אבל איך זה מסתדר עם שיטת ר’ עקיבא שטוען שלא? אולי יש לחלק בין דיני נפשות (ששם אמר ר’ עקיבא שאין עד נעשה דיין) לבין קידוש החודש. כל השופרות כשרים חוץ משל פרה – כי של רה נקרא קרן ולא שופר? ר’ יוסי חולק. על בסיס הפסוק “במשוך בקרן היובל” ששם גם שופר נקרא קרן. הוכחתו נראית חזקה – אם כן, איך יגיבו חכמים לדבריו? עולא ואביי מביאים סיבה אחרת להסביר את שיטת חכמים, מעבר למה שכבר כתוב במשנה. הגמרא מביאים סדרה של קושיות על דברי עולא ומתרצת אותם. למה כל אחד נתן הסבר לחכמים כשטעם לדבריהם כבר היה מוזכר בגמרא? הגמרא מסבירה מנין לנו שכשכתוב בפסוק שהוזכר במשנה “היובל” המשמעות לאיל? ומשם סוטים מהנושא ומדברים על כל מיני מילים שלא ידעו מה פירושם ומפרשים אותם ותוף כדי, מסבירים ממי למדו את פירוש המילה. המשנה מביאה שתי דעות שונות לגבי סוג השופר (מיעל ופשוט או מאיל וכפוף) שיש להשתמש בו לראש השנה, ליום כיפור של שנת היובל ולתעניות. במקדש גם תקעו באותם ימים בחצוצרות. מה היה עיקר? בגמרא, לוי מביא גישתו שקצת שונה משתי השיטות במשנה.

מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר כולן נעשין עדים ואין עד נעשה דיין

אפילו תימא רבי עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם אלא בדיני נפשות דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוהו דקטל נפשא לא מצו חזו ליה זכותא אבל הכא אפילו רבי עקיבא מודה

מתני׳ כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשוך בקרן היובל

גמ׳ שפיר קאמר רבי יוסי ורבנן כל השופרות אקרו שופר ואקרו קרן דפרה קרן אקרי שופר לא אקרי דכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו

ורבי יוסי אמר לך דפרה נמי אקרי שופר דכתיב ותיטב לה׳ משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור אלא מאי שור פר משופר

ורבנן כדרב מתנה דאמר רב מתנה מאי שור פר שהוא גדול כפר

עולא אמר היינו טעמא דרבנן כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור

ולא והא איכא דם פר הואיל ואשתני אשתני

והא איכא ארון וכפורת וכרוב חוטא בל יקריב קאמרינן

והא איכא כף ומחתה חוטא בל יתנאה קא אמרינן

והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי

והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דאין קטיגור נעשה סניגור ועוד מפני שהוא קרן

ורבי יוסי אמר לך דקא אמרת אין קטיגור נעשה סניגור הני מילי מבפנים והאי שופר מבחוץ הוא ודקא אמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

אביי אמר היינו טעמייהו דרבנן שופר אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות והא דפרה כיון דקאי גילדי גילדי מיתחזי כשנים ושלשה שופרות

והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דשופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות ועוד מפני שהוא קרן

ורבי יוסי אמר לך דקאמרת שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות כיון דמחברי אהדדי חד הוא ודקאמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא

ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי

אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי אשר כריתי לי

אמר רבי שמעון בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא רבי יהושע בן לוי מאי קרא מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטוחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול

לוי איקלע לההוא אתרא אתא גברא לקמיה אמר ליה

קבען פלניא לא הוה ידע מאי קאמר ליה אתא שאיל בי מדרשא אמר ליה גזלן אמר לך דכתיב היקבע אדם אלהים וגו׳ אמר ליה רבא מברניש לרב אשי אי הואי התם הוה אמינא ליה היכי קבעך במאי קבעך ואמאי קבעך וממילא הוה ידעינא ואיהו סבר מילתא דאיסורא קאמר ליה

לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין

לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה אמרה ליה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך

לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך

לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא

לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך אמר רבה בר בר חנה יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא הוה דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי

מתני׳ שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר

ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות

שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובלות בשל יעלים

גמ׳ אמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה בפשוטין והתנן שופר של ראש השנה של יעל פשוט הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים

ולימא הלכתא כרבי יהודה אי אמרת הלכתא כרבי יהודה הוה אמינא אפילו של יובל נמי כרבי יהודה סבירא ליה קא משמע לן

במאי קמיפלגי מר סבר בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי וביום הכפורים כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ובתעניות כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

אין עד נעשה דיין – מתי ולמה? – גפ”ת 78

מתי עד יכול להפוך לדיין ומתי לא? האם בכלל הגיוני שאדם אחד ימלא את שתי התפקידים האלו הרי עד הוא מעורב ודיין אמור להיות אובייקטיבי? נלמד יחד את שיטת התוספות המרחיבה את היריעה בסוגיה זו. המשנה בדף כה ע”ב מתארת מצבים בהם יש ריבוי עדים הרואה את הלבנה בחידושה ובתוכם גם חכי הסנהדרין עצמם: תלמוד…

דף משלהן- 89 קביעת החודש

קביעת החודש – דף משלהן 89

האם צמתם פעם את יום כיפור אבל כפול? דרמה בגמרא על קביעת החודש, וגם דרמה במלחמת העולם השניה.. (ראש השנה כד, כה, כו) על מה היה הויכוח בין רבי יהושע ורבי יוחנן? על קביעת החודש ועל סמכות הנשיא   קידוש החודש, רבן גמליאל, רבי יהושע

ראש השנה כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה כו

מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר כולן נעשין עדים ואין עד נעשה דיין

אפילו תימא רבי עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם אלא בדיני נפשות דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוהו דקטל נפשא לא מצו חזו ליה זכותא אבל הכא אפילו רבי עקיבא מודה

מתני׳ כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשוך בקרן היובל

גמ׳ שפיר קאמר רבי יוסי ורבנן כל השופרות אקרו שופר ואקרו קרן דפרה קרן אקרי שופר לא אקרי דכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו

ורבי יוסי אמר לך דפרה נמי אקרי שופר דכתיב ותיטב לה׳ משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור אלא מאי שור פר משופר

ורבנן כדרב מתנה דאמר רב מתנה מאי שור פר שהוא גדול כפר

עולא אמר היינו טעמא דרבנן כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור

ולא והא איכא דם פר הואיל ואשתני אשתני

והא איכא ארון וכפורת וכרוב חוטא בל יקריב קאמרינן

והא איכא כף ומחתה חוטא בל יתנאה קא אמרינן

והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי

והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דאין קטיגור נעשה סניגור ועוד מפני שהוא קרן

ורבי יוסי אמר לך דקא אמרת אין קטיגור נעשה סניגור הני מילי מבפנים והאי שופר מבחוץ הוא ודקא אמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

אביי אמר היינו טעמייהו דרבנן שופר אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות והא דפרה כיון דקאי גילדי גילדי מיתחזי כשנים ושלשה שופרות

והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דשופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות ועוד מפני שהוא קרן

ורבי יוסי אמר לך דקאמרת שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות כיון דמחברי אהדדי חד הוא ודקאמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא

ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי

אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי אשר כריתי לי

אמר רבי שמעון בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא רבי יהושע בן לוי מאי קרא מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטוחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול

לוי איקלע לההוא אתרא אתא גברא לקמיה אמר ליה

קבען פלניא לא הוה ידע מאי קאמר ליה אתא שאיל בי מדרשא אמר ליה גזלן אמר לך דכתיב היקבע אדם אלהים וגו׳ אמר ליה רבא מברניש לרב אשי אי הואי התם הוה אמינא ליה היכי קבעך במאי קבעך ואמאי קבעך וממילא הוה ידעינא ואיהו סבר מילתא דאיסורא קאמר ליה

לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין

לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה אמרה ליה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך

לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך

לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא

לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך אמר רבה בר בר חנה יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא הוה דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי

מתני׳ שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר

ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות

שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובלות בשל יעלים

גמ׳ אמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה בפשוטין והתנן שופר של ראש השנה של יעל פשוט הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים

ולימא הלכתא כרבי יהודה אי אמרת הלכתא כרבי יהודה הוה אמינא אפילו של יובל נמי כרבי יהודה סבירא ליה קא משמע לן

במאי קמיפלגי מר סבר בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי וביום הכפורים כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ובתעניות כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי

גלול כלפי מעלה