הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
ראש השנה ג
הדף היום מוקדש ע"י שמואליק ורונית שביט לכבוד הולדת נכדם בן לליאור ויוסי ויס "שהיום אי"ה יכנס בבריתו של אברהם אבינו. מזל טוב!" וע"י גלנדה זקס לכבוד רונה, שרנה ודיינה והחברותא שלה בסאן דיאגו.
כיצד יודעים שאהרן נפטר לפני שהחל משה את נאומו, וממנו הוכיחו שהספירה מיציאת מצרים החלה מהראשון בניסן ולא מהראשון בתשרי? כי משה דיבר לאחר הכותו של סיחון והפסוק מספר לנו כי מלך ערד הכנעני הגיע לתקוף לאחר ששמע על מותו של אהרן שהביא להסרת ענני הכבוד שהגנו על היהודים במדבר. מה הקשר בין הכנעני לסיחון? איך יודעים שזה לא היה מאייר, סיוון, תמוז, אב או אדר, כל אלה היו יכולים להיות החודש שבו החלה הספירה ועדיין הפסוקים עם אהרן ומשה היו מסתדרים. פסוקים שונים, חלקם מהתורה ואחד מדברי הימים מובאים להוכיח זאת. רב חסדא אומר שראש השנה למלכים שחל בראשון בניסן מיועד רק למלכים יהודים, אך מלכי אומות העולם סופרים מהראשון לתשרי ודורשים זאת מנחמיה א:א ונחמיה ב:א. רב יוסף מקשה את רב חסדא על סמך פסוקים מחגי א:טו וחגי ב:א בנוגע למלכות דריוש. רב אבהו מתרץ שכורש היה מלך טוב ליהודים כיוון שאיפשר להם לבנות מחדש את בית המקדש ולכן שנים שלו נמנו כמלכי היהודים. רב יוסף מקשה שתי קושיות – אחת, פסוקים אחרים על דריוש בעזרא ו:טו ובעזרא ז:ח נראה כי שנותיו נמנו מהראשון לתשרי, והשנייה משום שמדובר על דריוש ולא כורש. כתשובה לקושי השני, מצטטים ברייתא שבה כתוב שכורש ודריוש היו בנאדם אחד. התשובה לשאלה הראשונה היא שדריוש היה טוב ליהודים אבל אז הלך נגדם. ברגע שהשתנה, מנו את שנותיו כמלכי אומות העולם.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן
ואמר רבי אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ריש לקיש כי משמש בארבע לשונות אי דילמא אלא דהא
מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו
ואימא ראש השנה אייר
לא סלקא דעתך דכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן מעל משכן העדות מדקאי בניסן וקרי לה שנה שנית וקאי באייר וקרי לה שנה שנית מכלל דראש השנה לאו אייר הוא
ואימא ראש השנה סיון לא סלקא דעתך דכתיב בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואם איתא בחדש השלישי בשנה השנית לצאת וגו׳ מיבעי ליה
ואימא תמוז ואימא אב ואימא אדר
אלא אמר רבי אלעזר מהכא ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו מאי שני לאו שני לירח שמונין בו למלכותו
מתקיף לה רבינא ואימא שני בחדש אם כן שני בחדש בהדיה הוה כתיב ביה
ואימא בשני בשבת חדא דלא אשכחן שני בשבת דכתיב ועוד מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש
תניא כוותיה דרבי יוחנן מניין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו׳ וכתיב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה׳ וגו׳ וכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש
וכתיב אחרי הכותו את סיחון וגו׳ ואומר וישמע הכנעני וגו׳ ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו׳ ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו׳
ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו׳ ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו׳ ואומר ויחל לבנות וגו׳
אמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן שנאמר דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו׳ וכתיב ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא וגו׳
מדקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים מכלל דראש השנה לאו ניסן הוא
בשלמא היאך מפרש דלארתחשסתא אלא האי ממאי דלארתחשסתא דילמא
למנינא אחרינא הוא אמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזירה שוה מה התם לארתחשסתא אף הכא לארתחשסתא
וממאי דמעשה דכסליו קדים דילמא מעשה דניסן קדים
לא סלקא דעתך דתניא דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו אמרן נחמיה למלך בניסן
דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו שנאמר דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדולה ובחרפה וחומת ירושלם מפורצת ושעריה נצתו באש
אמרן נחמיה למלך בניסן שנאמר ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד ואומר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבותי חרבה ושעריה אוכלו באש
ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים ואומר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבותי ואבננה ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן
מתיב רב יוסף ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש וכתיב בשביעי בשנת שתים בעשרים ואחד לחדש ואם איתא בשביעי בשנת שלש מיבעי ליה
אמר רבי אבהו כורש מלך כשר היה לפיכך מנו לו כמלכי ישראל
מתקיף לה רב יוסף חדא דאם כן קשו קראי אהדדי דכתיב ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר די היא שנת שית למלכות דריוש מלכא ותניא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו עמו וכתיב ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך ואם איתא שנת השמינית מיבעי ליה
ועוד מי דמי התם כורש הכא דריוש תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא כורש שמלך כשר היה ארתחשסתא על שם מלכותו ומה שמו דריוש שמו
מכל מקום קשיא אמר רבי יצחק לא קשיא כאן קודם שהחמיץ כאן לאחר שהחמיץ
מתקיף לה רב כהנא ומי החמיץ והכתיב
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ראש השנה ג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן
ואמר רבי אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ריש לקיש כי משמש בארבע לשונות אי דילמא אלא דהא
מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו
ואימא ראש השנה אייר
לא סלקא דעתך דכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן מעל משכן העדות מדקאי בניסן וקרי לה שנה שנית וקאי באייר וקרי לה שנה שנית מכלל דראש השנה לאו אייר הוא
ואימא ראש השנה סיון לא סלקא דעתך דכתיב בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואם איתא בחדש השלישי בשנה השנית לצאת וגו׳ מיבעי ליה
ואימא תמוז ואימא אב ואימא אדר
אלא אמר רבי אלעזר מהכא ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו מאי שני לאו שני לירח שמונין בו למלכותו
מתקיף לה רבינא ואימא שני בחדש אם כן שני בחדש בהדיה הוה כתיב ביה
ואימא בשני בשבת חדא דלא אשכחן שני בשבת דכתיב ועוד מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש
תניא כוותיה דרבי יוחנן מניין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו׳ וכתיב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה׳ וגו׳ וכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש
וכתיב אחרי הכותו את סיחון וגו׳ ואומר וישמע הכנעני וגו׳ ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו׳ ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו׳
ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו׳ ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו׳ ואומר ויחל לבנות וגו׳
אמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן שנאמר דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו׳ וכתיב ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא וגו׳
מדקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים מכלל דראש השנה לאו ניסן הוא
בשלמא היאך מפרש דלארתחשסתא אלא האי ממאי דלארתחשסתא דילמא
למנינא אחרינא הוא אמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזירה שוה מה התם לארתחשסתא אף הכא לארתחשסתא
וממאי דמעשה דכסליו קדים דילמא מעשה דניסן קדים
לא סלקא דעתך דתניא דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו אמרן נחמיה למלך בניסן
דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו שנאמר דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדולה ובחרפה וחומת ירושלם מפורצת ושעריה נצתו באש
אמרן נחמיה למלך בניסן שנאמר ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד ואומר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבותי חרבה ושעריה אוכלו באש
ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים ואומר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבותי ואבננה ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן
מתיב רב יוסף ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש וכתיב בשביעי בשנת שתים בעשרים ואחד לחדש ואם איתא בשביעי בשנת שלש מיבעי ליה
אמר רבי אבהו כורש מלך כשר היה לפיכך מנו לו כמלכי ישראל
מתקיף לה רב יוסף חדא דאם כן קשו קראי אהדדי דכתיב ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר די היא שנת שית למלכות דריוש מלכא ותניא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו עמו וכתיב ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך ואם איתא שנת השמינית מיבעי ליה
ועוד מי דמי התם כורש הכא דריוש תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא כורש שמלך כשר היה ארתחשסתא על שם מלכותו ומה שמו דריוש שמו
מכל מקום קשיא אמר רבי יצחק לא קשיא כאן קודם שהחמיץ כאן לאחר שהחמיץ
מתקיף לה רב כהנא ומי החמיץ והכתיב
