הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
ראש השנה לא
הדף היום מוקדש ע"י דויד וגיטה נויפלד ומשפחתם לרגל יום הולדתה ה90 של פרן סטוקר. "החוסן הפנימי שלך, שמחת החיים והאהבה לכולם גורמים לנו להיות גאים להיות ילדייך. שתמשיכי לקבל נחת מכולנו!" ולרפואת יוסף בן רינה.
מהו השיר שנאמר בכל יום בשבוע בבית המקדש? מדוע כל אחד נבחר לאותו יום? איזה שיר שרו במוסף ובמנחה של שבת? כשם שהשכינה גלתה לעשרה מקומות בזמן חורבן בית המקדש הראשון, כך גלתה הסנהדרין עשר פעמים בחורבן בית שני. מה היו עשרת המקומות? רבי אלעזר סובר שהיו רק שש גלויות של הסנהדרין ודורש זאת מפסוק בישעיהו כו:ה. עוד תיקן רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים להעיד על הירח וראש בית הדין לא היה שם, יכולים העדים להעיד בפני דיינים אחרים ולא היו צריכים לחפש את ראש בית הדין. לאמימר היה מצב עם אישה שהובאה לדין לגבי הלוואה. הוא נדה אותה בגלל ביזיון בית המשפט מאחר שהיא לא טרחה להגיע אליו, כשהוא הלך לעיר אחרת, כדי לשפוט אותה. כאשר רב אשי הקשה עליו על סמך המשנה (תקנת רבן יוחנן בן זכאי), הוא הבחין בין המקרים – עם הירח החדש אנחנו לא רוצים להרתיע עדים מלהגיע בפעם הבאה; בהלוואה, האשה שלקחה הלוואה הכניעה את עצמה למי שהלווה לה את הכסף (עבד לוה לאיש מלוה) ולכן הם יכולים להכריח אותה לפנות לשופט מסויים לפי בחירת המלווה. מה היו תשע התקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי? האחרון הוא נושא לוויכוח.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שאני התם דשירה דיומיה היא
תניא רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא בראשון מה היו אומרים לה׳ הארץ ומלואה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו
בשני מה היו אומרים גדול ה׳ ומהולל מאד על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן
בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו ברביעי היו אומרים אל נקמות ה׳ על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן
בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי היו אומרים ה׳ מלך גאות לבש על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת
אמר רבי נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו אלא בראשון שקנה והקנה ושליט בעולמו בשני שחילק מעשיו ומלך עליהם בשלישי שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו
ברביעי שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן בחמישי שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי שגמר מלאכתו ומלך עליהם בשביעי על שם ששבת
וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב שנאמר ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא אמר אביי תרי חרוב שנאמר יחיינו מיומים
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזיו לך
ואמר רב חנן בר רבא אמר רב כדרך שחלוקים כאן כך חלוקין בבית הכנסת
במנחתא דשבתא מה היו אומרים אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר
איבעיא להו הני כולהו בחד שבתא אמרי להו או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד תא שמע דתניא אמר רבי יוסי עד שהראשונה אומרת אחת שניה חוזרת שתים שמע מינה כל שבתא ושבתא אמרי חד שמע מינה
אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה מקראי וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא
עשר מסעות נסעה שכינה מקראי מכפרת לכרוב ומכרוב לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה לעיר ומעיר להר ומהר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר אלך אשובה אל מקומי
מכפורת לכרוב מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וכתיב וירכב על כרוב ויעף וכתיב וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית
וממפתן לחצר דכתיב וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה׳ מחצר למזבח דכתיב ראיתי את ה׳ נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב טוב לשבת על פנת גג מגג לחומה דכתיב והנה ה׳ נצב על חומת אנך מחומה לעיר דכתיב קול ה׳ לעיר יקרא
ומעיר להר דכתיב ויעל כבוד ה׳ מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר ומהר למדבר דכתיב טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה דכתיב אלך אשובה אל מקומי וגו׳
אמר רבי יוחנן ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא יחזרו בתשובה כיון שלא חזרו אמר תיפח עצמן שנאמר ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש
וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה
ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולן שנאמר ושפלת מארץ תדברי
רבי אלעזר אומר שש גלות שנאמר כי השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל שנאמר התנערי מעפר קומי שבי
מתני׳ אמר רבי יהושע בן קרחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד
גמ׳ ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעי אזל אמימר למחוזא ולא אזלה בתריה כתב פתיחא עילוה אמר ליה רב אשי לאמימר והא אנן תנן אפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד
אמר ליה הני מילי לענין עדות החדש דאם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא אבל הכא עבד לוה לאיש מלוה
תנו רבנן אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזו אחד מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי שית דהאי פירקא וחדא דפירקא קמא
ואידך דתניא גר שנתגייר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו אמר רבי שמעון בן אלעזר כבר נמנה עליה רבן יוחנן וביטלה מפני התקלה
ואידך פלוגתא דרב פפא ורב נחמן בר יצחק רב פפא אמר כרם רבעי רב נחמן בר יצחק אמר לשון של זהורית
רב פפא אמר כרם רבעי דתניא כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום לכל צד וזו היא תחומה אילת מן הצפון ועקרבת מן הדרום לוד מן המערב וירדן מן המזרח
ואמר עולא ואיתימא רבה בר עולא אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות
ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי וביקש רבי אליעזר להפקירו לעניים
אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו חבריך עליו והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי
רב נחמן בר יצחק אמר לשון של זהורית דתניא בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבחוץ הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהו קושרין אותו על פתח אולם מבפנים
ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח
רב נחמן בר יצחק מאי טעמא לא אמר כרב פפא אמר לך אי סלקא דעתך רבן יוחנן בן זכאי חבריו דרבי אליעזר מי הוה רבו הוה ואידך כיון דתלמידים הוו לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה רבך
ורב פפא מאי טעמא לא אמר כרב נחמן בר יצחק אמר לך אי סלקא דעתך רבן יוחנן בן זכאי בימי רבן יוחנן בן זכאי מי הוה לשון של זהורית והתניא כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה ארבעים שנה עסק בפרקמטיא ארבעים שנה למד ארבעים שנה לימד
ותניא ארבעים שנה קודם שנחרב הבית לא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים ותנן משחרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי ואידך אותם ארבעים שנה דלמד תלמיד יושב לפני רבו הוה ואמר מילתא ואסתבר טעמיה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
ראש השנה לא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שאני התם דשירה דיומיה היא
תניא רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא בראשון מה היו אומרים לה׳ הארץ ומלואה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו
בשני מה היו אומרים גדול ה׳ ומהולל מאד על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן
בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו ברביעי היו אומרים אל נקמות ה׳ על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן
בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי היו אומרים ה׳ מלך גאות לבש על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת
אמר רבי נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו אלא בראשון שקנה והקנה ושליט בעולמו בשני שחילק מעשיו ומלך עליהם בשלישי שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו
ברביעי שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן בחמישי שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי שגמר מלאכתו ומלך עליהם בשביעי על שם ששבת
וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב שנאמר ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא אמר אביי תרי חרוב שנאמר יחיינו מיומים
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזיו לך
ואמר רב חנן בר רבא אמר רב כדרך שחלוקים כאן כך חלוקין בבית הכנסת
במנחתא דשבתא מה היו אומרים אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר
איבעיא להו הני כולהו בחד שבתא אמרי להו או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד תא שמע דתניא אמר רבי יוסי עד שהראשונה אומרת אחת שניה חוזרת שתים שמע מינה כל שבתא ושבתא אמרי חד שמע מינה
אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה מקראי וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא
עשר מסעות נסעה שכינה מקראי מכפרת לכרוב ומכרוב לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה לעיר ומעיר להר ומהר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר אלך אשובה אל מקומי
מכפורת לכרוב מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וכתיב וירכב על כרוב ויעף וכתיב וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית
וממפתן לחצר דכתיב וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה׳ מחצר למזבח דכתיב ראיתי את ה׳ נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב טוב לשבת על פנת גג מגג לחומה דכתיב והנה ה׳ נצב על חומת אנך מחומה לעיר דכתיב קול ה׳ לעיר יקרא
ומעיר להר דכתיב ויעל כבוד ה׳ מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר ומהר למדבר דכתיב טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה דכתיב אלך אשובה אל מקומי וגו׳
אמר רבי יוחנן ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא יחזרו בתשובה כיון שלא חזרו אמר תיפח עצמן שנאמר ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש
וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה
ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולן שנאמר ושפלת מארץ תדברי
רבי אלעזר אומר שש גלות שנאמר כי השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל שנאמר התנערי מעפר קומי שבי
מתני׳ אמר רבי יהושע בן קרחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד
גמ׳ ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעי אזל אמימר למחוזא ולא אזלה בתריה כתב פתיחא עילוה אמר ליה רב אשי לאמימר והא אנן תנן אפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד
אמר ליה הני מילי לענין עדות החדש דאם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא אבל הכא עבד לוה לאיש מלוה
תנו רבנן אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזו אחד מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי שית דהאי פירקא וחדא דפירקא קמא
ואידך דתניא גר שנתגייר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו אמר רבי שמעון בן אלעזר כבר נמנה עליה רבן יוחנן וביטלה מפני התקלה
ואידך פלוגתא דרב פפא ורב נחמן בר יצחק רב פפא אמר כרם רבעי רב נחמן בר יצחק אמר לשון של זהורית
רב פפא אמר כרם רבעי דתניא כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום לכל צד וזו היא תחומה אילת מן הצפון ועקרבת מן הדרום לוד מן המערב וירדן מן המזרח
ואמר עולא ואיתימא רבה בר עולא אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות
ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי וביקש רבי אליעזר להפקירו לעניים
אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו חבריך עליו והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי
רב נחמן בר יצחק אמר לשון של זהורית דתניא בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבחוץ הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהו קושרין אותו על פתח אולם מבפנים
ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח
רב נחמן בר יצחק מאי טעמא לא אמר כרב פפא אמר לך אי סלקא דעתך רבן יוחנן בן זכאי חבריו דרבי אליעזר מי הוה רבו הוה ואידך כיון דתלמידים הוו לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה רבך
ורב פפא מאי טעמא לא אמר כרב נחמן בר יצחק אמר לך אי סלקא דעתך רבן יוחנן בן זכאי בימי רבן יוחנן בן זכאי מי הוה לשון של זהורית והתניא כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה ארבעים שנה עסק בפרקמטיא ארבעים שנה למד ארבעים שנה לימד
ותניא ארבעים שנה קודם שנחרב הבית לא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים ותנן משחרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי ואידך אותם ארבעים שנה דלמד תלמיד יושב לפני רבו הוה ואמר מילתא ואסתבר טעמיה
