Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בכסלו תשפ״ב | 10 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה לב

הדף היום מוקדש ע”י ברברה גולדשלג לרפואתו של ירמיהו בן ביילה פרומית. וע”י רוחי סומר לזכר נשמת סבה אריה לייב בן צדוק. “לא היה לי את הזכות לפגוש אותו. בשכונה שלו בברוקלין הוא היה מודל לחיקוי עבור קהילתו בבית הכנסת ותמיד עזר לנזקקים שהגיעו למעדניה שלו. אמי, דודי ודודתי גידלו את ילדיהם עם אהבה ליהדות ולארץ ישראל”.

בתפילת מוסף של ראש השנה יש תשע ברכות. שלוש הברכות האמצעיות הם: קדושת היום, זכרונות, ושופרות. יש ויכוח בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי לגבי ברכת מלכויות – האם היא משולבת עם הברכה השלישית, קדושת השם, או עם הברכה הרביעית, קדושת היום. הם גם מתלבטים אם תוקעים בשופר במלכויות או לא. מה המקור בתורה לשלוש הברכות הראשונות בעמידה ולמלכויות, זכרונות ושופרות? רבי עקיבא אומר צריך עשרה פסוקים למלכויות, זכרונות, ושופרות, ואילו רבי יוחנן בן נורי אומר רק שלוש. אפשר להשתמש רק בפסוקים חיוביים ולא כאלה שמדברים על פורענות ליהודים. לא מזכירים זיכרון של יחידים, רק של הצבור. עשרת הפסוקים מורכבים מ-3 פסוקים מתורה, נביאים וכתובים והאחרון מהתורה, – או אולי מהנביאים? הגמרא ממשיכה לנתח באילו פסוקים ניתן להשתמש ובאילו לא. שופר תוקעים במוסף ואילו הלל נקרא על ידי החזן של שחרית. למה? אסור לעשות דבר שאסור ביום טוב כדי לתקוע בשופר, כגון להביאו מחוץ לתחום או לטפס על עץ להשיגו וכדומה. לילדים מותר לתקוע בשופר בראש השנה לתרגל.

וקבעיה רביה בשמיה

מתני׳ סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע

קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי

אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים

גמ׳ אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר למה הוא מזכיר רחמנא אמר אידכר אלא למה עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני

תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה׳ בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה׳ כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קדש

ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות רבי אליעזר אומר דכתיב שבתון זכרון תרועה מקרא קדש שבתון זה קדושת היום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשיית מלאכה

אמר לו רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון שבות שבו פתח הכתוב תחילה אלא שבתון קדשהו בעשיית מלאכה זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש זו קדושת היום

מנין שאומרים מלכיות תניא רבי אומר אני ה׳ אלהיכם ובחדש השביעי זו מלכות

רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם שאין תלמוד לומר אני ה׳ אלהיכם ומה תלמוד לומר אני ה׳ אלהיכם זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהן

והיכן אומרה לקדושת היום תניא רבי אומר עם המלכיות אומרה מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית

רבן שמעון בן גמליאל אומר עם הזכרונות אומרה מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן באמצע

וכשקידשו בית דין את השנה באושא ירד רבי יוחנן בן ברוקא לפני רבן שמעון בן גמליאל ועשה כרבי יוחנן בן נורי אמר לו רבן שמעון לא היו נוהגין כן ביבנה ליום השני ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי ועשה כרבי עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה

למימרא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי עקיבא סבירא ליה והא אמר רבי עקיבא מלכיות עם קדושת היום אמר להו ורבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר להו אמר רבי זירא לומר שתוקעין למלכיות

ליום השני ירד רבי חנינא מאי שני אילימא יום טוב שני למימרא דעברוה לאלול והאמר רבי חנינא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אמר רב חסדא מאי שני ליום שני לשנה הבאה

מתני׳ אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא

גמ׳ הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר רבי כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים הלולים טובא הוו הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר

רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני רבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם הי נינהו ויאמר

ויאמר דבראשית תשעה הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו

רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא איבעיא להו היכי קתני שלש מן התורה שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים דהוו תשע ואיכא בינייהו חדא או דלמא אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים דהויין להו שלש ואיכא בינייהו טובא

תא שמע דתניא אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות ואם אמר שבע מכולן יצא כנגד שבעה רקיעים

רבי יוחנן בן נורי אמר הפוחת לא יפחות משבע ואם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי

מתני׳ אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא

גמ׳ מלכיות כגון חי אני נאם ה׳ [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואף על גב דאמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן

זכרון כגון ויזכור כי בשר המה וגו׳ שופר כגון תקעו שופר בגבעה וגו׳

אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של נכרים אומר מלכות כגון ה׳ מלך ירגזו עמים וכגון ה׳ מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון זכור ה׳ לבני אדום וגו׳ שופר כגון וה׳ אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב ה׳ צבאות יגן עליהם

אין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון זכרני ה׳ ברצון עמך וכגון זכרה לי אלהי לטובה

פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה׳ פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רב יוסי רבי יהודה אומר אינן כזכרונות

ולרבי יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן כזכרונות וה׳ פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים דמיא

שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה׳ עזוז וגבור ה׳ גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה ראשונה שתים שניה שלש דברי רבי יוסי

רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים

זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אחת ושוין במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת

זכרון שיש בו תרועה כגון שבתון זכרון תרועה מקרא קדש אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות בלבד

מלכות שיש עמו תרועה כגון ה׳ אלהיו עמו ותרועת מלך בו אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד

תרועה שאין עמה לא כלום כגון יום תרועה יהיה לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר

מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא רבי יוסי אומר המשלים בתורה הרי זה משובח אימא משלים

והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה

בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהויין ה׳ אלהיו עמו ותרועת מלך בו ויהי בישורון מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא

אמר רב הונא תא שמע שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות

וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהיםאין עוד מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות

מתני׳ העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל

גמ׳ מאי שנא שני מתקיע משום דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת מלך

אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות

אמר רבי יוחנן בשעת השמד שנו

מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מאי טעמא אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה

מתני׳ שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן

אין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא

גמ׳ מאי טעמא שופר עשה הוא ויום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה וכו׳ השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן-90 תפילת יחיד

תפילת יחיד – דף משלהן 90

למה צריך את חזרת הש”ץ? האם אפשר לוותר על תפילת היחיד? מחלוקת מעניינת לרגל סוף המסכת..

ראש השנה לב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה לב

וקבעיה רביה בשמיה

מתני׳ סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע

קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי

אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים

גמ׳ אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר למה הוא מזכיר רחמנא אמר אידכר אלא למה עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני

תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה׳ בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה׳ כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קדש

ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות רבי אליעזר אומר דכתיב שבתון זכרון תרועה מקרא קדש שבתון זה קדושת היום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשיית מלאכה

אמר לו רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון שבות שבו פתח הכתוב תחילה אלא שבתון קדשהו בעשיית מלאכה זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש זו קדושת היום

מנין שאומרים מלכיות תניא רבי אומר אני ה׳ אלהיכם ובחדש השביעי זו מלכות

רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם שאין תלמוד לומר אני ה׳ אלהיכם ומה תלמוד לומר אני ה׳ אלהיכם זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהן

והיכן אומרה לקדושת היום תניא רבי אומר עם המלכיות אומרה מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית

רבן שמעון בן גמליאל אומר עם הזכרונות אומרה מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן באמצע

וכשקידשו בית דין את השנה באושא ירד רבי יוחנן בן ברוקא לפני רבן שמעון בן גמליאל ועשה כרבי יוחנן בן נורי אמר לו רבן שמעון לא היו נוהגין כן ביבנה ליום השני ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי ועשה כרבי עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה

למימרא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי עקיבא סבירא ליה והא אמר רבי עקיבא מלכיות עם קדושת היום אמר להו ורבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר להו אמר רבי זירא לומר שתוקעין למלכיות

ליום השני ירד רבי חנינא מאי שני אילימא יום טוב שני למימרא דעברוה לאלול והאמר רבי חנינא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אמר רב חסדא מאי שני ליום שני לשנה הבאה

מתני׳ אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא

גמ׳ הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר רבי כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים הלולים טובא הוו הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר

רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני רבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם הי נינהו ויאמר

ויאמר דבראשית תשעה הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו

רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא איבעיא להו היכי קתני שלש מן התורה שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים דהוו תשע ואיכא בינייהו חדא או דלמא אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים דהויין להו שלש ואיכא בינייהו טובא

תא שמע דתניא אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות ואם אמר שבע מכולן יצא כנגד שבעה רקיעים

רבי יוחנן בן נורי אמר הפוחת לא יפחות משבע ואם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי

מתני׳ אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא

גמ׳ מלכיות כגון חי אני נאם ה׳ [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואף על גב דאמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן

זכרון כגון ויזכור כי בשר המה וגו׳ שופר כגון תקעו שופר בגבעה וגו׳

אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של נכרים אומר מלכות כגון ה׳ מלך ירגזו עמים וכגון ה׳ מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון זכור ה׳ לבני אדום וגו׳ שופר כגון וה׳ אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב ה׳ צבאות יגן עליהם

אין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון זכרני ה׳ ברצון עמך וכגון זכרה לי אלהי לטובה

פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה׳ פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רב יוסי רבי יהודה אומר אינן כזכרונות

ולרבי יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן כזכרונות וה׳ פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים דמיא

שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה׳ עזוז וגבור ה׳ גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה ראשונה שתים שניה שלש דברי רבי יוסי

רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים

זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אחת ושוין במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת

זכרון שיש בו תרועה כגון שבתון זכרון תרועה מקרא קדש אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות בלבד

מלכות שיש עמו תרועה כגון ה׳ אלהיו עמו ותרועת מלך בו אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד

תרועה שאין עמה לא כלום כגון יום תרועה יהיה לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר

מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא רבי יוסי אומר המשלים בתורה הרי זה משובח אימא משלים

והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה

בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהויין ה׳ אלהיו עמו ותרועת מלך בו ויהי בישורון מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא

אמר רב הונא תא שמע שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות

וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהיםאין עוד מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו מלכות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינה מלכות

מתני׳ העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל

גמ׳ מאי שנא שני מתקיע משום דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת מלך

אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות

אמר רבי יוחנן בשעת השמד שנו

מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מאי טעמא אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה

מתני׳ שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן

אין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא

גמ׳ מאי טעמא שופר עשה הוא ויום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה וכו׳ השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני

גלול כלפי מעלה