Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ בכסלו תשפ״ב | 11 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה לג

הדף היום מוקדש ע”י לסלי גלסברג נדל לזכר נשמת אחותה רחל בת ברל הלוי. יהי זכרה ברוך.

והדף היום מוקדש ע”י ג’ודי שפירו לזכר נשמת אביה אלברט טיצ’מן וחמותיה מרגרט שפירו בתקווה “שהלימוד תורה וצדקה על ידי ילדיהם ונכדיהם מסייעים להעלאת נפשותיהם.”

אסור לעבור על מלאכה, אפילו מדרבנן בכדי לאפשר קיום מצוות שופר. מהמשנה אפשר לדייק שמשום שלא מעכבים תינוקות מלתקוע, כנראה שכן מעכבים נשים. זה סותר ברייתא אחרת. פתרון הסתירה: זה נושא למחלוקת בין ר’ יהודה לבין ר’ שמעון ור’ יוסי בעניין נשים סומכות רשות או לא – אם נשים רוצות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, האם הן יכולות? האם רק שלא מעכבים את התינוקות או האם ממש מעודדים אותם לתקוע? האם אפשר לדייק מהמשנה שהתוקע לשיר יצא? או שלא צריך כוונה להוציא מישהו ידי חובה? כמה תקיעות תוקעים? מה אורך התקיעות? מה הצליל של התרועה – יש מחלוקת האם זה שלוש יבבות או שלושה שברים? מניין שמשתמשים בשופר? ומניין שיש לתקוע תקיעה לפני ואחרי כל תרועה?

ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה משום שבות מגלא לא תעשה סכינא

השתא משום שבות אמרת לא לא תעשה מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני

אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן מים או יין אין מי רגלים לא

מתניתין מני אבא שאול היא דתניא אבא שאול אומר מים או יין מותר כדי לצחצחו מי רגלים אסור מפני הכבוד

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע הא נשים מעכבין והתניא אין מעכבין לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב אמר אביי לא קשיא הא רבי יהודה הא רבי יוסי ורבי שמעון

דתניא דבר אל בני ישראל בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות דברי רבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות

אבל מתעסקין בהם עד שילמדו אמר רבי אלעזר אפילו בשבת תניא נמי הכי מתעסקין בהן עד שילמדו אפילו בשבת ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

הא גופא קשיא אמרת מתעסקין בהן עד שילמדו ואפילו בשבת אלמא לכתחלה אמרינן תקעו והדר תנא אין מעכבין עכובא הוא דלא מעכבין הא לכתחלה לא אמרינן תקעו

לא קשיא כאן

בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך

והמתעסק לא יצא הא תוקע לשיר יצא לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא התוקע לשיר יצא דלמא תוקע לשיר נמי מתעסק קרי ליה

והשומע מן המתעסק לא יצא אבל השומע מן המשמיע לעצמו מאי יצא לימא תיהוי תיובתיה דרבי זירא דאמר ליה רבי זירא לשמעיה איכוון ותקע לי

דלמא איידי דתנא רישא מתעסק תנא סיפא נמי מתעסק

מתני׳ סדר תקיעות שלש של שלש שלש שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תרועה כשלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת

מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים

כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן

גמ׳ והתניא שיעור תקיעה כתרועה אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי ותרועות דכולהו בבי תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא

שיעור תרועה כשלש יבבות והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים

אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל

תנו רבנן מנין שבשופר תלמוד לומר והעברת שופר תרועה

אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר בחדש השביעי שאין תלמוד לומר בחדש השביעי ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה

ומנין שפשוטה לפניה תלמוד לומר והעברת שופר תרועה ומנין שפשוטה לאחריה תלמוד לומר תעבירו שופר

ואין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר בחדש השביעי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן-90 תפילת יחיד

תפילת יחיד – דף משלהן 90

למה צריך את חזרת הש”ץ? האם אפשר לוותר על תפילת היחיד? מחלוקת מעניינת לרגל סוף המסכת..

ראש השנה לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה לג

ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה משום שבות מגלא לא תעשה סכינא

השתא משום שבות אמרת לא לא תעשה מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני

אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן מים או יין אין מי רגלים לא

מתניתין מני אבא שאול היא דתניא אבא שאול אומר מים או יין מותר כדי לצחצחו מי רגלים אסור מפני הכבוד

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע הא נשים מעכבין והתניא אין מעכבין לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב אמר אביי לא קשיא הא רבי יהודה הא רבי יוסי ורבי שמעון

דתניא דבר אל בני ישראל בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות דברי רבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות

אבל מתעסקין בהם עד שילמדו אמר רבי אלעזר אפילו בשבת תניא נמי הכי מתעסקין בהן עד שילמדו אפילו בשבת ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

הא גופא קשיא אמרת מתעסקין בהן עד שילמדו ואפילו בשבת אלמא לכתחלה אמרינן תקעו והדר תנא אין מעכבין עכובא הוא דלא מעכבין הא לכתחלה לא אמרינן תקעו

לא קשיא כאן

בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך

והמתעסק לא יצא הא תוקע לשיר יצא לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא התוקע לשיר יצא דלמא תוקע לשיר נמי מתעסק קרי ליה

והשומע מן המתעסק לא יצא אבל השומע מן המשמיע לעצמו מאי יצא לימא תיהוי תיובתיה דרבי זירא דאמר ליה רבי זירא לשמעיה איכוון ותקע לי

דלמא איידי דתנא רישא מתעסק תנא סיפא נמי מתעסק

מתני׳ סדר תקיעות שלש של שלש שלש שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תרועה כשלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת

מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים

כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן

גמ׳ והתניא שיעור תקיעה כתרועה אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי ותרועות דכולהו בבי תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא

שיעור תרועה כשלש יבבות והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים

אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל

תנו רבנן מנין שבשופר תלמוד לומר והעברת שופר תרועה

אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר בחדש השביעי שאין תלמוד לומר בחדש השביעי ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה

ומנין שפשוטה לפניה תלמוד לומר והעברת שופר תרועה ומנין שפשוטה לאחריה תלמוד לומר תעבירו שופר

ואין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר בחדש השביעי

גלול כלפי מעלה