Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בכסלו תשפ״ב | 12 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה לד

הדף היום מוקדש ע”י רושל חייפץ לזכר נשמת אביה שרגא פייוול בן אברהם בן-ציון הלוי לזכר 19 שנה לפתירתו. “אם הוא גאה לדעת שבתו לומדת דף יומי. מתגעגעים אליך” וגם לזכר סבה רב משה בן ר׳ יהודה לייב וסבתה חיה צפורה בת ר׳ יעקב משה.

לפי דעה אחת, פסוקי תקיעת שופר ביום הכיפורים של שנת היובל מלמדים אותנו מדוע אנו תוקעים תקיעה לפני ואחרי התרועה. לפי דעה אחרת היא נדרשת מהפסוקים על החצוצרות בבמדבר. למה כל אחד לא מסכים עם השני? מהיכן דורשים שאנו תוקעים שלושה סטים של תקיעה/תרועה/תקיעה? הכל מדאורייתא או שאחד או שניים מהם מדרבנן? הבסיס למנהגנו היום של תקיעת 30 תקיעות בשילובים שונים של תקיעה/תרועה/שברים/תקיעה מובא בשם רבי אבהו כדבר שהנהיג בקהילתו כדי לצאת ידי חובה מבין כל מיני אפשרויות של מהי תרועה. האם צריך לשמוע את התקיעות בזה אחר זה או שיכול להספיק ביניהם? האם אפשר לשמוע את כולם באותו זמן בדיוק (כלומר מ-9 אנשים שונים התוקעים בו זמני)? האם צריך לשמוע את כולם מאותו אדם? האם יש צורך בתקיעות השופר והברכות (מלכות, זכרונות ושופרות) – האם אפשר למלא חלק בלי האחרות? האם יש הבדל בסוגיה זו בין ימי תעניות לראש השנה? האם יש לתקוע שופר עם כל אחת מהברכות או שאפשר לתקוע בנפרד? האם זה זהה לציבור וליחיד? הגמרא קובעת ששמיעת שופר חשובה יותר מאמירת הברכות. יש ויכוח במשנה בין רבן גמליאל לרבנים לגבי תפילת יחיד – האם יש צורך או שהחזן יכול להתפלל בשם הקהילה? כל אחד ממקשה על השני – אם אין צורך, אז מדוע מתפללים יחידים ואם לא, מדוע חוזר החזן על תפילת עמידה? היו שסברו שהרבנים הסכימו בסופו של דבר עם רבן גמליאל שיחידים אינם צריכים להתפלל אם החזן מתפלל עליהם. אבל אחרים לא מסכימים.

שאין תלמוד לומר בחדש השביעי ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה

ומנין לשלש של שלש שלש תלמוד לומר והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם

ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה תלמוד לומר שביעי שביעי לגזירה שוה

הא כיצד שלש שהן תשע שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים

האי תנא מעיקרא מייתי לה בהיקישא והשתא מייתי לה בגזירה שוה הכי קאמר אי לאו גזירה שוה הוה מייתינא לה בהיקישא השתא דאתיא בגזירה שוה היקישא לא צריך

והאי תנא מייתי לה בגזירה שוה ממדבר דתניא ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה

ומנין שפשוטה לפניה תלמוד לומר ותקעתם תרועה ומנין שפשוטה לאחריה תלמוד לומר תרועה יתקעו

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ותקעתם תרועה שנית שאין תלמוד לומר שנית ומה תלמוד לומר שנית זה בנה אב שכל מקום שנאמר תרועה תהא תקיעה שניה לה אין לי אלא במדבר בראש השנה מנין תלמוד לומר תרועה תרועה לגזירה שוה

ושלש תרועות נאמרו בראש השנה שבתון זכרון תרועה יום תרועה והעברת שופר תרועה ושתי תקיעות לכל אחת ואחת

מצינו למדין שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בראש השנה שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מדברי תורה ושתים מדברי סופרים והעברת שופר תרועה מדברי תורה שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

מאי לתלמודו הוא בא מיבעי ביום ולא בלילה

ואידך ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מביום הכפורים

אי ביום הכפורים יליף נגמור נמי מיניה לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והעברת תעבירו לא משמע להו

אלא מאי דרשי בהו והעברת כדרב מתנא דאמר רב מתנא והעברת דרך העברתו תעבירו דקאמר רחמנא נעבריה ביד

ואידך דרב מתנא מדשני בדיבוריה

תעבירו ביד לא מצית אמרת דגמר עברה עברה ממשה כתיב הכא והעברת שופר תרועה וכתיב התם ויצו משה ויעבירו קול במחנה מה להלן בקול אף כאן בקול

ולהאי תנא דמייתי לה ממדבר אי מה להלן חצוצרות אף כאן חצוצרות

תלמוד לומר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וקאמר רחמנא שופר

אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה

מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תקיעה שברם תקיעה

אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל

אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל

תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אמר רבי יוחנן שמע

תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא

תניא נמי הכי שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא מתשעה בני אדם כאחד לא יצא תקיעה מזה ותרועה מזה יצא ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש לא קשיא הא דידיה הא דרביה

ודידיה לא והא רבי אבהו הוה שקיל ואזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קרי קריאת שמע כי מטא למבואות מטונפות אישתיק בתר דחליף אמר ליה מהו לגמור אמר לו אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

תנו רבנן תקיעות אין מעכבות זו את זו ברכות אין מעכבות זו את זו תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות

מאי טעמא אמר רבה אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר

מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע טעמא דלא הוה ליה שופר מעיקרא הא הוה ליה שופר מעיקרא כי שמע להו אסדר ברכות שמע להו

רב פפא בר שמואל קם לצלויי אמר ליה לשמעיה כי נהירנא לך תקע לי אמר ליה רבא הלא אמרו אלא בחבר עיר

תניא נמי הכי כשהוא שומען שומען על הסדר ועל סדר ברכות במה דברים אמורים בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומען על הסדר ושלא על סדר ברכות ויחיד שלא תקע חבירו תוקע לו ויחיד שלא בירך אין חבירו מברך עליו

ומצוה בתוקעין יותר מן המברכין כיצד שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין

פשיטא הא דאורייתא הא דרבנן לא צריכא דאף על גב דהא ודאי והא ספק

כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד וכו׳ תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפלתו

אמר להם רבן גמליאל לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מודים חכמים לרבן גמליאל ורב אמר עדיין היא מחלוקת שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני אזל אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא אמר ליה הכי אמר רב עדיין היא מחלוקת אמר ליה רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא אפליג עליה ריש לקיש ואמר עדיין היא מחלוקת

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן הלכתא כרבן גמליאל הלכתא מכלל דפליגי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן-90 תפילת יחיד

תפילת יחיד – דף משלהן 90

למה צריך את חזרת הש”ץ? האם אפשר לוותר על תפילת היחיד? מחלוקת מעניינת לרגל סוף המסכת..

ראש השנה לד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה לד

שאין תלמוד לומר בחדש השביעי ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה

ומנין לשלש של שלש שלש תלמוד לומר והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם

ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה תלמוד לומר שביעי שביעי לגזירה שוה

הא כיצד שלש שהן תשע שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים

האי תנא מעיקרא מייתי לה בהיקישא והשתא מייתי לה בגזירה שוה הכי קאמר אי לאו גזירה שוה הוה מייתינא לה בהיקישא השתא דאתיא בגזירה שוה היקישא לא צריך

והאי תנא מייתי לה בגזירה שוה ממדבר דתניא ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה

ומנין שפשוטה לפניה תלמוד לומר ותקעתם תרועה ומנין שפשוטה לאחריה תלמוד לומר תרועה יתקעו

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ותקעתם תרועה שנית שאין תלמוד לומר שנית ומה תלמוד לומר שנית זה בנה אב שכל מקום שנאמר תרועה תהא תקיעה שניה לה אין לי אלא במדבר בראש השנה מנין תלמוד לומר תרועה תרועה לגזירה שוה

ושלש תרועות נאמרו בראש השנה שבתון זכרון תרועה יום תרועה והעברת שופר תרועה ושתי תקיעות לכל אחת ואחת

מצינו למדין שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בראש השנה שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מדברי תורה ושתים מדברי סופרים והעברת שופר תרועה מדברי תורה שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

מאי לתלמודו הוא בא מיבעי ביום ולא בלילה

ואידך ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מביום הכפורים

אי ביום הכפורים יליף נגמור נמי מיניה לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והעברת תעבירו לא משמע להו

אלא מאי דרשי בהו והעברת כדרב מתנא דאמר רב מתנא והעברת דרך העברתו תעבירו דקאמר רחמנא נעבריה ביד

ואידך דרב מתנא מדשני בדיבוריה

תעבירו ביד לא מצית אמרת דגמר עברה עברה ממשה כתיב הכא והעברת שופר תרועה וכתיב התם ויצו משה ויעבירו קול במחנה מה להלן בקול אף כאן בקול

ולהאי תנא דמייתי לה ממדבר אי מה להלן חצוצרות אף כאן חצוצרות

תלמוד לומר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וקאמר רחמנא שופר

אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה

מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תקיעה שברם תקיעה

אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל

אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל

תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אמר רבי יוחנן שמע

תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא

תניא נמי הכי שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא מתשעה בני אדם כאחד לא יצא תקיעה מזה ותרועה מזה יצא ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש לא קשיא הא דידיה הא דרביה

ודידיה לא והא רבי אבהו הוה שקיל ואזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קרי קריאת שמע כי מטא למבואות מטונפות אישתיק בתר דחליף אמר ליה מהו לגמור אמר לו אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

תנו רבנן תקיעות אין מעכבות זו את זו ברכות אין מעכבות זו את זו תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות

מאי טעמא אמר רבה אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר

מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע טעמא דלא הוה ליה שופר מעיקרא הא הוה ליה שופר מעיקרא כי שמע להו אסדר ברכות שמע להו

רב פפא בר שמואל קם לצלויי אמר ליה לשמעיה כי נהירנא לך תקע לי אמר ליה רבא הלא אמרו אלא בחבר עיר

תניא נמי הכי כשהוא שומען שומען על הסדר ועל סדר ברכות במה דברים אמורים בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומען על הסדר ושלא על סדר ברכות ויחיד שלא תקע חבירו תוקע לו ויחיד שלא בירך אין חבירו מברך עליו

ומצוה בתוקעין יותר מן המברכין כיצד שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין

פשיטא הא דאורייתא הא דרבנן לא צריכא דאף על גב דהא ודאי והא ספק

כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד וכו׳ תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפלתו

אמר להם רבן גמליאל לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מודים חכמים לרבן גמליאל ורב אמר עדיין היא מחלוקת שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני אזל אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא אמר ליה הכי אמר רב עדיין היא מחלוקת אמר ליה רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא אפליג עליה ריש לקיש ואמר עדיין היא מחלוקת

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן הלכתא כרבן גמליאל הלכתא מכלל דפליגי

גלול כלפי מעלה