Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ במרחשוון תשפ״ב | 13 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה ד

הדף היום מוקדש ע”י סמי גרוף לעילוי נשמת אביה, רב אבנר גרוף וע”י רחל אלכסנדר לוי לכבוד יום הולדת בתה, מרים סופי לוי. 

הגמרא פתרה את הסתירה שהעלה רב יוסף בשתי קבוצות הפסוקים על דריוש (כי האחד התחיל את הספירה מניסן והשני מתשרי) בכך שאחד התרחש כאשר דריוש היה טוב ליהודים והשני לאחר שהוא הפך לרשע. רב כהנא הקשה: האם זה נכון שדריוש הפך למלך רשע? ארבע תשובות מובאות להראות שהוא אכן נהיה רשע. על תשובות אלה עולות קושיות וחלקן נפתרות. בהתייחסות לדברי המשנה שהראשון בניסן הוא ראש השנה לרגלים, מה הרלוונטיות של זה? מי שנדר נדר לא יכול להתעכב בהבאתו – איסור בל תאחר. מתי עוברים על איסור זה? רבי שמעון קבע שאחרי שעוברים שלושה רגלים לפי הסדר שלהם – והסדר מתחיל בניסן, פסח. דעתו היא אחת מחמש דעות בנוגע להלכה זו וכולן מובאות בברייתא. מאיפה בתורה דורשת כל אחד את שיטתו ומה כל אחד עושה עם הפסוקים שהאחרים משתמשים בהם להוכחתם?

 

 

ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו אמר לו רבי יצחק רבי מטונך די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי

ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור

לא קשיא כאן בישראל כאן בגוים

ואיבעית אימא מנלן דאחמיץ דכתיב נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב למה ליה דעבד הכי סבר אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא

אטו שלמה לא עבד הכי והכתיב שלשה טורי גזית וטור כרתות ארזים שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה שלמה שקעיה בבנינא איהו לא שקעיה בבנינא שלמה סדייה בסידא איהו לא סדייה בסידא

אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק מנלן דאחמיץ מהכא ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו מאי שגל אמר רבה בר לימא משמיה דרב כלבתא

אלא מעתה הא דכתיב ועל מרא שמיא התרוממת ולמאנייא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא הא לא קשיא דמלפא לה ושתייא

אלא מעתה דכתיב בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר ואי שגל כלבתא היא מאי קא מבשר להו נביא לישראל הכי קאמר בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל לגוים זכיתם לכתם אופיר

ואיבעית אימא לעולם שגל מלכתא היא ורבה בר לימא גמרא גמיר לה ואמאי קרי לה שגל שהיתה חביבה עליו כשגל אי נמי שהושיבה במקום שגל

ואיבעית אימא מנלן דאחמיץ מהכא עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב וגו׳ מעיקרא בלא קיצותא והשתא בקיצותא

ודילמא מעיקרא לא הוה קים ליה בקיצותא אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא

ולרגלים רגלים באחד בניסן הוא בחמשה עשר בניסן הוא אמר רב חסדא רגל שבו ראש השנה לרגלים

נפקא מינה לנודר למיקם עליה בבל תאחר ורבי שמעון היא דתניא אחד הנודר ואחד המקדיש ואחד המעריך כיון שעברו עליו שלשה רגלים עובר בבל תאחר

רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחילה וכן היה רבי שמעון בן יוחי אומר רגלים פעמים שלשה פעמים ארבעה פעמים חמשה כיצד נדר לפני הפסח שלשה לפני עצרת חמשה לפני החג ארבעה

תנו רבנן חייבי הדמין והערכין החרמין וההקדשות חטאות ואשמות עולות ושלמים צדקות ומעשרות בכור ומעשר ופסח

לקט שכחה ופאה כיון שעברו עליהן שלשה רגלים עובר בבל תאחר רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחלה

רבי מאיר אומר כיון שעבר עליהן רגל אחד עובר בבל תאחר רבי אליעזר בן יעקב אומר כיון שעברו עליהן שני רגלים עובר בבל תאחר רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כיון שעבר עליהן חג הסוכות עובר עליהן בבל תאחר

מאי טעמא דתנא קמא מכדי מינייהו סליק למה לי למהדר ומיכתב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות שמע מינה לבל תאחר

ורבי שמעון אומר אינו צריך לומר בחג הסוכות שבו דיבר הכתוב למה נאמר לומר שזה אחרון

ורבי מאיר מאי טעמא דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה

ורבנן ההוא לעשה

ורבי מאיר כיון דאמר ליה רחמנא אייתי ולא אייתי ממילא קם ליה בבל תאחר

ורבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דכתיב אלה תעשו לה׳ במועדיכם מיעוט מועדים שנים

ורבנן ההוא לכדרבי יונה דאמר רבי יונה הוקשו כל המועדים כולם זה לזה שכולן מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו

ורבי אלעזר ברבי שמעון מאי טעמא דתניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לא יאמר חג הסוכות שבו דיבר הכתוב למה נאמר לומר שזה גורם

ורבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב האי בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מאי דרשו ביה מיבעי להו לכדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה תלמוד לומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה

וליקש לחג הסוכות מה להלן שמונה אף כאן שמונה שמיני רגל בפני עצמו הוא

אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פזר קשב אבל לעניין תשלומין דברי הכל תשלומין דראשון הוא

דתנן מי שלא חג יום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג

תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות לאקושיה לחג המצות

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן- 86

וולוג למאחרים כרוניים! בל תאחר – דף משלהן 86

וולוג למאחרים כרוניים! (וגם ראשון למסכת ראש השנה!) מה זה “בל תאחר”? והאם זו מצוה שחלה גם על גברים וגם על נשים? הרבניות שירה וחמוטל צוללות למסכת ראש השנה

ראש השנה ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה ד

ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו אמר לו רבי יצחק רבי מטונך די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי

ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור

לא קשיא כאן בישראל כאן בגוים

ואיבעית אימא מנלן דאחמיץ דכתיב נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב למה ליה דעבד הכי סבר אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא

אטו שלמה לא עבד הכי והכתיב שלשה טורי גזית וטור כרתות ארזים שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה שלמה שקעיה בבנינא איהו לא שקעיה בבנינא שלמה סדייה בסידא איהו לא סדייה בסידא

אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק מנלן דאחמיץ מהכא ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו מאי שגל אמר רבה בר לימא משמיה דרב כלבתא

אלא מעתה הא דכתיב ועל מרא שמיא התרוממת ולמאנייא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא הא לא קשיא דמלפא לה ושתייא

אלא מעתה דכתיב בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר ואי שגל כלבתא היא מאי קא מבשר להו נביא לישראל הכי קאמר בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל לגוים זכיתם לכתם אופיר

ואיבעית אימא לעולם שגל מלכתא היא ורבה בר לימא גמרא גמיר לה ואמאי קרי לה שגל שהיתה חביבה עליו כשגל אי נמי שהושיבה במקום שגל

ואיבעית אימא מנלן דאחמיץ מהכא עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב וגו׳ מעיקרא בלא קיצותא והשתא בקיצותא

ודילמא מעיקרא לא הוה קים ליה בקיצותא אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא

ולרגלים רגלים באחד בניסן הוא בחמשה עשר בניסן הוא אמר רב חסדא רגל שבו ראש השנה לרגלים

נפקא מינה לנודר למיקם עליה בבל תאחר ורבי שמעון היא דתניא אחד הנודר ואחד המקדיש ואחד המעריך כיון שעברו עליו שלשה רגלים עובר בבל תאחר

רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחילה וכן היה רבי שמעון בן יוחי אומר רגלים פעמים שלשה פעמים ארבעה פעמים חמשה כיצד נדר לפני הפסח שלשה לפני עצרת חמשה לפני החג ארבעה

תנו רבנן חייבי הדמין והערכין החרמין וההקדשות חטאות ואשמות עולות ושלמים צדקות ומעשרות בכור ומעשר ופסח

לקט שכחה ופאה כיון שעברו עליהן שלשה רגלים עובר בבל תאחר רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחלה

רבי מאיר אומר כיון שעבר עליהן רגל אחד עובר בבל תאחר רבי אליעזר בן יעקב אומר כיון שעברו עליהן שני רגלים עובר בבל תאחר רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כיון שעבר עליהן חג הסוכות עובר עליהן בבל תאחר

מאי טעמא דתנא קמא מכדי מינייהו סליק למה לי למהדר ומיכתב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות שמע מינה לבל תאחר

ורבי שמעון אומר אינו צריך לומר בחג הסוכות שבו דיבר הכתוב למה נאמר לומר שזה אחרון

ורבי מאיר מאי טעמא דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה

ורבנן ההוא לעשה

ורבי מאיר כיון דאמר ליה רחמנא אייתי ולא אייתי ממילא קם ליה בבל תאחר

ורבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דכתיב אלה תעשו לה׳ במועדיכם מיעוט מועדים שנים

ורבנן ההוא לכדרבי יונה דאמר רבי יונה הוקשו כל המועדים כולם זה לזה שכולן מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו

ורבי אלעזר ברבי שמעון מאי טעמא דתניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לא יאמר חג הסוכות שבו דיבר הכתוב למה נאמר לומר שזה גורם

ורבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב האי בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מאי דרשו ביה מיבעי להו לכדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה תלמוד לומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה

וליקש לחג הסוכות מה להלן שמונה אף כאן שמונה שמיני רגל בפני עצמו הוא

אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פזר קשב אבל לעניין תשלומין דברי הכל תשלומין דראשון הוא

דתנן מי שלא חג יום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג

תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות לאקושיה לחג המצות

גלול כלפי מעלה