Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16 אוקטובר 2021

ראש השנה ז – שבת י' בחשון

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע"י ריסה צוהר לעילוי נשמת סבתה ריסל בת דינה ושמואל לב היום, י' בחשון.

יש ברייתא שבה כתוב שהראשון בניסן הוא ראש השנה לחדשים (ממתי סופרים חודשי השנה), לעיבורין (עד מתי אפשר להחליט עבר שנה) ולתרומת שקלים (ממתי צריכים לקחת מכספי השנה החדשה ולא מהשנה הקודמת לקנות קרבנות ציבור). דעה נוספת שם מוסיפה להשכרה (אם אומרים אני משכירה לך בית לשנה זו, השנה מסתיימת בא' בניסן). הגמרא מעמיקה במשמעות של כל אחד מאלה ולאחר מכן מסבירה מדוע המשנה לא ציינה אותם גם כן. הגמרא עוברת לדון במשפט הבא במשנה – באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. זה דעתו של רבי מאיר, כפי שהוכח על ידי ברייתא. מקשים שהמשפט לפני והמשפט אחרי הם ר' שמעון (ראשון בניסן לרגלים, כפי שהוסבר בראש השנה ד ואחד בתשרי משער בהמה לר' שמעון) כך שמבנה המשנה נראה מוזר (ר' שמעון/ר' מאיר/ר' שמעון). התשובה הניתנת היא שרבי יהודה הנשיא סבר כר' מאיר בנושא אחד וכר' שמעון בנושא אחר. אבל אם כן, כיצד המספר "ארבעה" המוזכר במשנה מתאים – כיוון שיש חמישה תאריכים נפרדים? מובאים שני הסברים – או שהמספר הוא לפי כל אחד בנפרד – לרבי מאיר ולרבי שמעון. או שהמספר מתייחס לחודשים ולא לפי תאריכים. מביאים ברייתא שבה מוזכרים עוד שני תאריכים, שאמורים להוסיף עוד מקרה אחד או שניים למשנה. מדוע אלה לא הוזכרו במשנה? שלוש תשובות מובאות ושאלות עולות על כל אחת מהן.

 

הא בבעל מום

בעל מום מי מצי אכיל ליה דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו

תנו רבנן באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים ויש אומרים אף לשכירות בתים

לחדשים מנלן דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו׳ וכתיב שמור את חדש האביב" איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון

ואימא אייר בעינא אביב וליכא ואימא אדר בעינא רוב אביב וליכא מידי רוב אביב כתיב

אלא אמר רב חסדא מהכא אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ איזהו חדש שיש בו אסיפה הוי אומר זה תשרי וקא קרי ליה שביעי

ואימא מרחשון ומאי שביעי שביעי לאייר בעינא אסיף וליכא ואימא אלול ומאי שביעי שביעי לאדר בעינא רוב אסיף וליכא מידי רוב אסיף כתיב

אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט רבה בר עולא אמר מהכא ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת

רב כהנא אמר מהכא בארבעה לחדש התשיעי בכסלו רב אחא בר יעקב אמר מהכא ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון רב אשי אמר מהכא הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואיבעית אימא מהכא בחדש הראשון הוא חדש ניסן

וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהאי דלמא מאי ראשון ראשון למילתיה

ותנא דידן בשנים קמיירי בחדשים לא קמיירי

ולעיבורין לעיבורין מניסן מנינן והתניא אין מעברין השנה לפני ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ראש השנה מיד ואף על פי כן אין מעברין אלא אדר

אמר רב נחמן בר יצחק מאי עיבורין הפסקת עיבורין דתנן הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

מאי טעמא דמאן דאמר עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ

ואידך מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא

ותנא דידן בהתחלה קמיירי בהפסקה לא קמיירי

ולתרומת שקלים מנלן אמר רבי יאשיה אמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה

ולגמור שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים

אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה

תניא נמי הכי קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה ויחיד שהתנדב משלו כשרין בלבד שימסרם לצבור

פשיטא מהו דתימא ליחוש שמא

לא ימסרם לצבור יפה יפה קא משמע לן

ותנא דידן כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא ליה

ויש אומרים אף לשכירות בתים תנו רבנן המשכיר בית לחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא באחד באדר כיון שהגיע יום אחד בניסן עלתה לו שנה

ואפילו למאן דאמר יום אחד בשנה חשוב שנה שאני הכא דלא טרח איניש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין

ואימא תשרי סתם כי אגר איניש ביתא לכולהו ימות הגשמים אגר

ותנא קמא דברייתא ותנא דידן בניסן נמי מישכח שכיח קיטרי

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה מני רבי מאיר היא דתניא רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה

ולרגלים מני רבי שמעון היא אימא סיפא רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי רישא וסיפא רבי שמעון ומציעתא רבי מאיר

אמר רב יוסף רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי ברגלים סבר לה כרבי שמעון ובמעשר בהמה סבר לה כרבי מאיר

אי הכי ארבעה חמשה הוו אמר רבא ארבעה לדברי הכל לרבי מאיר ארבעה דל רגלים לרבי שמעון ארבעה דל מעשר בהמה

רב נחמן בר יצחק אמר ארבעה חדשים ובהן כמה ראשי שנים

מיתיבי ששה עשר בניסן ראש השנה לעומר ששה בסיון ראש השנה לשתי הלחם לרבא ליתני ששה לרב נחמן בר יצחק ליתני חמשה

אמר רב פפא כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא מידי דלא חייל מאורתא לא קא חשיב

והרי רגלים דלא חיילי מאורתא וקחשיב כיון שצריך לאיתויי מעיקרא מיחייב וקאי

והרי יובלות דלא חיילי מאורתא וקחשיב רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דאמר מראש השנה חייל יובל

רב שישא בריה דרב אידי אמר כי קא חשיב מידי דלא תלי במעשה מידי דתלי במעשה לא קא חשיב

והרי רגלים מידי דתלי במעשה וקא חשיב בל תאחר ממילא חייל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ראש השנה ז – שבת י' בחשון

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה ז – שבת י' בחשון

הא בבעל מום

בעל מום מי מצי אכיל ליה דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו

תנו רבנן באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים ויש אומרים אף לשכירות בתים

לחדשים מנלן דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו׳ וכתיב שמור את חדש האביב" איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון

ואימא אייר בעינא אביב וליכא ואימא אדר בעינא רוב אביב וליכא מידי רוב אביב כתיב

אלא אמר רב חסדא מהכא אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ איזהו חדש שיש בו אסיפה הוי אומר זה תשרי וקא קרי ליה שביעי

ואימא מרחשון ומאי שביעי שביעי לאייר בעינא אסיף וליכא ואימא אלול ומאי שביעי שביעי לאדר בעינא רוב אסיף וליכא מידי רוב אסיף כתיב

אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט רבה בר עולא אמר מהכא ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת

רב כהנא אמר מהכא בארבעה לחדש התשיעי בכסלו רב אחא בר יעקב אמר מהכא ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון רב אשי אמר מהכא הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואיבעית אימא מהכא בחדש הראשון הוא חדש ניסן

וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהאי דלמא מאי ראשון ראשון למילתיה

ותנא דידן בשנים קמיירי בחדשים לא קמיירי

ולעיבורין לעיבורין מניסן מנינן והתניא אין מעברין השנה לפני ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ראש השנה מיד ואף על פי כן אין מעברין אלא אדר

אמר רב נחמן בר יצחק מאי עיבורין הפסקת עיבורין דתנן הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

מאי טעמא דמאן דאמר עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ

ואידך מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא

ותנא דידן בהתחלה קמיירי בהפסקה לא קמיירי

ולתרומת שקלים מנלן אמר רבי יאשיה אמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה

ולגמור שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים

אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה

תניא נמי הכי קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה ויחיד שהתנדב משלו כשרין בלבד שימסרם לצבור

פשיטא מהו דתימא ליחוש שמא

לא ימסרם לצבור יפה יפה קא משמע לן

ותנא דידן כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא ליה

ויש אומרים אף לשכירות בתים תנו רבנן המשכיר בית לחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא באחד באדר כיון שהגיע יום אחד בניסן עלתה לו שנה

ואפילו למאן דאמר יום אחד בשנה חשוב שנה שאני הכא דלא טרח איניש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין

ואימא תשרי סתם כי אגר איניש ביתא לכולהו ימות הגשמים אגר

ותנא קמא דברייתא ותנא דידן בניסן נמי מישכח שכיח קיטרי

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה מני רבי מאיר היא דתניא רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה

ולרגלים מני רבי שמעון היא אימא סיפא רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי רישא וסיפא רבי שמעון ומציעתא רבי מאיר

אמר רב יוסף רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי ברגלים סבר לה כרבי שמעון ובמעשר בהמה סבר לה כרבי מאיר

אי הכי ארבעה חמשה הוו אמר רבא ארבעה לדברי הכל לרבי מאיר ארבעה דל רגלים לרבי שמעון ארבעה דל מעשר בהמה

רב נחמן בר יצחק אמר ארבעה חדשים ובהן כמה ראשי שנים

מיתיבי ששה עשר בניסן ראש השנה לעומר ששה בסיון ראש השנה לשתי הלחם לרבא ליתני ששה לרב נחמן בר יצחק ליתני חמשה

אמר רב פפא כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא מידי דלא חייל מאורתא לא קא חשיב

והרי רגלים דלא חיילי מאורתא וקחשיב כיון שצריך לאיתויי מעיקרא מיחייב וקאי

והרי יובלות דלא חיילי מאורתא וקחשיב רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דאמר מראש השנה חייל יובל

רב שישא בריה דרב אידי אמר כי קא חשיב מידי דלא תלי במעשה מידי דתלי במעשה לא קא חשיב

והרי רגלים מידי דתלי במעשה וקא חשיב בל תאחר ממילא חייל

Scroll To Top