Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י״א במרחשון תשפ״ב | 17 אוקטובר 2021

ראש השנה ח

הלימוד השבוע מוקדש ע"י בט הייט, לעילוי נשמת דר. חיה גורסמטן.

הדף היום מוקדש ע"י עדינה ומרק הבר לרפואת בנם יאיר אמיתי בן עדינה רחל שעובר ניתוח היום. ובאונונימיות לעילוי נשמת רחל אימנו, "רחל בת לבן".

מה מקור הוויכוח בין רבי מאיר לרבי שמעון/רבי אלעזר בנוגע לראש השנה למעשר בהמה? ראשית הגמרא מציעה ששניהם דורשים דעותיהם אותו מאותו פסוק (תהלים סה:יד) הדנה באיזו תקופה בשנה הצאן מתעברים. אולם לאחר העלאת שאלה עם פרשנות רבי שמעון/רבי אלעזר, הם מסיקים כי כל אחד מהם מפיק אותה מהשוואה למעשר דגן, כאשר כל אחד משווה זאת באופן אחר. המשנה אמרה שהראשון בתשרי הוא ראש השנה לשנים. רב פפא אומר שזה מתייחס לשטרות, ומסבירים שכוונתו לאלו שרושמים לפי מלכי אומות העולם, אחרת זה יסתור את תחילת המשנה (שאחד בניסן ראש השנה למלכים). עם זאת, נשאלת שאלה כנגד זאת מכיוון שרב חסדא, אמורא, הסביר את החילוק בין מלכים יהודים לאומות העולם ולמה אמורא תסביר משהו שכבר נאמר במשנה? הגמרא מביאה שתי תשובות. מובא הסבר חלופי – שמשמעותו של "שנים" היא לדין, שהקב"ה שופט אותנו בראשון בתשרי לאותה שנה. זה נלמד מתהלים פא:ה "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב." מובאים דרשות נוספות על פסוק זה. הראשון בתשרי הוא ראש השנה לשמיטה. מאיזה פסוק זה נלמד? זהו גם ראש השנה לשנת היובל. זה תואם את שיטת רבי ישמעאל, בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, שכן חכמים חולקים עליו וסבורים כי זה מתחיל ביום כיפור. מובאות שתי ברייתות העוסקות במחלוקת ביניהם.

והרי יובלות רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא

ורב אשי אמר ארבע ראשי השנים הם שהן בארבע ראשי חדשים

באחד בשבט כבית שמאי הכי קאמר שלשה לדברי הכל באחד בשבט מחלוקת בית שמאי ובית הלל

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו רבי מאיר סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואימתי עמקים יעטפו בר באדר מתעברות באדר ויולדות באב ראש השנה שלהן אלול

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו אימתי שבלים אומרות שירה בניסן מתעברות בניסן ויולדות באלול ראש השנה שלהן תשרי

ואידך נמי הא כתיב יתרועעו אף ישירו ההוא באפלתא דהויין בניסן ואידך נמי הכתיב ועמקים יעטפו בר ההוא בחרפייתא דאתיין מאדר

בשלמא לרבי מאיר כדכתיב לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואיכא נמי יתרועעו אף ישירו אלא לרבי אלעזר ורבי שמעון איפכא מיבעי ליה לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו ואיכא נמי דעמקים יעטפו בר

אלא אמר רבא דכולי עלמא לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר באדר והכא בהאי קרא קמיפלגי עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן

רבי מאיר סבר מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן סמוך לגמרו עישורו אף מעשר בהמה סמוך לגמרו עישורו ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ראש השנה שלו תשרי אף מעשר בהמה ראש השנה שלו תשרי

באחד בתשרי ראש השנה לשנים למאי הלכתא אמר רב פפא לשטרות דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשירין

והתנן באחד בניסן ראש השנה למלכים ואמרינן למאי הלכתא ואמר רב חסדא לשטרות

לא קשיא כאן למלכי ישראל כאן למלכי אומות העולם

אלא הא דאמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן רב חסדא מתניתין אתא לאשמועינן

לא רב חסדא קראי אתא לאשמועינן

ואיבעית אימא רב חסדא כרבי זירא מתני לה דרבי זירא אמר לתקופה ורבי אליעזר היא דאמר בתשרי נברא העולם

רב נחמן בר יצחק אמר לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה מראשית השנה נידון מה יהא בסופה

ממאי דתשרי הוא דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג

שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב

תנו רבנן כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש

תניא אידך כי חק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לאומות העולם מנין תלמוד לומר משפט לאלהי יעקב אם כן מה תלמוד לומר כי חק לישראל מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין

כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין שנאמר משפט עבדו ומשפט עמו

מאי טעמא אי בעית אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף

ולשמיטין מנלן דכתיב ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה

ולגמור שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים

וליובלות יובלות באחד בתשרי הוא יובלות בעשרה בתשרי הוא דכתיב ביום הכפורים תעבירו שופר

הא מני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דתניא וקדשתם את שנת החמשים שנה מה תלמוד לומר לפי שנאמר ביום הכפורים יכול לא תהא מתקדשת אלא מיום הכפורים ואילך תלמוד לומר וקדשתם את שנת החמשים מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה

מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יום הכפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן

ורבנן שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים

תניא אידך יובל היא מה תלמוד לומר לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת בסופה ואל תתמה שהרי מוסיפין מחול על קדש תלמוד לומר יובל היא שנת החמשים שנת החמשים אתה מקדש ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת

להעמיק בדף

דף משלהן- 87

תוספת שבת – דף משלהן 87

מתי אתן מכניסות את השבת? בלחץ? בנחת? מה זה תוספת שבת, ולמה צריך אותה? הרבניות שירה וחמוטל לומדות את הדין "להוסיף מן החול אל הקודש" – ממשיכות ללמוד את מסכת ראש השנה

ראש השנה ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה ח

והרי יובלות רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא

ורב אשי אמר ארבע ראשי השנים הם שהן בארבע ראשי חדשים

באחד בשבט כבית שמאי הכי קאמר שלשה לדברי הכל באחד בשבט מחלוקת בית שמאי ובית הלל

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו רבי מאיר סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואימתי עמקים יעטפו בר באדר מתעברות באדר ויולדות באב ראש השנה שלהן אלול

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו אימתי שבלים אומרות שירה בניסן מתעברות בניסן ויולדות באלול ראש השנה שלהן תשרי

ואידך נמי הא כתיב יתרועעו אף ישירו ההוא באפלתא דהויין בניסן ואידך נמי הכתיב ועמקים יעטפו בר ההוא בחרפייתא דאתיין מאדר

בשלמא לרבי מאיר כדכתיב לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואיכא נמי יתרועעו אף ישירו אלא לרבי אלעזר ורבי שמעון איפכא מיבעי ליה לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו ואיכא נמי דעמקים יעטפו בר

אלא אמר רבא דכולי עלמא לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר באדר והכא בהאי קרא קמיפלגי עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן

רבי מאיר סבר מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן סמוך לגמרו עישורו אף מעשר בהמה סמוך לגמרו עישורו ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ראש השנה שלו תשרי אף מעשר בהמה ראש השנה שלו תשרי

באחד בתשרי ראש השנה לשנים למאי הלכתא אמר רב פפא לשטרות דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשירין

והתנן באחד בניסן ראש השנה למלכים ואמרינן למאי הלכתא ואמר רב חסדא לשטרות

לא קשיא כאן למלכי ישראל כאן למלכי אומות העולם

אלא הא דאמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן רב חסדא מתניתין אתא לאשמועינן

לא רב חסדא קראי אתא לאשמועינן

ואיבעית אימא רב חסדא כרבי זירא מתני לה דרבי זירא אמר לתקופה ורבי אליעזר היא דאמר בתשרי נברא העולם

רב נחמן בר יצחק אמר לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה מראשית השנה נידון מה יהא בסופה

ממאי דתשרי הוא דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג

שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב

תנו רבנן כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש

תניא אידך כי חק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לאומות העולם מנין תלמוד לומר משפט לאלהי יעקב אם כן מה תלמוד לומר כי חק לישראל מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין

כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין שנאמר משפט עבדו ומשפט עמו

מאי טעמא אי בעית אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף

ולשמיטין מנלן דכתיב ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה

ולגמור שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים

וליובלות יובלות באחד בתשרי הוא יובלות בעשרה בתשרי הוא דכתיב ביום הכפורים תעבירו שופר

הא מני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דתניא וקדשתם את שנת החמשים שנה מה תלמוד לומר לפי שנאמר ביום הכפורים יכול לא תהא מתקדשת אלא מיום הכפורים ואילך תלמוד לומר וקדשתם את שנת החמשים מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה

מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יום הכפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן

ורבנן שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים

תניא אידך יובל היא מה תלמוד לומר לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת בסופה ואל תתמה שהרי מוסיפין מחול על קדש תלמוד לומר יובל היא שנת החמשים שנת החמשים אתה מקדש ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת

Scroll To Top