Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב במרחשוון תשפ״ב | 18 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ראש השנה ט

את המילים “יובל היא שנת החמשים שנה” (ויקרא כ”ה, י”א) נדרשות על ידי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא כדי ללמד שאולי היינו חושבים שנוסיף ימים נוספים לשנת היובל בסיום שנה באותו אופן שהוספנו עליו בהתחלה (בין ראש השנה ליום הכיפורים), אולם הפסוק בא לשלול אפשרות זו. החכמים דורשים פסוק זה בצורה אחרת (כי אין להם תוספת בתחילת תשנה) כי השנה החמישית נחשבת כשנה האחרונה לשבעת מחזורי השמיטה (שנה 50), אך היא אינה נחשבת גם כשנה הראשונה למחזור השמיטה החדש. זאת כדי להתנגד לשיטת רבי יהודה שקבע כי זה נחשב גם וגם. הרעיון שהוצע מקודם להרחיב את הקדושה (תופסת קודש על החול) מאיפה דורשים אותה? רבי עקיבא ורבי ישמעאל כל אחד מאחד משני מקומות – או מ”בחריש ובקציר תשבות” (שמות לד, כא) או מיום הכיפורים “ועניתם את נפשותיכם בתשיעי בערב”? יש ברייתא שבה דורשים את המילים “יובל היא” שגם אם לא כל הפעולות מבוצעות על ידי האנשים בשנת היובל, היא עדיין נחשבת לשנת היובל. רבי יהודה ורבי יוסי כל אחד מסיק אחרת לאילו פעולות מתייחסת הדרשה ואילו לא, כלומר, מה הכרחי ומה לא. לדברי ר’ יוסי, לא ניתן לקבוע את שנת היובל בלי לתקוע בשופר, אבל זה יכול לקרות בלי לשחרר עבדים. מובאים שני הסברים כדי להסביר מדוע. על סמך מה מסביר רבי יהודה אחרת, כי יש לשחרר עבדים, אולם אם לא יחזירו את האדמה או לא יתקעו בשופר, עדיין תתקיים שנת היובל. עמדה שלישית של החכמים מובאת שכל שלוש הפעולות נחוצות. לדבריהם, המילים “תהיה שנת יובל” בא ללמד שיובל נוהג בחוצץ לארץ. הראשון בתשרי הוא ראש השנה לנטעיות – לדין ערלה. זה נדרש מגזירה שווה מהמילה שנה.

ורבנן שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן קא משמע לן דלא

ודמוסיפין מחול על קדש מנלן

דתניא בחריש ובקציר תשבות רבי עקיבא אומר אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו׳ אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית

רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה

ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנא ליה נפקא ליה מדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש

אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמוד לומר מערב עד ערב

אין לי אלא יום הכפורים שבתות מנין תלמוד לומר תשבתו ימים טובים מנין תלמוד לומר שבתכם הא כיצד כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש

ורבי עקיבא האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב

כאילו התענה תשיעי ועשירי

תנו רבנן יובל היא אף על פי שלא שמטו אף על פי שלא תקעו יכול אף על פי שלא שלחו תלמוד לומר היא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר יובל היא אף על פי שלא שמטו אף על פי שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו תלמוד לומר היא

וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעיט מפני מה אני אומר יובל היא אף על פי שלא שלחו ואין יובל אלא אם כן תקעו לפי שאפשר לעולם בלא שילוח עבדים ואי אפשר לעולם בלא תקיעת שופר

דבר אחר זו מסורה לבית דין וזו אינה מסורה לבית דין

מאי דבר אחר וכי תימא אי אפשר דליכא חד בסוף העולם דלא משלח זו מסורה לבית דין וזו אינה מסורה לבית דין

בשלמא לרבי יוסי כדקאמר טעמיה אלא לרבי יהודה מאי טעמא אמר קרא וקראתם דרור בארץ וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

דכולי עלמא דרור לשון חירות מאי משמע דתניא אין דרור אלא לשון חירות אמר רבי יהודה מה לשון דרור כמדייר בי דיירא ומוביל סחורה בכל מדינה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי אבל חכמים אומרים שלשתן מעכבות בו קסברי מקרא נדרש לפניו ולפני פניו ולאחריו

והכתיב יובל ההוא דאפילו בחוצה לארץ והכתיב בארץ ההוא בזמן שנוהג דרור בארץ נוהג בחוצה לארץ בזמן שאינו נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ

ולנטיעה מנלן דכתיב שלש שנים ערלים וכתיב ובשנה הרביעית ויליף שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה

וליגמר שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים

תנו רבנן אחד הנוטע אחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן- 87

תוספת שבת – דף משלהן 87

מתי אתן מכניסות את השבת? בלחץ? בנחת? מה זה תוספת שבת, ולמה צריך אותה? הרבניות שירה וחמוטל לומדות את הדין “להוסיף מן החול אל הקודש” – ממשיכות ללמוד את מסכת ראש השנה

ראש השנה ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ראש השנה ט

ורבנן שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן קא משמע לן דלא

ודמוסיפין מחול על קדש מנלן

דתניא בחריש ובקציר תשבות רבי עקיבא אומר אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו׳ אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית

רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה

ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנא ליה נפקא ליה מדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש

אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמוד לומר מערב עד ערב

אין לי אלא יום הכפורים שבתות מנין תלמוד לומר תשבתו ימים טובים מנין תלמוד לומר שבתכם הא כיצד כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש

ורבי עקיבא האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב

כאילו התענה תשיעי ועשירי

תנו רבנן יובל היא אף על פי שלא שמטו אף על פי שלא תקעו יכול אף על פי שלא שלחו תלמוד לומר היא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר יובל היא אף על פי שלא שמטו אף על פי שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו תלמוד לומר היא

וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעיט מפני מה אני אומר יובל היא אף על פי שלא שלחו ואין יובל אלא אם כן תקעו לפי שאפשר לעולם בלא שילוח עבדים ואי אפשר לעולם בלא תקיעת שופר

דבר אחר זו מסורה לבית דין וזו אינה מסורה לבית דין

מאי דבר אחר וכי תימא אי אפשר דליכא חד בסוף העולם דלא משלח זו מסורה לבית דין וזו אינה מסורה לבית דין

בשלמא לרבי יוסי כדקאמר טעמיה אלא לרבי יהודה מאי טעמא אמר קרא וקראתם דרור בארץ וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

דכולי עלמא דרור לשון חירות מאי משמע דתניא אין דרור אלא לשון חירות אמר רבי יהודה מה לשון דרור כמדייר בי דיירא ומוביל סחורה בכל מדינה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי אבל חכמים אומרים שלשתן מעכבות בו קסברי מקרא נדרש לפניו ולפני פניו ולאחריו

והכתיב יובל ההוא דאפילו בחוצה לארץ והכתיב בארץ ההוא בזמן שנוהג דרור בארץ נוהג בחוצה לארץ בזמן שאינו נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ

ולנטיעה מנלן דכתיב שלש שנים ערלים וכתיב ובשנה הרביעית ויליף שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה

וליגמר שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים

תנו רבנן אחד הנוטע אחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית

גלול כלפי מעלה