Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ב בסיון תש״פ | 14 יוני 2020

שבת ק

השיעור היום מוקדש על ידי אליזבט קירשנר לעילוי נשמת סבתה, בלומה בת חיה פייגא ז"ל. היא תמכה בלימוד תורה לנשים והשתתפה בהרבה שיעורים.

רבא שואל כמה שאלות בקשר להגדרה של "הנחה" מתי חפץ נחשב כמונח לעניין חיוב הוצאה – לדוג', מה אם זה צף על גבי מים? יש מחלוקת תנאים בקשר לשמן שצף על גבי יין – אם מטמאים השמן, האם גם היין נטמא (האם זה נחשב חיבור)? אפשר להבין מכאן שגם יחלקו לעניין הנחה. אביי מזכיר דינים בקשר לביטול רשות היחיד על ידי הכנסת מחצלת. מה הוא יגיד לגבי שאלת ר' יוחנן מהדף הקודם אם מכניס עפר לבור ובכך ממעט מי' טפחים? אם ממלאים הבור על ידי מים או פירות, האם זה מבטל את עומקו? הגמרא דנה בדיני זריקת חפצים ד' אמות ברשות הרבים במקרה שנח על הכותל. מה אם נח בחור בכותל שלא רחב 4 טפחים? זה תלוי במחלוקת חוקקין להשלים. אם יש תל ברשות הרבים גבוה י' טפחים, מה אורך השיפוע הנדרש כדי להיחשב רשות היחיד ולא כבליטה בקרקע וכחלק מרשות הרבים? מה אם זרק לתוך ארבע ונתגלגל חות לארבע או ליהפך, האם חייב? הגמרא נכנסת שוב לשאלות מה נחשב הנחה? הזורק לים פטור. מה הדין בשלולית שברשות הרבים? למה הזכיר רקק פעמיים במשנה? הגמרא מביאה שלושה תירוצים. מה הדין מזריקה לספינה לים או לספינה אחרת? איך מביאים מים מהים לספינה – הגמרא מביאה שתי דעות שונות. הגמרא דנה בשיטות אלו.

 

לאו היינו הנחתן בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו מי אמרינן בתר אגוז אזלינן והא נייח או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח תיקו

שמן על גבי יין מחלוקת רבי יוחנן בן נורי ורבנן דתנן שמן שצף על גבי יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה

אמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה שמנה וזרק לתוכה מחצלת חייב חילקה במחצלת פטור לאביי דפשיטא ליה דמחצלת מבטלא מחיצה כל שכן חוליא דמבטלא מחיצה לרבי יוחנן דמיבעיא ליה חוליא מחצלת פשיטא דלא מבטלא מחיצתא

ואמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים וזרק לתוכה חייב מלאה פירות וזרק לתוכה פטור מאי טעמא מים לא מבטלי מחיצתא פירות מבטלי מחיצתא תניא נמי הכי הזורק מן הים לאיסרטיא ומן האיסרטיא לים פטור רבי שמעון אומר אם יש במקום שזרק עמוק עשרה ורחב ארבעה חייב:

מתני׳ הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ הזורק בארץ ארבע אמות חייב:

גמ׳ והא לא נח אמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנינו

אמר רב יהודה אמר רב אמר רבי חייא זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן לרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים מיחייב לרבנן דאמרי אין חוקקין להשלים לא מיחייב תניא נמי הכי זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין

אמר רב יהודה אמר רב תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב תניא נמי הכי מבוי ששוה לתוכו ונעשה מדרון לרשות הרבים או שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה רבי חנינא בן גמליאל אומר תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב:

מתני׳ זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב:

גמ׳ והא לא נח אמר רבי יוחנן והוא שנח על גבי משהו תניא נמי הכי זרק חוץ לארבע אמות ודחפתו הרוח והכניסתו ואף על פי שחזרה והוציאתו פטור אחזתו הרוח משהו אף על פי שחזרה והכניסתו חייב

אמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר

לאו היינו מתניתין ואמר רבי יוחנן והוא שנח על גבי משהו אמר ליה מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אף על גב דלא נח כמאן דנח דמי קא משמע לן:

מתני׳ הזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ארבע אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב:

גמ׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא בשלמא הילוך הילוך תרי זימני הא קא משמע לן הילוך על ידי הדחק שמיה הילוך תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש אלא רקק רקק תרי זימני למה לי חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וצריכי דאי תנא חדא הוה אמינא הני מילי בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי לאקורי נפשייהו אבל בימות הגשמים לא ואי אשמעינן בימות הגשמים דכיון דמיטנפי לא איכפת להו אבל בימות החמה לא

אביי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא הוי ארבע אמות אבל היכא דהוי ארבע אמות אקופי מקפי ליה

רב אשי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דהוה ארבעה אבל היכא דלא הואי ארבעה מיפסעי פסעי ליה ואזדא רב אשי לטעמיה דאמר רב אשי האי מאן דזריק ונח אגודא דגמלא מיחייב שהרי רבים בוקעין בו:

מתני׳ הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו:

גמ׳ איתמר ספינה רב הונא אמר מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא

רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא קסבר כרמלית מארעא משחינן ואוירא מקום פטור הוא ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא כי היכי דליהוי ליה היכרא

רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא קסברי כרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא אי לא עביד מקום ארבעה קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד

אמר ליה רב נחמן לרבה בר אבוה ולרב הונא דאמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא זימנין דליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד אמר ליה גמרינן דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה והא מורשא אית לה אמר רב ספרא גשושי אזלי קמה

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין לרב חסדא ולרבה בר רב הונא דאמרי עושה מקום ארבעה וממלא שופכין דידיה היכי שדי להו וכי תימא דשדי להו באותו מקום מאיסי ליה דשדי להו אדפנא דספינה והא איכא כחו כחו בכרמלית לא גזרו ומנא תימרא דתניא ספינה אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת ק

לאו היינו הנחתן בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו מי אמרינן בתר אגוז אזלינן והא נייח או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח תיקו

שמן על גבי יין מחלוקת רבי יוחנן בן נורי ורבנן דתנן שמן שצף על גבי יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה

אמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה שמנה וזרק לתוכה מחצלת חייב חילקה במחצלת פטור לאביי דפשיטא ליה דמחצלת מבטלא מחיצה כל שכן חוליא דמבטלא מחיצה לרבי יוחנן דמיבעיא ליה חוליא מחצלת פשיטא דלא מבטלא מחיצתא

ואמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים וזרק לתוכה חייב מלאה פירות וזרק לתוכה פטור מאי טעמא מים לא מבטלי מחיצתא פירות מבטלי מחיצתא תניא נמי הכי הזורק מן הים לאיסרטיא ומן האיסרטיא לים פטור רבי שמעון אומר אם יש במקום שזרק עמוק עשרה ורחב ארבעה חייב:

מתני׳ הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ הזורק בארץ ארבע אמות חייב:

גמ׳ והא לא נח אמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנינו

אמר רב יהודה אמר רב אמר רבי חייא זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן לרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים מיחייב לרבנן דאמרי אין חוקקין להשלים לא מיחייב תניא נמי הכי זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין

אמר רב יהודה אמר רב תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב תניא נמי הכי מבוי ששוה לתוכו ונעשה מדרון לרשות הרבים או שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה רבי חנינא בן גמליאל אומר תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב:

מתני׳ זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב:

גמ׳ והא לא נח אמר רבי יוחנן והוא שנח על גבי משהו תניא נמי הכי זרק חוץ לארבע אמות ודחפתו הרוח והכניסתו ואף על פי שחזרה והוציאתו פטור אחזתו הרוח משהו אף על פי שחזרה והכניסתו חייב

אמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר

לאו היינו מתניתין ואמר רבי יוחנן והוא שנח על גבי משהו אמר ליה מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אף על גב דלא נח כמאן דנח דמי קא משמע לן:

מתני׳ הזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ארבע אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב:

גמ׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא בשלמא הילוך הילוך תרי זימני הא קא משמע לן הילוך על ידי הדחק שמיה הילוך תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש אלא רקק רקק תרי זימני למה לי חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וצריכי דאי תנא חדא הוה אמינא הני מילי בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי לאקורי נפשייהו אבל בימות הגשמים לא ואי אשמעינן בימות הגשמים דכיון דמיטנפי לא איכפת להו אבל בימות החמה לא

אביי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא הוי ארבע אמות אבל היכא דהוי ארבע אמות אקופי מקפי ליה

רב אשי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דהוה ארבעה אבל היכא דלא הואי ארבעה מיפסעי פסעי ליה ואזדא רב אשי לטעמיה דאמר רב אשי האי מאן דזריק ונח אגודא דגמלא מיחייב שהרי רבים בוקעין בו:

מתני׳ הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו:

גמ׳ איתמר ספינה רב הונא אמר מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא

רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא קסבר כרמלית מארעא משחינן ואוירא מקום פטור הוא ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא כי היכי דליהוי ליה היכרא

רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא קסברי כרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא אי לא עביד מקום ארבעה קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד

אמר ליה רב נחמן לרבה בר אבוה ולרב הונא דאמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא זימנין דליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד אמר ליה גמרינן דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה והא מורשא אית לה אמר רב ספרא גשושי אזלי קמה

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין לרב חסדא ולרבה בר רב הונא דאמרי עושה מקום ארבעה וממלא שופכין דידיה היכי שדי להו וכי תימא דשדי להו באותו מקום מאיסי ליה דשדי להו אדפנא דספינה והא איכא כחו כחו בכרמלית לא גזרו ומנא תימרא דתניא ספינה אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה

Scroll To Top