Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ג׳ בתמוז תש״פ | 25 יוני 2020

שבת קיא

לגבי כוס של עיקרין – הגמרא מנסה להביא אוקימתא למשנה כדי להבין איך אפשר לשתות משהו שיגרום לעקירות? האם מותר לגמוע חומץ בשביל השיניים? באיזו דרך? הגמרא מביאה ברייתא שסותרת ורבא ואביי מביאים פתרונות. פתרון של רבא קשה משום סוגיה אחרת בעניין טבילה ביום הכיפורים שהותרה בגלל שהואיל והותרה בשבת, הותרה גם ביום הכיפורים. למה לא אומרים "הואיל" גם במקרה של בליעת חומץ? בסוף מניחים שרבא חזר בו מדבריו כי דבריו כאן לא מסתדרים עם הסוגיה בטבילה ביום הכיפורים. מותר לסוך עם שמן לרפואה אבל לא שמן ורדים כי זה יקר ולא מצוי. אבל לבני מלכים מותר כי זה יותר מצוי אצלם. לר' שמעון, כולם נחשבים כבני מלכים ולכן מותר. רב פסק כר' שמעון אבל זה דבר שקשה לקבל כי במקומות אחרים כתוב שרב פסק כר' יהודה. אז איך אפשר להסביר דברי רב במשנתינו? הפרק החדש מתחיל עם איסור קשירה בשבת. איזה סוג של קשרים אסורים מדאורייתא, מדרבנן, או מותרים?

הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב שנאמר לא תאפה חמץ לא תעשה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב שנאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כרות חייב על נתוק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב ואלא בזקן

והאמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי אלא באשה ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו מאי איכא למימר בזקינה אי נמי בעקרה:

מתני׳ החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם:

גמ׳ רמי ליה רב אחא אריכא דהוא רב אחא בר פפא לרבי אבהו תנן החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ למימרא דחומץ מעלי לשינים והכתיב כחמץ לשינים וכעשן לעינים לא קשיא הא בקיוהא דפרי הא בחלא ואיבעית אימא הא והא בחלא הא דאיכא מכה הא דליכא מכה איכא מכה מסי ליכא מכה מרפי:

לא יגמע בהן את החומץ: והתניא לא יגמע ופולט אבל מגמע ובולע אמר אביי כי תנן נמי מתניתין מגמע ופולט תנן רבא אמר אפילו תימא מגמע ובולע כאן לפני טיבול כאן לאחר טיבול

ונימא מדלפני טיבול שרי לאחר טיבול נמי שרי דשמעינן ליה לרבא דאית ליה הואיל

דאמר רבא ליכא מידי דבשבת שרי וביום הכפורים אסור הואיל דבשבת שרי ביום הכפורים נמי שרי

הדר ביה רבא מהך ממאי דמהך הדר ביה דילמא מההיא הדר ביה לא סלקא דעתך דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים:

החושש במתניו כו׳: אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב הלכה כרבי שמעון למימרא דרב כרבי שמעון סבירא ליה והאמר רב שימי בר חייא משמיה דרב האי מסוכרייא דנזייתא

אסור להדוקיה ביומא טבא בההיא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

והאמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יהודה ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כרבי שמעון ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגימנא ומנו רבי חייא בר אבין הלכה כרבי שמעון ולאו מטעמיה

מאי הלכה כרבי שמעון ולאו מטעמיה אילימא הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה דאילו רבי שמעון סבר מסי ורב סבר לא מסי וסבר רב לא מסי והא מדקתני בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד מכלל דמסי אלא הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה דאילו רבי שמעון סבר אף על גב דלא שכיח שרי ורב סבר אי שכיח אין ואי לא שכיח לא ובאתרא דרב שכיח משחא דוורדא:

הדרן עלך שמנה שרצים

מתני׳ ואלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנין וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו:

גמ׳ מאי קשר הגמלין וקשר הספנין אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא האי קשר שאינו של קיימא הוא אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה:

רבי מאיר אומר כל קשר כו׳: בעי רב אחדבוי אחוי דמר אחא עניבה לרבי מאיר מהו טעמיה דרבי מאיר משום דיכול להתירו באחת מידיו הוא והא נמי יכול להתירו או דילמא טעמא דרבי מאיר משום דלא מיהדק והא מיהדק תיקו:

מתני׳ יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין קושרת אשה מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא:

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא והדר תני קושרת אשה מפתח חלוקה אפילו לכתחילה הכי קאמר יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין ומאי ניהו

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת 17 – סוחט מפרק ומלבן

למה אסור לסחוט בשבת? השבוע נלמד את שיטת התוספות בסוגיה זו וגם כמה חידושים מעניינים במלאכת מלבן – איזה כיבוס אסור בשבת לשיטת התוספות.גפת- גמרא, פירוש רש"י ותוספות- לימוד עיון על הדף היומי בשיתוף עם ישיבת דרישה. השבוע עם יעל שמעוני.   סוחט מפרק ומלבן הסוגיה שלנו מתחילה בגזרת סממנים ומסתיימת בגזרת סממנים ובדרך עוברת…

דף משלהן- thumbnail (1)

שחיקת סממנים – דף משלהן 21

איך את מכינה את האופטלגין שלך בשבת? ומה קורה כשגזירה כבר לא רלוונטית? שירה וחמוטל מבקרות בבית המרקחת…

שבת קיא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קיא

הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב שנאמר לא תאפה חמץ לא תעשה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב שנאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כרות חייב על נתוק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב ואלא בזקן

והאמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי אלא באשה ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו מאי איכא למימר בזקינה אי נמי בעקרה:

מתני׳ החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם:

גמ׳ רמי ליה רב אחא אריכא דהוא רב אחא בר פפא לרבי אבהו תנן החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ למימרא דחומץ מעלי לשינים והכתיב כחמץ לשינים וכעשן לעינים לא קשיא הא בקיוהא דפרי הא בחלא ואיבעית אימא הא והא בחלא הא דאיכא מכה הא דליכא מכה איכא מכה מסי ליכא מכה מרפי:

לא יגמע בהן את החומץ: והתניא לא יגמע ופולט אבל מגמע ובולע אמר אביי כי תנן נמי מתניתין מגמע ופולט תנן רבא אמר אפילו תימא מגמע ובולע כאן לפני טיבול כאן לאחר טיבול

ונימא מדלפני טיבול שרי לאחר טיבול נמי שרי דשמעינן ליה לרבא דאית ליה הואיל

דאמר רבא ליכא מידי דבשבת שרי וביום הכפורים אסור הואיל דבשבת שרי ביום הכפורים נמי שרי

הדר ביה רבא מהך ממאי דמהך הדר ביה דילמא מההיא הדר ביה לא סלקא דעתך דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים:

החושש במתניו כו׳: אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב הלכה כרבי שמעון למימרא דרב כרבי שמעון סבירא ליה והאמר רב שימי בר חייא משמיה דרב האי מסוכרייא דנזייתא

אסור להדוקיה ביומא טבא בההיא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

והאמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יהודה ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כרבי שמעון ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגימנא ומנו רבי חייא בר אבין הלכה כרבי שמעון ולאו מטעמיה

מאי הלכה כרבי שמעון ולאו מטעמיה אילימא הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה דאילו רבי שמעון סבר מסי ורב סבר לא מסי וסבר רב לא מסי והא מדקתני בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד מכלל דמסי אלא הלכה כרבי שמעון דשרי ולאו מטעמיה דאילו רבי שמעון סבר אף על גב דלא שכיח שרי ורב סבר אי שכיח אין ואי לא שכיח לא ובאתרא דרב שכיח משחא דוורדא:

הדרן עלך שמנה שרצים

מתני׳ ואלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנין וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו:

גמ׳ מאי קשר הגמלין וקשר הספנין אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא האי קשר שאינו של קיימא הוא אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה:

רבי מאיר אומר כל קשר כו׳: בעי רב אחדבוי אחוי דמר אחא עניבה לרבי מאיר מהו טעמיה דרבי מאיר משום דיכול להתירו באחת מידיו הוא והא נמי יכול להתירו או דילמא טעמא דרבי מאיר משום דלא מיהדק והא מיהדק תיקו:

מתני׳ יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין קושרת אשה מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא:

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא והדר תני קושרת אשה מפתח חלוקה אפילו לכתחילה הכי קאמר יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין ומאי ניהו

Scroll To Top